“מים ואש את אודליה הכרתי לפני שנים רבות, היא הייתה משוררת צעירה בתחילת דרכה, שהעריצה שירה ביטניקית אמריקאית, והצהירה באותה נשימה שהיא נשואה בנישואין פתוחים. אמירה שהייתה באותה עת נועזת. פעם העזתי ושאלתי אותה, אודליה, איך זה מסתדר לך להיות נשואה, ובמקביל לנהל מערכות יחסים סוערות עם גברים ונשים, אודליה שתקה לרגע, ואמרה לי תשובה שחשבתי שהיא שורה מתוך שיריה, זה מרגיש לי כמו שילוב של מים ואש. השני”

“את הספר הזה בחרתי לקרוא לאחר שקראתי ביקורת טובה עליו שכתבת שרון קנטור בעיתון שבעה לילות. הספר מספר על זוג מרצים בקולג' בארצות הברית. הבעל מואשם כי ניהל מערכות יחסים לא ראויות עם סטודנטיות. לאחר שעולה דרישה לסלק את הבעל מהקולג' עולה דרישה מאשתו להתפטר. האישה שהיא הגיבורה האמתית של הנובלה הזו מסרבת להתפטר למעשה מתעלמת מכל חוקי העידן החדש וטוענת שגם הנשים המעורבות בפרשה לא היו קטינות וגם להן יש חלק ב”

“# המספרת השנונה היא מרצה בחוג לספרות באחת האוניברסיטאות הקטנות שאינן מעוטרות במדינת ניו יורק. היא מרצה שם כבר כמעט 30 שנה, מזמן שהשלימה את הדוקטורט. אותו פרק זמן היא נשואה לג'ון, ראש החוג ומרצה באותה אוניברסיטה. ג'ון (שהיא מתארת כחלש, ומי כמוה יכול לקבוע את זה) מואשם על ידי סטודנטיות שניצל את מעמדו, כוחו והילת בגרותו וקיים יחסים מיניים עם סטודנטיות, לפני שהדבר נאסר על ידי האוניברסיטה. הן אמנם נמ”

“את הספר קיבלתי בהנחה של ידיעות ספרים כי אני מנויה. הסיפור נשמע לי מעניין ובתור אחת ששומעת לא פעם על רומנים מחוץ לנישואין באונברסיטה(זה לא משהו חדש) במיוחד בח''ול פרשיות כאלה קורות לא פעם, המעמד הגברי השולט על מעמד האישה. האונברסיטאות בח''ול המעמד שלהם שונה בארץ, יש להם חשיבות לאין קץ. אהבתי גם את נקודת המבט הכתובה של האישה. הסיפור מגולל את סיפורה של מרצה כריזמטית לספרות בארה''ב(לא נשמע שם האונברס”

“מים ואש את אודליה הכרתי לפני שנים רבות, היא הייתה משוררת צעירה בתחילת דרכה, שהעריצה שירה ביטניקית אמריקאית, והצהירה באותה נשימה שהיא נשואה בנישואין פתוחים. אמירה שהייתה באותה עת נועזת. פעם העזתי ושאלתי אותה, אודליה, איך זה מסתדר לך להיות נשואה, ובמקביל לנהל מערכות יחסים סוערות עם גברים ונשים, אודליה שתקה לרגע, ואמרה לי תשובה שחשבתי שהיא שורה מתוך שיריה, זה מרגיש לי כמו שילוב של מים ואש. השני”

“את הספר הזה בחרתי לקרוא לאחר שקראתי ביקורת טובה עליו שכתבת שרון קנטור בעיתון שבעה לילות. הספר מספר על זוג מרצים בקולג' בארצות הברית. הבעל מואשם כי ניהל מערכות יחסים לא ראויות עם סטודנטיות. לאחר שעולה דרישה לסלק את הבעל מהקולג' עולה דרישה מאשתו להתפטר. האישה שהיא הגיבורה האמתית של הנובלה הזו מסרבת להתפטר למעשה מתעלמת מכל חוקי העידן החדש וטוענת שגם הנשים המעורבות בפרשה לא היו קטינות וגם להן יש חלק ב”

“# המספרת השנונה היא מרצה בחוג לספרות באחת האוניברסיטאות הקטנות שאינן מעוטרות במדינת ניו יורק. היא מרצה שם כבר כמעט 30 שנה, מזמן שהשלימה את הדוקטורט. אותו פרק זמן היא נשואה לג'ון, ראש החוג ומרצה באותה אוניברסיטה. ג'ון (שהיא מתארת כחלש, ומי כמוה יכול לקבוע את זה) מואשם על ידי סטודנטיות שניצל את מעמדו, כוחו והילת בגרותו וקיים יחסים מיניים עם סטודנטיות, לפני שהדבר נאסר על ידי האוניברסיטה. הן אמנם נמ”

“את הספר קיבלתי בהנחה של ידיעות ספרים כי אני מנויה. הסיפור נשמע לי מעניין ובתור אחת ששומעת לא פעם על רומנים מחוץ לנישואין באונברסיטה(זה לא משהו חדש) במיוחד בח''ול פרשיות כאלה קורות לא פעם, המעמד הגברי השולט על מעמד האישה. האונברסיטאות בח''ול המעמד שלהם שונה בארץ, יש להם חשיבות לאין קץ. אהבתי גם את נקודת המבט הכתובה של האישה. הסיפור מגולל את סיפורה של מרצה כריזמטית לספרות בארה''ב(לא נשמע שם האונברס”