ביקורת ספרותית על קרוב להפליא ורועש להחריד מאת ג'ונתן ספרן פויר

---

סיימתי את הספר לפני כמה ימים ואני עדיין שוקלת מה דעתי עליו.

מצד אחד
הספר ממש ממש מעצבן.
הרגשתי שהעלילה כל פעם כמעט מתקדמת ואז התברר לי שהיא לא הולכת לשום מקום. השתיקות המרובות בין הדמויות שבעצם גורמות לעיוות של היחסים ביניהן היו נפתרות אם מישהו כבר היה מדבר שם ישר ולעניין (התחשק לי כל הספר להגיד "נו, מה הבעיה לפתוח את הפה ולהגיד את זה"?) והכל כל כך מסובך ומתוחכם בכוונה. אפילו הדמויות מוקצנות בכח. בקיצור מעצבן.

מצב שני
נראה שהסופר ידע מה הוא עושה. אין ספק שהסופר רצה להדגיש את המושגים, חיפוש, מציאות מול אשליה, לבד, חוסר תקשורת ובועה.
לדוגמא בנוגע לחוסר תקשורת אחת הדמויות אילמת כך שזה נעשה בצורה מאוד מכוונת.
ושאר הדמויות מתארות כל דבר מזוית המבט שלהן כשרק כשמתקדמים בספר אפשר לחבר בין הסיפורים וגם זה בקושי.

בקיצור אם כבר אני ממליצה זה רק לאנשים שאוהבים ספרים מיוחדים שניתן לנתח אותם אח"כ ושיש להם הרבה סבלנות. תהנו.

» ביקורות נוספות של טליקה
» ביקורות נוספות על קרוב להפליא ורועש להחריד