הפרופסור של <mark>שרלוט ברונטה</mark> הוא הספר הראשון שלה וכנראה הפחות מוכר. כך או כך, הוא לבטח לא פחות מהנה. זהו ספר כתוב היטב ומתורגם לעילא. השפה מרתקת, עילית ושוטפת. נותר רק לתאר במה מדובר.
ויליאם קרימסוורת הוא בן למשפחת אצולה, בוגר איטון של אמצע המאה ה-19. אם נדמה לכם שמדובר בבן תפנוקים, המעביר ימיו בעיסוקים מהנים, טעות בידכם. למעשה, ויליאם התחיל חייו הבוגרים כפקיד בעסק של אחיו הבוגר, בוגר איטון גם הוא. א

לכל ספר יש מטרה כלשהי. ולכל סופר יש מטרה נסתרת מאחורי כל דף וכל מילה שהוא אומר. ואני מרגישה כאילו הספר הזה עשה את שלו, והשיג את המטרה שלו.
הספר הזה משאיר אנשים קצת חסרי מילים. ולא תמיד יש מה לומר, ואיך לומר. אבל פשוט רציתי לומר משהו עליו.

ג'יין, גיבורה קטנה והירואית שכמותה. גיבורה בכל נים ונים בגופה. הפנים שלה, והגוף שלה - לא אידיאלים. אבל האישיות שלה בלתי נשכחת. שבירה וחזקה גם יחד, אנושית. בע

ג'יין אייר התפרסם ב-1847 ונודע כאחד הרומנים המהוללים. לא בטוח עד כמה <mark>ברונטה</mark> עצמה נהנתה מתהילת עולם זו, באשר מתה ב-1855.
כבר עכשיו אומר, כהרגלי, שניסיתי להצמיד פנים לג'יין אייר, כסיוע נפשי. ניסיתי וניסיתי וג'יין אייר עצמה, בתיאוריה הפנטסטיים של הקורות עמה ועם סביבתה לא היטיבה עמי. דמותה חמקה שוב ושוב. פניתי למאסטר גוגְל (ומי שמכנים אותו ד"ר, סובלים אפעס ממיחוש כלשהו) לסיוע וביקשתי להציג לפני את הג

עונג צרוף.
חשתי כמי שנישאת על ענן רך במיוחד. זרמים של אושר עיקצצו את גופי ותחושת רוגע שרתה עלי.
לקרוא ספר זה הזכיר לי נשכחות. הימים ההם של נערותי המוקדמת, בהם קראתי בשקיקה את ספרי סדרת האסופית, גאווה ודעה קדומה, ג'יין אייר, נשים קטנות ועוד.
הספרים הללו שהכניסו אותי באופן טוטאלי אל עולם הספרות ועולם הספרות הקלאסית בפרט. שגרמו לי להבין באמת מהי אהבת ספרים ועד כמה זו אהבה חזקה שעד היום נשתמר אצלי

למען האמת התחלתי לקרוא את הספר מנסיעה ברכבת מסביליה למדריד , בדרך כלל אני מתחברת לקריאה תוך כדי נסיעה אבל מצאתי עצמי צוללת מהפרק הראשון לעולם מרוחק של לפני שנים.

הסיפור בעצם עוקב אחרי ויליאם קרימסוורת', צעיר אנגלי שמחפש את מקומו בעולם לאחר שסיים את לימודיו. לאחר שהוא עוזב את משרתו אצל אחיו המרושע, הוא עובר לבריסל ומתחיל לעבוד כמורה באקדמיה לנשים. בבריסל הוא פוגש את המנהלת הנוקשה מיס רויטר ואת פ

אז ככה קיבלתי המלצות חמות על הפרופסור מאז החורף האחרון. אחת מהכותבות כאן בשם ''סקאוט'' המליצה לי על הספר, משום מה חיכיתי עד ליום הולדת שלי לקנות את הספר קניתי אותו באתר עברית, כי לא מצאתי אותו בסיטמצקי. לפני שאתחיל בביקורת אני מודה שאת ג'ין אייר לא הכי אהבתי, למרות הכתיבה הנהדרת של <mark>שרלוט ברונטה</mark>, אפילו יותר מאמילי(שאנקת גבהים קראתי באנגלית לא התחברתי) הסיפור מגולל את סיפורו של ווילאם קרימסוורת צעיר

אני לא יכולה לתאר מספיק עד כמה הספר והכתיבה יחסית לשנת יציאתו היממו אותי, הספר הזה מדהים והכתיבה של <mark>שרלוט ברונטה</mark> גרמה לי לדמיין בפירוט כל תיאור הכי קטן של הרומן הנפלא הזה, דמותה ואופייה ומצב חייה של ג'יין אייר נכנסים ללב באופן מיידי והסיפור סוחף את הרגש למקומות אחרים של אהבה חזקה כל כך שנישאת בערגה עם כל אות ואות.
בימים של ספרות ארוטית וסרטים וזמינות לכל דבר, קריאה של ספר כזה מרוממת את הנפש לרגשו

יש לי זיכרון מאוד חד מהפעם הראשונה שקראתי את הספר, זיכרון של ילדה בת 12 שקיבלה ספר מהמורה הפרטית בחופש הגדול, זיכרון של אותה ילדה קוראת בלי הפסקה עד השעות הקטנות, וזיכרון של דף אחרון וכריכה שנסגרת.

יש לי זיכרון, כי זה היה הספר הראשון שקראתי ונחקק בי, אחריו באו עוד אלפי ספרים ודמויות, שהשאירו חותמת,
הייתה את ג'ו מנשים קטנות, שרה אהרונסון, אנה, פוליאנה, כל אותן נשים שהתעצבתי בדמותן, אבל הראשונה

בדרך כלל אני נמנעת באופן עקרוני מקריאת רומנים. אולי זה משום שרוב הרומנים שקראתי היו שטחיים ושטוחים, עם עלילה שמתחילה במפגש הראשון בין שני חתיכים הורסים ומסתיימת בחתונה עליזה. אבל הפעם חרגתי ממנהגי והשאלתי את ג'יין אייר מהספריה, למרות שעל גב הכריכה היה מצוין בפירוש שזה רומן. אבל היו כתובים עוד כמה דברים חשובים בגב הכריכה, והחלטתי לנסות.

פתחתי את הספר, ותוך שני עמודים כבר ידעתי שאני הולכת לתת לו