ביקורת ספרותית על קרוב להפליא ורועש להחריד מאת ג'ונתן ספרן פויר
ספר מעולה

---

לכבוד: הוצאת זמורה ביתן וג'ונתן ספרן פויר.
ברצוני לדרוש את שינוי עיצוב הכריכה של הספר:"קרוב להפליא ורועש להחריד" במיידי.
סיבתי היא:
האם זה ייתכן ששם הסופר יהיה בכתב גדול יותר משם הספר עצמו?!
לא!
מי איתי?
רק אני חושבת שזה נורא שחצני לכתוב את שמך בגודל ענק ואילו את שם הספר לכתוב בקטן?
זה לא נראה לכם כאילו הסופר מנסה לכפות על הקוראים לזכור את שמו יותר מאשר את שם הספר?
לי כן!
אבל, האם זה נראה לכן ייתכן שלא נסלח לסופר כמו ג'ונתן ספרן פויר על כך? הרי, הוא סופר גאון שמסוגל לכתוב בצורה כה טובה ויפה, הלוא כן?
(טוב, אפשר להפסיק עם השפה הגבוהה? זה קצת קשה לי....-הפסקנו)
אז כמו שאמרתי קודם, אני חושבת שהספר הזה הצליח לגרום לי לשנות את עצמי באיזושהי צורה מוזרה ומיסטית.
ולמרות זאת, אני חושבת שלספר לא הגיע בדיוק 5 כוכבים אלא יותר בכיוון של 4.4 אבל אני מעגלת את זה לחמש (רק למתחכמים מבינינו: אני לא טיפשה! אני יודעת שאני אמורה לעגל למטה, אבל אם בא לי למעלה?)
טוב, אז הספר הזה בעצם מתאר ילד שהוא קצת (הרבה) גאון על כזה, למרות שברוב הפעמים הוא רק ממציא את הרעיון וזה סתם נשאר לו במוח והוא לא עושה עם זה כלום אבל (ויש אבל) בואו רק נגיד שהרעיונות שלו הם לא הכי... איך נגיד? משהו בעולם,
** שיעול- לאמן את פי הטבעת שלו להגיד "זה לא אני!" בכל פעם שהוא יפליץ- שיעול **
בכל אופן, הילד הזה (שקוראים לו אוסקר- אם לא הבנתם מהביקורות הקודמות) מוצא מפתח בתוך ארגטל כחול בארון של אבא שלו.
או!!! שכחתי להזכיר, פרט עצוב- אבא של אוסקר מת בפיגוע של מגדל התאומים.
בקיצורים, המפתח הזה היה בתוך מעטפה (כן, המפתח נמצא בתוך מעטפה בתוך אגרטל בתוך ארון בתוך החדר של אבא שלו) ועל המעטפה היה כתוב "בלק".
אוסקר בטוח שזה מסר בשבילו כיוון שפעם הוא ואביו שיחקו במן משחקי חידות וסוג של חפש-את-המטמון כזה אבל בצורות שמוח של אף בן אדם רגיל נוטה לטיפשות (כמוני) יוכל להבין, אז הוא מתחיל לעבור בכל בן אדם ששם משפחתו הוא "בלק" בעיר ניו יורק.
חוץ מנקודת המבט של אוסקר ישנה נקודת הבמבט של סבתו דרך מכתבים שהיא בעצם כותבת לאוסקר ואת נקודת מבט של סבא של אוסקר (אותו הוא לא מכיר) גם כן דרך מכתבים שנכתבו בשביל אביו של אוסקר.
אני רק רוצה להתלונן על משהו קטן ולא כל כך חשוב,
אפשר להבין למה המילים "בכל אופן" ו- "קיצונית" או כל דבר אחר בשורש "ק.צ.נ" (זה השורש לא?) מופיעות כל הזמן?!
זה דפוס חוזר, חברים!
ואני יודעת שזה אולי אמור להראות לנו שאוסקר נשאר עדיין אותו אוסקר לאורך כל הספר אבל בכל זאת, כאילו, באמת?
טוב, יודעים מה? עשבו את כל הדברים הרעים שלא כל כך אהבתי בספר, אל תתייחסו, לכו לספרייה ברגע זה (!) תקחו את הספר הזה,
ותרשו לי לחקות את זאת מהפרסומות של חומרי הניקוי, - נ-קו-דה.

» ביקורות נוספות של אנונימוס
» ביקורות נוספות על קרוב להפליא ורועש להחריד