“**** נדמה לי שאת יעל דרזניק פגשתי פעם אחת בסך הכול. זה היה בפתח תקווה, בליל שישי אחד, בחודש מאי לפני שלוש שנים כמעט, בשתיים וחצי לפנות בוקר. הייתי עייף נורא אבל הגוף שלי המה באדרנלין. והיא, היא הייתה צעירה כזאת, יפה, וקרנה ממנה סמכותיות שקטה. הסתכלתי עליה בחשש, לא ידעתי מה לומר, ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. היא הושיטה לי טופס. זאת ההסכמה לניתוח, היא אמרה, אני יעל, ד"ר דרזניק, אני אנתח את יהל”

“**** נדמה לי שאת יעל דרזניק פגשתי פעם אחת בסך הכול. זה היה בפתח תקווה, בליל שישי אחד, בחודש מאי לפני שלוש שנים כמעט, בשתיים וחצי לפנות בוקר. הייתי עייף נורא אבל הגוף שלי המה באדרנלין. והיא, היא הייתה צעירה כזאת, יפה, וקרנה ממנה סמכותיות שקטה. הסתכלתי עליה בחשש, לא ידעתי מה לומר, ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. היא הושיטה לי טופס. זאת ההסכמה לניתוח, היא אמרה, אני יעל, ד"ר דרזניק, אני אנתח את יהל”