ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 במאי, 2025
ע"י אפרתי
ע"י אפרתי
הייתי ממצה וכותבת: לא מהמשובחים של נסבו,
או בתרגום חופשי: ממך אני מצפה ליותר.
אחרי שאזלו לי המותחנים בסדרת הארי הולה (כל אלה שתורגמו לעברית) שבאופן כרונולוגי של התרגום והקריאה, איבדו מיופים מייחודם ומהחדשנות שלהם, קניתי את מקבת, שאולי הוא ספר אמיתי, אבל נגזר עלי שלא לדעת כי אני לא מצליחה לצלוח יותר מכמה עמודים.
ועכשיו את הממלכה, שהבטיח הרבה ולא הצליח לקיים.
מעטים הספרים שעוסקים בפשע מנקודת המבט של הפושע, נקודת מבט חיובית, יש לומר, של אדם נורמטיבי וחביב מאוד, שנקלע שלא בטובתו לביצוע פשע.
מילא, אם הגיבור וסגנו (שני אחים, האחד בתפקיד המספר והשני דמות משנה, ואולי הפוך, הצעיר הוא הדמות הראשית והמספר דמות המשנה) היו מסתפקים בפשע הראשון ובהסתרתו, אבל לא! הגופות נערמות (כביטוי, וגם באופן מעשי) בכל פעם שעולה החשד שיפריע לאחים לנהל את חייהם נטולי החשדות.
למזלם של האחים ביתם נמצא גבוה בהרים וכידוע לכל הר יש גם עמק לידו (אחרת לא היה הר), ונהגי מכוניות צריכים להיות זהירים כשהם נוסעים בפיתול מסוכן, במיוחד בהרים בנורבגיה, שבהם רוב השנה יורד שלג או שיש קרח חלקלק, בקיצור, לכם, ידידי לא הייתי ממליצה כלל וכלל להגיע לחוות אופגר, החווה של שני האחים, וגם לא לבית המלון, שרצו לבנות, במיוחד אם הרגזתם את רוי או את קרל.
נתחיל מההתחלה. רוי, הבן הבכור וקרל אחיו הצעיר ממנו בשנתיים, חיים בחוות אופגר עם הוריהם הלא-כל-כך מסורים וטובים בלשון המעטה. רוי חש צורך מוסרי להגן על אחיו הצעיר כמיטב יכולתו. הוריהם, שכאמור, לא היו מקבלים פרס נובל על הורות טובה, נקלעים לתאונת דרכים קשה ומסיימים את חיים מתחת למצוק, לא רחוק מהבית.
שבע עשרה שנה אחרי מאורע מצער זה (תלוי בעיני המתבונן) וחמש עשרה שנה אחרי שעזב קרל הצעיר את החווה ועקר לטורונטו, הוא חוזר לכפר עם אשתו האדריכלית ובפיו הבשורה: לבנות מלון מפואר בשטח הטרשי והבלתי מנוצל של החווה, בשיתוף כל אנשי הכפר.
בחמש עשרה שנות היעדרותו של קרל, רוי מנהל תחנת דלק בכפר ומשמש כמכונאי מומחה. חיים של שעמום ושלווה, מצפון שעבר ניקוי כללי, וכידוע, חיים בכפר הופכים אותך לכפרי ממוצע.
קרל, לעומת זאת, מגיע לכפר כמו הבן האובד, עם מבטא חדש, עטור ניצחון, גם תעודות של השכלה גבוהה יש באמתחתו, ותוכנית לבנות מלון ובקתות נופש וכך להציל את הכפר משקיעתו.
הכפר בהחלט נענה לאתגר, אבל יש גם שוטר עקשן שרוצה לבדוק את תאונת הדרכים של ההורים אופגר ואת היעלמותו של אביו השוטר, חמש עשרה שנים קודם.
הספר מעניין, פשעים יש ברוך השם, למרות שהם די דומים זה לזה, עימותים בין האחים, האשה האדריכלית, המאהבת לשעבר, העיתונאי החוקר, עשיר הכפר, הרכלנית המקומית, ועוד גיבורים מקומיים פרובינציאליים הבוחשים בקדרה ותבשילה המוקדח.
למה כן? בגלל כל הנ"ל ונסבו יודע לכתוב. וגם, למרות שהפשעים צפויים יש גם מתח בשפע.
למה לא? ממי שכתב את אדום החזה אני מצפה להרבה הרבה יותר.
וכאן תלונה להוצאת הספרים בבל. סליחה, אבל לא מתאים לכם! לפחות 8 שגיאות וטעויות, שקל למצוא בקריאה רגילה. מרגיז, מעצבן ומוריד מערכו של הספר.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי
(לפני 3 חודשים)
חני, חן חן. באמת אולי אכתוב להם, אבל נראה לך שמישהו יקרא? או שאיזה בוט ישליך את הודעתי
לסל המיחזור.
|
|
חני
(לפני 3 חודשים)
אפרתי תכתבי להם שיש טעויות ויתקנו בהדפסה הבאה.
סקירה יפה צחקתי כשכתבת שנגמרו לך סידרת ההולות...omg |
|
אפרתי
(לפני 3 חודשים)
תודה רבה, דן, אני מאוד אוהבת בלשים. הבעיה היא, שיש מעטים שהם באמת מושלמים, גם סיפורת
כתובה מצוין וגם סיפור בלשי מהודק ומפתיע.
ולדוגמה, ביקורתו של פרל על ספרו של דשיאל האמט. האמט הוא דוגמה לסופר נהדר שכתב חידות בלשיות מעולות. ריימונד צ'נדלר, גם הוא. חבל שהם כולם נוחם עדן, כולל אגתה כריסטי. |
|
דן סתיו
(לפני 3 חודשים)
אפרתי
סקירה יפה מאד. אני לא מת על ספרי בלשים, אבל זה לא פוגם מהנאה מהסקירה שלך.
|
|
אפרתי
(לפני 3 חודשים)
יעל, תודה רבה, אם את ממליצה על מקבת אני אתן לו צ'אנס של 100 עמודים. לפעמים, כשיש
ברשותנו הרבה ספרים שלא נקראו, אנחנו מתנהגים כמו אנשים שבעים מדי ולא נותנים לספר הזדמנות.
|
|
yaelhar
(לפני 3 חודשים)
ביקורת טובה. טרם קראתי את הספר.
אהבתי את מקבת, שם נסבו ניצל את כתיבתו הטובה ויכולתו להראות צדדים נוספים של הנפש האנושית. |
18 הקוראים שאהבו את הביקורת