|
יש לי חברה שמכירה את פצפונת ואנטון, ומוצאת רגעים שאין מתאימים מהם לצטט קטעים מתוכו.
לפני עשור ישבתי על הריצפה במרכז חנות ספרים יד שניה, מוקפת מכל עברי ספרים. על מדפים גבוהים בארונות ובערמות מגובבות על כסאות על שולחנות על הריצפה, חיפשתי ספרי מד"ב ישנים.
מה את מחפשת? שמעתי קול מ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הקונספט של ספר הדרכה או עזרה עצמית הוא מוזר למדי. בא מישהו ונותן עצות. הוא מסדר את הרעיונות שלו בסדר כזה או אחר, פורש את העיקרון שמאחוריהם, ומבטיח אושר, אם רק תמלאו אחרי ההוראות, תקיימו את העצות, תצאו מאיזור הנוחות שלכם או תקשיבו לעצמכם. זה תמיד אושר, אם כי מעולם לא היה ספר של עזר... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
דאגלאס אדאמס סיפר שפעם בעת המתנה לרכבת הוא קנה בתחנה עיתון ועוגיות, התיישב על ספסל, קרא את העיתון והתחיל לאכול מקופסת העוגיות. להפתעתו שכנו לספסל, בחוצפה רבה ובלי לבקש רשות, לקח גם הוא עוגיה מהקופסה. ועוד אחת, ועוד אחת. לבסוף הגיעה הרכבת, אדאמס עלה עליה ואז גילה חבילת עוגיות שלמ... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
גילוי נאות בטרם ביקורת-
ג'יין אייר היה הספר הראשון שקראתי כנערה וטילטל את עולמי, וואחד טלטול.
ניגשתי לקרוא את וילט בערך עשרים שנה אחרי אותו צונאמי ואני מניחה שהדברים יושפעו כך או אחרת ממנו.
וילט הוא סיפור נועז של אישה שיוצאת - גם אם מחוסר ברירה - למסע. אני מניחה שבתנאים החבר... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אלגוריה קצרה על המשמעות של בחירה חופשית, לקיחת אחריות, שכר ועונש
ומשמעות החיים, לקוחה מתוך סיפור אגדה הודית קדומה.
וגם, אי-בחירה היא גם בחירה ואי-עשייה כנ"ל.
ספרון פילוסופי חביב שהוביל אותי בחזרה למסכת "אבות"
---------------------------------------------------------------------
רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
"כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף". על הציטוט הזה מספר איוב חשבתי כשקראתי את הספר. אסוציאציה תנ"כית היא יוצאת דופן עבורי ואולי מדגימה את הרגשתי לספר יוצא הדופן הזה.
זמן רב חשבתי שלא אקרא אותו. המון ביקורות - 100 רק בסימניה - כל כך הרבה דיבורים על ספר שרו... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
פעם בסדנת כתיבה בה השתתפתי היה לנו תרגיל רשומון. למי שלא מכיר את סרטו של אקירא קוראסאווה - רשומון- סרט שמציג סיפור שמגולל את אותה התרחשות מבעד לעניים של 4 מספרים שונים. בחזרה לסדנה שלי בחרתי אירוע מעברי- התקלות במחבלי חיזבאללה בדרום לבנון, עם תוצאות אומללות לכוחות צה"ל וסיפרתי ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אולי בגלל "בלשי הפרא" שקראתי לאחרונה ואולי דווקא בגלל החלקים המדבריים והמקסיקנים של "שובר שורות", ובטח ובטח בגלל הספרות של גבריאל גרסיה מארקס, ואולי בגלל שייתכן שזה באמת כך, אף פעם לא הייתי שם - אבל איך שלא יהיה, הארצות הלטינו אמריקאיות נתפסות בעיני כמקום ברברי ופראי בו האדם חי, ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
מי מכיר את יעל
היום מצאתי ספר ברחוב, אותו חיפשתי זמן רב, באמצעותו השתוקקתי לחוות מחדש זיכרון ילדות בלתי נשכח. הספר אין פרפרים פה, מציף אותי בזיכרון וגעגוע ליעל. אני מביט בפניה הקורנות, מאזין לקולה הנעים והרציני בשעה שהיא מקריאה לי שרים מתוך הספר, ולפתע יורדת עלי עצבות, כי למר... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
זה מתחיל בפשטות.
כמו כל הילדים לפניך, כמו אינסוף ילדים בעתיד, גם אתה מגיע לרגע שבו הסימנים השחורים על הדף מתחילים לייצג מילים.
אתה קורא. בהתחלה אתה חייב. יהיו שיעורי קריאה. יהיו טקסטים לקרוא, שאלות להבין, תשובות לענות.
אחר כך נכנס הקסם לתמונה. סיפורים מביאים אותך לעולמות אחרים.... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
לקרוא ספרי ילדות נשכחים עושה לי את אותה ההרגשה כמו לעשות שוב, בגיל בוגר, את הדרך מהבית אל גן הילדים. למצוא בדרך את הגדר המתקלפת שלא נצבעה מאז, לזהות אבנים מוכרות בשביל, ולגלות בהפתעה שהרגלים עדיין זוכרות לדלג את המדרגה השבורה. כיף לחוות שוב חוויות ישנות. זכרונות ילדות טובים הם ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
רצפת הדירה שלי מלאה כמעט כולה בארגזי קרטון מתפקעים בחפצים, בגדים וספרים. אפשר לומר שכולם זיכרונות, כאלו ואחרים, והאוויר מהול בריח משונה של עזיבה, וגם קצת של מקום אחר. מוזר לראות את האריזות כאן. הדברים שנאספו הותירו מקומות ריקים והציגו את הלכלוך שהצטבר כאן במהלך השנים, מאובק וב... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
צנחתי על הכיסא בפרוזדור ההמתנה של הפסיכיאטר. בקופת חולים, כמובן, אני לא יכולה להרשות לעצמי שסן פרטי. עשיתי את עצמי כאילו אני מחכה לדיאטנית שבחדר הסמוך, אם אפגוש חלילה מי ממכרי. התור היה ארוך. אחינו בני ישראל סובלים מבעיות נפשיות שונות, אבל אני, רק שאלה.
לבסוף הגיע תורי. התיישבת... המשך לקרוא
43 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
סתם מערכת יחסים של איש ואישה. איש פשוט, אפרורי קוראים לזה, ואישה שהייתה פרועה פעם והייתה רוצה להיות פרועה אפילו עכשיו, רק שהיא חיה בפרובינציה עם האיש האפרורי ההוא. חולמת.
אולי מפני שהוא כל כך מעריץ אותה נדמה שהשאלה הברורה מאליה היא למה דווקא הוא? איך זה שהיא, הכל כך כל מה שתרצו,... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
****
"שלושה דברים לאי בודד" היה יכול להיות בתיאוריה בדיוק הספר הנכון בשבילי, כזה שהיה נותן לי את העונג הקטן הזה של ספר חכם ומבריק שמגיע יד ביד עם דקירה של קנאה על עוד מישהו ישראלי שכותב טוב והצליח לפרסם ולזכות בתהילה שמגיעה לו בצדק.
אבל איכשהו, כבר בעמודים הראשונים נעצרתי ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
תשמעו מה שקרה לי עם הספר הזה: מצאתי אותו באיזו רשימת קריאה פה שהשם והתקציר מצאו חן בעיני. השגתי אותו לא מזמן והתחלתי לקרוא בחדווה, ופתאום נתקלתי באיזה פרט בספר, שידעתי שכבר קראתי אותו פעם. המשכתי, כמובן, עד הסוף, כי לא זכרתי שום דבר מהספר. קראתי אותו פעם שנייה לא כי הוקסמתי ממנו ב... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
"פו רוסקי?"
הרמתי את הראש. האשה שפנתה אלי באוטובוס היתה זרה לי לגמרי.
"פו רוסקי!"
הפעם זאת היתה קביעה. ניסיתי להסביר בתנועות ידיים שלא, אני ממש לא מדברת רוסית. אבל הגברת לא נכנעה.
זה היה בשנות התשעים של המאה הקודמת. סבתא מפולין, סבא מרוסיה. התוצאה היא מראה סלאבי די מובהק. לקח לי ש... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
זה ספר שני ברציפות שאני קוראת, ושיש בו דמות בשם אגנס. תהיתי לעצמי אם רק נדמה לי, או שיש נטייה לכותבים לבחור בשם אגנס בשביל מכשפה. אני לא יודעת למה חשבתי על זה. אולי בגלל טרי פראצ'ט. אולי סתם. אז הלכתי ובדקתי קצת, וגיליתי כי משמעות השם אגנס הוא טהורה, צנועה. חוץ מזה מצאתי בוויקיפדיה ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
רוב האנשים הבוגרים בחברתנו חושבים שהם יודעים מה הם רוצים מהחיים, וחושבים שהם יודעים גם איך להשיג את מה שהם רוצים. די מפתיע אם כך, שכל כך הרבה אנשים חושבים שחייהם היו צריכים להיות טובים יותר, שצריך להיות בהם "עוד משהו", שלעתים קרובות הם מרגישים אכזבה וחוסר מיצוי. הפער הזה בין השא... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
יש לי קטע כזה.
אני לא קונה ספר לפני שאני קורא את הפסקה האחרונה שלו.
זה החלק שאומר לי אם אני צריך לקנות אותו, וקל וחומר לקרוא.
סוטה, אה?.
"הוא פרש את מעילו על השלג והניח עליו את התינוק, כרע על ברכיו ובכה את בכיו. שמש הצהיבה פתאום בעד פרצה בעננים והגיהה את עין השדה, וכשהתקרבה העגלה ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
