ביקורת ספרותית על הצל של אנדר - הצל של אנדר #1 מאת אורסון סקוט קארד
ספר טוב

---

פעם בסדנת כתיבה בה השתתפתי היה לנו תרגיל רשומון. למי שלא מכיר את סרטו של אקירא קוראסאווה - רשומון- סרט שמציג סיפור שמגולל את אותה התרחשות מבעד לעניים של 4 מספרים שונים. בחזרה לסדנה שלי בחרתי אירוע מעברי- התקלות במחבלי חיזבאללה בדרום לבנון, עם תוצאות אומללות לכוחות צה"ל וסיפרתי אותו דרך מחשבות של חייל בזמן ההתקלות (בין בולדרים וצמחיה צפופה), המ"פ במוצב שמספר לשאר החיילים מה התרחש לפנות בוקר באותה התקלות, חייל בשמירה שמספר למי שבא להחליף אותו על תחושותיו ומה עבר עליו ואחרון ההודעה הלקונית של דובר צה"ל בחדשות ברדיו. חשבתי שעשיתי עבודה טובה, ולכן אני זוכר עד היום הערה שקיבלתי ממנחה הסדנה: "הקורא אמנם מקבל פרספקטיבה שונה מכל דובר, אבל הסיפור לא ממש מקבל פרשנות אחרת, כזו שהופכת את מה שהקורא חשב עד כה. התאכזבתי והבנתי שתרגיל הרשומון היה קשה משחשבתי, ומכיוון שהטקסט שכתבתי היה לטעמי, ובעל ערך רגשי רב בשבילי בחרתי לא לצלול לאותן שעות שוב ולתקן על פי ההמלצות.

אורסון סקוט קארד לקח על עצמו תרגיל רשומון, לספר את אותו סיפור של המשחק של אנדר דרך עיניו של "בין" החבר הפיצפון של אנדר. הוא לקח על עצמו משימה אדירה, שכן המשחק של אנדר הוא ספר מופתי, ויש בו פואנטה שמובנת בסוף (אל דאגה אני מקפיד שבביקורות שאני כותב אין ספוילרים), אז איך אפשר לספר את אותו סיפור מעיניים של דמות משנה, כשאתה מסתמך על כך שהקוראים שלך קראו את "המשחק של אנדר" (אחרת היית בוחר שם אחר לספר) ולכן הפואנטה של הסיפור כבר ידועה? זה כמו לספר את החוש השישי מהעניים של דמות שולית בסרט כשכולם יודעים שהילד רואה אנשים מתים, וברוס ויליס הפסיכולוג שמלווה אותו הוא... טוב אז למי שלא ראה את "החוש השישי" ללא ספויילרים).

אז זהו שאפשר אורסון סקוט עושה עבודה מצויינת. הוא שם בראשו של בין בינה אין סופית, כזו שמשלימה את האינטואיציה של אנדר. בין יודע לעשות המון מאחורי הקלעים, והוא מספר לנו את הסיפור עם אותה תנופה שהייתה במשחק של אנדר כשהקורא כבר מכיר את הפואנטה וכל זאת בלי לגרוע מההנאה. אמנם כשאני מנתח את הרשומון של אורסון סקוט אני מגלה שהסיפור לא התהפך וקיבל משמעות אחרת כשסופר מעניו של בין, אבל רבדים נוספים בהחלט קיבלנו. בין מבין את בית הספר מהר, ובכל זאת משחק, מנתח הכול באופן חד ומדויק ובכול זאת פועל כפי שמצופה ממי שלא מבין את כל הכוחות הפועלים.
גם את הספר הזה אורסון כותב ביד אומן, ומוציא תחת ידו ספר טוב כמעט כמו המשחק של אנדר, אולי אפילו טוב יותר, שכן הוא עשה זאת בלי ה I see dead people שבסוף.

מומלץ בחום.

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על הצל של אנדר - הצל של אנדר #1