ביקורות הספרים שמירב אהבה

מיין לפי: תאריך כתיבה כמות אוהבים שם הספר שם הסופר (פרטי) שם הסופר (משפחה)

מי שמכיר אותי יודע עד כמה הסדרה הזו אהובה עלי. או היתה אהובה. עד שלי צ'יילד התחיל להתעייף בעשור האחרון ולכתוב ספרים שלא מגיעים לקרסוליים של הראשונים. ואז אירע מיפנה חדש. לי הכניס את אחיו אנדרו לעסקי ג'ק ריצ'ר, המיר את שמו לאנדרו צ'יילד במקום אנדרו גרנט וכתב ביחד עם אחיו הצעיר ש... המשך לקרוא

לפני 3 חודשים

הייתי ממצה וכותבת: לא מהמשובחים של נסבו, או בתרגום חופשי: ממך אני מצפה ליותר. אחרי שאזלו לי המותחנים בסדרת הארי הולה (כל אלה שתורגמו לעברית) שבאופן כרונולוגי של התרגום והקריאה, איבדו מיופים מייחודם ומהחדשנות שלהם, קניתי את מקבת, שאולי הוא ספר אמיתי, אבל נגזר עלי שלא לדעת כי א... המשך לקרוא

לפני 5 חודשים

איזה ספר מקסים, מעולה ומצחיק! אני כל כך אוהבת פנטזיה יהודית ולשמחתי הז'אנר הזה תופס תאוצה לאחרונה אם כי לא קראתי מספיק ממנו ואני מחכה לקרוא יותר. מאז טרילוגיית "הלוויתן מבבל" המצוינת של הגר ינאי ו"יצר לב האדמה" מאת שהרה בלאו לא נתקלתי בפנטזיה יהודית כל כך מוצלחת. אז מה רקמה לנו כ... המשך לקרוא

לפני 9 חודשים

אני אוהבת לתארך ספרים, סרטים, סדרות, מוזיקה קלאסית. אני לא חייבת לדעת בדיוק של שנה מתי נכתבה היצירה או על איזו שנה היא נכתבה, כי אני לא היסטוריונית. אבל אני לא שייכת לאלה שרואים או קוראים על כרכרה ומבחינתם מדובר באיזה עבר רחוק, וכנ"ל לעניין שמלת קרינולינה או קפלט ואברקיים. בהחלט... המשך לקרוא

לפני 9 חודשים

ברק אובמה המליץ על הספר. יש בוודאי אלפי סיבות שבגללן אובמה עולה עלי בכל מובן ועניין, אבל אני בטוחה שאני קוראת הרבה יותר ספרות ממנו. סנט ג'ון מנדל סופרת מצויינת, אבל את הספר הזה אני אוהבת פחות. תחנה אחת עשרה היה מצויין, מלון הזכוכית גם, הענקתי לים השלווה 4 כוכבים בגלל כישרון הכתיב... המשך לקרוא

לפני שנה ו-5 חודשים

# המספרת השנונה היא מרצה בחוג לספרות באחת האוניברסיטאות הקטנות שאינן מעוטרות במדינת ניו יורק. היא מרצה שם כבר כמעט 30 שנה, מזמן שהשלימה את הדוקטורט. אותו פרק זמן היא נשואה לג'ון, ראש החוג ומרצה באותה אוניברסיטה. ג'ון (שהיא מתארת כחלש, ומי כמוה יכול לקבוע את זה) מואשם על ידי סטודנ... המשך לקרוא

לפני שנה ו-5 חודשים

# למה דווקא הרומן "גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטן, שנכתב בסוף המאה ה-18 ופורסם בתחילת המאה ה-19, תפס כל כך, עד שהוא נקרא עד היום ומייצר אלפי כפילים ספרותיים? אז ככה. הסיפור ב"גאווה ודעה קדומה", העוסק ברדיפת ממון וזיווג בין דומים, כלומר, אנשים בעלי פחות או יותר אותו רקע, פחות או יות... המשך לקרוא

לפני שנה ו-11 חודשים

# ההתייחסות השלילית לספר הזה, זירזה אותי לקרוא אותו. אם זה היה ספר שזוכה לשבחים מקיר לקיר – יש להניח שהייתי ממתינה עם קריאתו. אולי אפילו שנה – שנתיים. אבל הביקורות הקטלניות איתגרו את יכולתי להתאפק. מראש החלטתי שלא משנה מה, אסיים את הספר הזה ועמדתי בהחלטתי. מה יש לנו כאן? גבר י... המשך לקרוא

לפני שנתיים ו-5 חודשים

ספר חדש של מאיה ערד! לא פתיחה מקורית, נכון, ככה בדיוק, רק עם שם של סופרת אחרת, פתחתי גם את הביקורת הקודמת שלי וכנראה שכך אפתח גם את הבאה. מה לעשות ששלוש סופרות שאני אוהבת במיוחד הוציאו ספרים חדשים באותה תקופה ולא רק זה, שלושתם הגיעו לספריה באותו הזמן! צירוף המקרים הזה, בכל אופן, ל... המשך לקרוא

לפני שנתיים ו-5 חודשים

מאיה ערד עשתה זאת שוב. כל שנתיים שלוש, בעקביות מדהימה, היא מוציאה ספר חדש, בז'אנר שונה וכולם ללא יוצאי מן הכלל מעולים. אחרי שאתמול מצאתי את עצמי קוראת עד אחת וחצי בלילה ולא מסוגלת להפסיק את העמוד האחרון, ובסופו נשארת עם עיניים לחות (שני האירועים נדירים למדי אצלי) החלטתי לא לוותר... המשך לקרוא

לפני שנתיים ו-5 חודשים

**** טוב, מישהו צריך להגיד את זה ללי צ'יילד. די. גם בניכוי פקטור של אייג'יזם (הן כלפי צ'יילד והן כלפי גיבורו), נדמה לי שג'ק ריצ'ר כבר עשה די והותר, הציל מספיק אנשים, את אמריקה, ואת העולם, והגיע הזמן לפנות את הזירה למישהו שנולד בניינטיז. חישוב זריז יעלה שריצ'ר בן שבעים ושש וחצי, אבל ... המשך לקרוא

לפני שנתיים ו-11 חודשים

**** נדמה לי שאת יעל דרזניק פגשתי פעם אחת בסך הכול. זה היה בפתח תקווה, בליל שישי אחד, בחודש מאי לפני שלוש שנים כמעט, בשתיים וחצי לפנות בוקר. הייתי עייף נורא אבל הגוף שלי המה באדרנלין. והיא, היא הייתה צעירה כזאת, יפה, וקרנה ממנה סמכותיות שקטה. הסתכלתי עליה בחשש, לא ידעתי מה לומר, ו... המשך לקרוא

לפני 3 שנים ו-7 חודשים

# "את תשלמי על מה שעשית" – זה פתק שמקבלת ג'ולייט, מפיקה זוטרה ברדיו BBC בשנת 1950, והוא מדאיג אותה כמובן. עד שמגיעים לפתק קוראים בערך ¾ ספר. עוד עמודים עוברים עד שמגיעים למה שעשתה ג'ולייט ולמה. ג'ולייט היא בת 19 בערך ב 1940. לא מכבר התייתמה מאמה, שגידלה אותה לבד. היא אישה צעירה חכמה ומוכשר... המשך לקרוא

לפני 3 שנים ו-8 חודשים

אני אוהבת לשחות, אני אוהבת סיפורים קצרים ואני אוהבת כתיבה נשית. הספר "בריכה עירונית" עונה על שלושת האהבות האלו ובהחלט אינו מאכזב. אדוה בולה בוחרת לתאר בריכה עירונית תל אביבית ומינוייה הקבועים, הבריכה היא החוט המקשר בין הדמויות בששת הנובלות המרכיבות את הספר. הדמויות חלקן חוזרו... המשך לקרוא

לפני 3 שנים ו-10 חודשים

# בשנות השלושים של המאה הקודמת היו אמריקאים – בדרך כלל צעירים ורווקים (אך לא רק) - שהחליטו לעבור לחיות ברוסיה הסובייטית מסיבות אידיאולוגיות. היום זו נראית לנו בחירה הזוייה אבל אז הקומוניזם היה חדש וטרי והבטיח שינוי מהותי של כללי המשחק. תחתונים יהיו למעלה ועליונים למטה (אם לא י... המשך לקרוא

לפני 3 שנים ו-11 חודשים

# כשהייתי נערה ביקרתי פעם בביתם של קרובי משפחה שהגיעו ארצה. הם היו אנשים אמידים, עם יומרה אריסטוקרטית, נחשבו (בעיקר בעיני עצמם ושיכנעו גם כמה מאלה שהכירו אותם) תרבותיים מאד. כשנכנסתי לביתם – נחנקתי. זו היתה דירה עירונית רגילה, שרוהטה וקושטה בדרך שלא היכרתי עד אז. הקירות היו עמו... המשך לקרוא

לפני 4 שנים ו-1 חודשים

# אם מתחשק לכם לבקר במקום שטרם ביקרתם, לפגוש אנשים שמעולם לא פגשתם, להיחשף לפעילויות שמעולם לא נחשפתם אליהם – זה הספר בשבילכם (אפילו לא צריך ויזה). ג'וליי בראה עולם אחר, עם אנשים המתנהלים לפי חוקים אחרים מהמוכרים לנו. שריל היא רווקה בת 43, החיה לבד. היא עובדת בחברה שמוכרת קלטות... המשך לקרוא

לפני 4 שנים ו-2 חודשים

בספר הקודם בסדרה הרגשתי שנסבו הגיע לשיא הליטוש הסגנוני שלו. אני מתכוונת לסגנון שמאפיין אותו, האופן בו הוא עובר בין פסקאות שמדברות על אנשים שונים ומתעתע בקורא שחושב שאנחנו עדיין מדברים על X אבל לא... אנחנו מדברים בכלל על Y, ופעם אחר פעם התמונה מתהפכת לנגד עינינו ומפתיעה אותנו. ה... המשך לקרוא

לפני 4 שנים ו-2 חודשים

אני מודיעה לכם חגיגית שאני הולכת לתבוע את מישהו על הולכת שולל, וכפי הנראה תהיה זו הוצאת הספרים מ. מזרחי, נוחה עדן, עם התרגומים הקלוקלים, הפונטים האיומים וכל מה שגרם לי לחשוב שכריסטי היא פחות כריסטי מכפי שהיא באמת. כבר מזמן הודעתי, כי גאונית בלשית כמו אגת'ה, יקירתי, לא באה לעולם... המשך לקרוא

לפני 4 שנים ו-4 חודשים

# לפני כמה שנים ראיתי סרט בריטי על כפרי סקוטי החי בכפר הררי נידח, עם מספר דו-ספרתי של תושבים, שזכה בלוטו ומת לפני שידע את זה. לא זוכרת את הפרטים אבל אני זוכרת שחבריו מהכפר מנסים לעשות הכל כדי שלא יוודע שהוא כבר ז"ל ושחברת הפיס תשלם את הזכייה, בה יתחלקו כל אלה שיודעים את הסוד, כלומ... המשך לקרוא

לפני 4 שנים ו-4 חודשים