ביקורות הספרים שדרור ניר קסטל אהב

מיין לפי: תאריך כתיבה כמות אוהבים שם הספר שם הסופר (פרטי) שם הסופר (משפחה)

זנו חושב, משמע זנו קיים. האם כל מה שהוא חושב עליו קיים, על זה אפשר להתווכח.  זנו הוא גבר אמיד מטריאסטה, לכאורה איש עסקים, אבל לא אחד שמצטיין בזה, ולקראת סוף העשור החמישי שלו הוא מתעמת עם חייו במצוות הפסיכואנליטיקאי שלו שהשאיר אותו עם מין סוג של שיעורי בית. הוא  נוירוטי ומלא ב... המשך לקרוא

לפני 5 שנים ו-4 חודשים

את אסופת הסיפורים והרעיונות של אמהי"ד התחלתי לקרוא בחשד קל, אסופות של קטעים זה תמיד דבר מורכב. הרי ספר עם סיפור עלילתי אחד יכול להפנט אותך או לעבור לידך כאילו כלום, באסופה של קטעים יש מגוון מורכב מזה. ב"החיים הם הרע במיעוטו" יש הכל מהכל וטוב שכך. הספר מתחיל ונגמר ביומן של המחבר ו... המשך לקרוא

לפני 8 שנים ו-8 חודשים

אני מודה, לקחו כמה פרקים כדי שאצליח להבין מי נגד מי בנובלה הנהדרת הזאת וכדי שאוכל להתחיל להיסחף לסיפור, אבל כשזה קרה, לא ממש הצלחתי להפסיק לקרוא. אז עברתי מהדיגיטלי למודפס לדיגטלי וחוזר חלילה, כדי למקסם את מעט הזמן הפנוי שיש לי ולגלות מה קרה הלאה. הנובלה היא סיפור על עולם אוטו... המשך לקרוא

לפני 9 שנים ו-2 חודשים

וואו, איזה ספר! זה לא ספר סטנדרטי, ולא ספר קל וגם לא מכיל קו עלילה ממש רציף. יש פה אוסף תעלולים של סופר מוכשר שפשוט מראה לקורא עד כמה הוא שולט באומנות הכתיבה וסיפור הסיפור. הוא יכול לדוגמא להכריז, עכשיו אני אכתוב פה פסקה מנותקת מהעלילה בכדי לייצר פה את המתח הדרוש. ולמרות שהודיעו ... המשך לקרוא

לפני 11 שנים ו-1 חודשים

ספר רע זה לא. מצד שני, עבור מי שקרא את המסה שכתב פוסטר וואלאס על פסטיבל הלובסטרים של מיין, המסה הזו היא "more of the same". היא עדיין מאד משעשעת, עד כדי שמצאתי את עצמי צוחקת בקול רם, אולם אחרי שצלחתי כמחצית מן הספר הרגשתי שזהו. מיצינו. גם אני וגם הוא. רק שכנראה שצריך היה לכתוב איזה נפח מסוי... המשך לקרוא

לפני 12 שנים ו-9 חודשים

במקום תש"ח צריך היה הספר להיקרא "ספר הקינות של יורם". סערת נפש ובכיה גדולה של המחבר על כפיות הטובה של המדינה שהוא, באופן אישי, בנה אותה תוך מספר חדשים של תקופת שרותו בפלמ"ח. בא בימים ומר נפש. זוכר מעט מאוד ממה שעבר עליו לפני כששים שנה, ואף מרבית שמותיהם של רעיו נשכחו ממנו. מה שהוא ... המשך לקרוא

לפני 13 שנים ו-6 חודשים

המנון לעליבות האנושית? לעליבות הישראלית? לעליבות הישראלים היורדים או מרצים מזדקנים בקמפוס? נראה שהספר עונה על כל אלה, ועוד. הספר כתוב מפיה של רות, ישראלית לשעבר בת 68 שחיה בקליפורניה מעל ארבעה עשורים, עם בעלה, מרצה באוניברסיטה על סף פרישה. רות מרגישה שינוי בהתנהגות בעלה ועוקבת ... המשך לקרוא

לפני 13 שנים ו-6 חודשים

קודם כל, אני לא כותב כאן על הספר החדש בתרגום של יורם מלצר, שנקרא גם כן "סוף המשחק", אלא על על הספר שיצא בישראל ב-1985 בהוצאת כתר. התרגום הוא של יורם ברונובסקי. אני לא יודע אם אפשר עדיין להשיג את הספר הזה, אבל שווה לחפש, כי זה אחד הספרים הטובים שקראתי בחיי. הסיפורים של קורטאזר מתעסקים ... המשך לקרוא

לפני 13 שנים ו-8 חודשים

"בכל רומן מקופל 'קיחוטה', כמין פיליגרן אינטימי, כשם שכל פואמה אפית נושאת בחובה, כמו הפרי את הגלעין, את 'האיליאדה'." [אוֹרְטֶגָה אִי דאסֶט] פגישתי הרשמית עם "דון קיחוטה" התקיימה לפני כמעט שנה, במסגרת שיעורי מגמת ספרות בכיתה יא'. הלימוד הפורמאלי אִפשר אשנב חשיפה ראשוני אל יצירה מופ... המשך לקרוא

לפני 13 שנים ו-9 חודשים

ספר שבחלקו הוא חדשני ומעניין ובחלקים אחרים קצת טרחני ומייגע. אלברטו מוראביה מתאר דרך התבגרותו של נער בשם לוקה, את המעבר הקשה מעולם הילדות לעולם המבוגרים. כמו נחש שמשיל את עורו, לוקה מבצע ברמה הפיזית פעולות אשר מנתקות אותו סופית מעולם הילדות, אך כיוון שהוא עדיין לא בוגר מספיק, ... המשך לקרוא

לפני 14 שנים ו-1 חודשים

בשמת אבן-זהר תרגמה נובלה זו להפליא ואני מזכיר אותה כבר בהתחלה משום שבאחרית הדבר שכתבה, 16 עמודים גדושים, ניתחה בצורה מסויימת את היצירה והוכיחה שללא הקשרים היסטוריים נרחבים, כמו גם אמנותיים, תיאולוגיים ופוליטיים, קשה לנתח יצירה זו ולרדת לעומק סמליה והמשל שהיא מהווה. מה נותר ... המשך לקרוא

לפני 14 שנים ו-7 חודשים

כתוב בשפה יפיפייה וציורית. עשיר באירועים, דמויותיו מיוחדות, עלילותיו ססגוניות, והוא שופע דמיון, הומור ותרבות דר' אמריקאית תוססת... ובכל זאת, אני נאלצת להודות כאן בקול רפה: לא נהניתי. השתעממתי. התעייפתי. שמחתי שנגמר. בחיי, סיימתי את הספר רק לפני יומיים, אבל אם תבחנו אותי עכשיו ב... המשך לקרוא

לפני 14 שנים ו-8 חודשים

ככל הנראה אהיה בדעת מיעוט... "התפסן" נחשב לספר חשוב, אבל אצלי הוא יושב בקטגורית הסיוט. קראתי אותו בעברית ובאנגלית במקביל (עצה טובה לחיזוק השפה). סבלתי כל רגע, בשתי הגירסאות. הולדן הוא ילד מפונק, מעצבן ודי דפוק. כביכול מוחה כנגד חברה מסוימת, ורואה עצמו כטוב יותר, אך בפועל הוא אינו... המשך לקרוא

לפני 14 שנים ו-9 חודשים

אני יודעת שהרבה אנשים מתעבים את אמה בובארי, אבל אני לא. גוסטב פלובר, שתיעב כל מה שבורגני ולעג לו בכל הזדמנות, אמר "אמה בובארי זה אני" והותיר את מיטב חוקרי הספרות מבולבלים. אני מצליחה מאד להתחבר לאמירה הזו שלו מהמקום שבו התחברתי לאמה: אמה בובארי זו באמת אני, חלק ממני, החלק שצריך לר... המשך לקרוא

לפני 14 שנים ו-10 חודשים

גיבור הרומן הוא אוסקאר ילד-נער-איש מרושע-משהו שמחליט (פשוט ככה) להפסיק לגדול בגיל 3, משקיבל את תוף הפח הראשון שלו. כדי להבטיח שלא יציקו לו יותר מדי בחיפוש סיבות לגמדותו הוא מביים נפילה במדרגות בסיום חגיגות יום הולדתו השלישי. אוסקאר מספר לנו את סיפור משפחתו וחייו ממקום משכנו בב... המשך לקרוא

לפני 15 שנים ו-8 חודשים

כוחו של חוליו קורטאזר ביכולתו לערער את הלך הרוח של קוראיו, את השקט ואת היציבות בהם הם שקועים. הוא מטיל ספק בחוקי העולם המוכר ומראה שחוקים אלה הם אבסורדיים ושהם הפן הסמוי של הפחד מהכאוס שבעולמנו. לעיתים בשפה פיוטית וצלולה ולעיתים בתחביר מהסס, שבור וילדי, מעורר קורטאזר רעש במו... המשך לקרוא

לפני 15 שנים ו-9 חודשים

קשה לדרג את הספר כי אינו אחיד בטיבו. זו אסופה של הרצאות שהגיבורה נותנת/שומעת. ההרצאות די משעממות- אפילו הסופר מעיד כי אלזבת קוסטלו אינו דוברת מרתקת... אבל בסוף הספר יש חלקים נהדרים בהם מתוארת מערכת היחסים בינה לבין אחותה הקשישה וגם פרק נהדר הסוגר את הספר כולו. מיועד ל"מיטיבי לכ... המשך לקרוא

לפני 15 שנים ו-10 חודשים

זה התחיל מביקורת מחמיאה של יורם קניוק בעמודי הספרות של "24 שעות" של ידיעות אחרונות. "לשונו של המחבר...מקורית ואינה דומה לספרות הישראלית הצעירה," הבטיח הסופר והעיתונאי הותיק. זה המשיך בתהיות על כי הספר יוצא במהדורה שניה תוך שנים ספורות – נתון המצביע לכאורה על הצלחת המהדורה הראשו... המשך לקרוא

לפני 16 שנים

זהו קובץ עצום. קשה לעכל אותו, אפילו לאורך זמן. פגיס הוא משורר שפונה כל הזמן, וחזק מאוד, אל הבטן (כמעט שלא בכלל אל האסתטיקה המילולית). העיסוק שלו בשואה, ביחסים עם אביו ובתמות ספרותיות שונות הוא עיסוק אינטליגנטי, רגיש, ובעל חוש הומור (סליחה על הקלישאה- היה קשה לי להתאפק...)... המשך לקרוא

לפני 16 שנים ו-1 חודשים

אני עדיין מנסה לקרוא ולהבין חלק מהסיפורים. יש תנודתיות גדולה באיכות הסיפורים וביכולת להתחבר אליהם אני זוכר משפט פתיחה של סיפור שהפתיחה הרשימה אותי הרבה יותר מהסיפור. בעיני היא פתיחה שצריכה להיזכר כמו שזוכרים את הפתיחה של הספר "בין שתי ערים", להלן משפט הפתיחה "בימים ההם לכל א... המשך לקרוא

לפני 16 שנים ו-1 חודשים