ביקורת ספרותית על שטוקהולם מאת נעה ידלין
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 ביוני, 2021
ע"י yaelhar


#
לפני כמה שנים ראיתי סרט בריטי על כפרי סקוטי החי בכפר הררי נידח, עם מספר דו-ספרתי של תושבים, שזכה בלוטו ומת לפני שידע את זה. לא זוכרת את הפרטים אבל אני זוכרת שחבריו מהכפר מנסים לעשות הכל כדי שלא יוודע שהוא כבר ז"ל ושחברת הפיס תשלם את הזכייה, בה יתחלקו כל אלה שיודעים את הסוד, כלומר כל התושבים. אני זוכרת שהיו שם קטעים שהצחיקו אותי מאד.

"להעיר את נד" כך קראו לסרט ההוא. זה לא הזיכרון שלי שהתעורר פתאום. זה כתוב בספר, יחד עם איזכור עוד סרט "החברים של אלכס" שאולי גם הוא עוסק בנושא הזה, לא ראיתי.
לזכותה של ידלין ייאמר, שהיא פורשת בפני הקורא את העובדה שהרעיון העומד בבסיס הסיפור שלה אינו חדשני ואינו מקורי. לחובתה יש לאמר שהיא הצליחה להוציא מהרעיון – המשעשע-מחריד הזה – את כל המצחיק והמקברי, ומה שנשאר הוא המון מלים והמון הגיגים מעוררי פיהוק.

מה שיכנע אותי לקנות – אמנם כמעט חינם – את ספרה של ידלין, אחרי שלא התפעלתי במיוחד מ"אנשים כמונו" שלה? הגדרתו כ"קומדיה שחורה". אני מודה שאני נופלת לפחים בקלות כאשר מנופפים לעברי בפיתוי שקשה לי לעמוד נגדו. קומדיה שחורה? בספרות העברית? יאללה.

נטשתי את הספר בערך בחציו כשאפסה סבלנותי לסיגנון המתיש של הסופרת. רציתי מאד להגיע לחלק השחור של הקומדיה. יודעים מה – אפילו לחלק האפור שלה. אבל הררי ההגיגים שהעמיסה ידלין על דמויותיה – חמישה אזרחים ותיקים בני תכף 70, שהם חברים מאז ימי האוניברסיטה (העברית, כמובן...) העליזים. ההגיגים הנ"ל היו מכבידים לא רק על קשישים עייפים, גם על צעירים מלאי עזוז. כל הסיפור – שיכול היה להסתפק בחצי ממספר העמודים שיש בו (460) - מנסה להגיד דברים על חברות שהיא המון "כביכול", על הדברים החשובים בחיים - הישגים, מוניטין, להשאיר חותם... נו כל הדברים שממלאים את הסדקים שהם החיים האמיתיים, שכוללים הזדקנות, מין ללא התלהבות, צאצאים ומשכנתא.

הכתיבה של ידלין היא ריאליסטית, משובצת בשפה יומיומית עשירה שאני מחבבת בדרך כלל, אבל היא מציפה בפרטים לא חשובים ולא מעניינים המצביעים על זה שהיא מגניבה, מכירה את העולם עליו היא כותבת, מתוחכמת. חשבתי שהעולם שלה – אם לשפוט לפי דמויותיה - הוא עולם חמצמץ ומשעמם, מזדקן לא במובן הטוב. הוא לא מזכיר, לשמחתי, את העולם בו אני חיה.

חבל. התאימה לי איזו קומדיה עכשיו. את הספר אניח על הספסל. מנסיון אני יודעת שהוא ישמח מאד מישהו שייתקל בו. זה יהיה התיקון שלו.
44 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
נכון וחצי אפרתי.
את "להעיר את נד" אזכור גם בעוד שנים (אם כי כמובן אשכח את שמו...) ואת הספר הזה כבר שכחתי.
אפרתי (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
אני אפילו לא הגעתי לאמצע. להעיר את נד היה סרט מקסים.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
הרבה רעיונות לא מקוריים בנו ספרים נפלאים. לא במקרה הזה, לדעתי.
"להעיר את נד" היה סיפור מצחיק ומבריק לפעמים. ממה שהתרשמתי מהסיפור פה אין בו שום ברק וצחוק.
אמיר (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה על הביקורת אמנם, היות שראיתי את הסידרה, מראש היה סיכוי קטן שאקרא גם את הספר. הסדרה הייתה, לדעתי סבירה - ציון "עובר" לכל היותר.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, Mira
הספר לא הצחיק אותי כלל, למרות שהסופרת עשתה מאמצים בכיוון. את הסידרה לא ראיתי ולא אראה.
Mira (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה YAELHAR על הביקורת, לא אקרא, הסידרה הייתה טובה בערוץ 11, אפשר לראות באינטרנט, מצחיקה בכמה נקודות. לא הכי הכי..
מורי (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
את מתכוונת שהאשפה של האחד זה הזהב של האחר? נדיבות לשמה.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, סקאוט.
הספר לא ממש משעמם, לדעתי, אבל הוא מתיש.

אם התכוונת ב"נדיבה" לכוונתי לשים את הספר על הספסל - אני נהנית מאד מספרים שאנשים הניחו על ספסלים. לתפיסתי אדם צריך להחזיר טוב אם קיבל טוב. ברגע שאין לי רצון להחזיק בספר - מישהו בוודאי ישמח. (הוא נעלם מהספסל פחות משעה אחרי שהונח עליו.)
סקאוט (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
יפה, יעל. את נשמעת מאוד נדיבה. (:
לגבי הספר- לא אקרא כי הוא נשמע משעמם. הספיק לי לנסות את הסדרה שפרשתי ממנה אחרי חצי פרק ראשון..
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, חני.
מה שראיתי במליאה דומה יותר לקומדיה שחורה שאתה לא בטוח אם לצחוק או לבכות, מאשר לצחוק בריא מכל הלב.
חני (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
נראה לי מסובך למצוא כרגע קומדיה. אז פשוט לצפות במליאה
וזו הקומדיה הכי שווה כרגע בעיר.
כי לא יאומן כי יסופר..
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, עמיחי.
בכל הזמן שקראתי את הספר חשבתי עד כמה הוא מפוספס. סופר הכותב על רעיון - אפילו אם אינו מקורי - צריך לדעת מה הוא רוצה לומר. חלק מהסופרים (הרבה מהם ישראלים) חושבים שכל הרעיון הוא "להגיד דברים" והם מוסיפים עוד ועוד קישוטים מילוליים. התוצאה, מבחינתי, מעצבנת.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, סימנטוב.
אולי אירלנד - ראיתי אותו מזמן ואני לא כל כך זוכרת פרטים. אבל לגבי ספר מצחיק - מצאתי כמה שהצחיקו אותי ואני שומרת עליהם לזמנים קשים... "שלושה בסירה אחת", "כל היצורים גדולים כקטנים" (וסידרת הספרים שבאה אחריו, אם כי מבחינת להצחיק - אין כמו הראשון), "האי הירוק, המקרר ואני", "המשכוכית" ויש עוד כמה.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, אפרתי.
קראתי רק את "אנשים כמונו" שלה. לא התלהבתי מאד אבל הוא היה טוב יותר מהספר הזה.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה, יעל.
ראיתי את הפרק הראשון של הסדרה ומיד קפץ לי לראש "להעיר את נד" החביב להפליא.
אבל הפרק לא היה טוב בעיניי אז הפסקתי.

קראתי פעם (עד הסוף...) את "חיי מדף" של ידלין. הוא היה נחמד אך מנופח ופטפטני כמו שתיארת. אוורירי מדי.
סימנטוב (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
אני חושב זה היה באירלנד הסרט הזה עם נד בגלל שאני לא הבנתי מה הם אומרים. אני לא מקנא בך שהכי קשה זה למצוא ספר מצחיק.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
להעיר את נד זה סרט מבריק ומצחיק עד דמעות. שטוקהולם, בדיוק כמו שכתבת הוא נודניק מזדקן. נטשתי אותו הרבה יותר מוקדם ממך וקניתי אותו במחיר הגון כי חשבתי שהוא יהיה מקסים כמו בעלת הבית הנהדר שלה.
ביקורת מצוינת, וכן, גם נשכנית...
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, בת-יה.
כאמור לא ידעתי שיש סידרה ואחרי הספר מן הסתם לא אצפה. גם לא ידעתי על מה הסרט "החברים של אלכס" (והתעצלתי לחפש. עד כדי כך הספר לא עניין אותי)
ולגבי הערתך לראובן - קשה הרבה יותר לכתוב סידרה/סרט/ספר קומי מאשר לא-קומי. העובדה היא שיש הרבה פחות חומרים קומיים מחומרים דרמטיים ובין אלה שיש מעט מדי מצחיקים באמת.
בת-יה (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
ראובן, גם סידרה קומית (ואולי זה הספר, אבל לא קראתי) צריך לדעת לכתוב.
ב'חזרות' לא צפיתי וגם לא מתכוונת לצפות בזה. יש תכנים שמראש לא מעניינים אותי,
ולא מעניין אותי כמה באאזזז הם עושים.
ב'שטוקהולם' הבנתי שזה על אנשים מבוגרים אז החלטתי לצפות - אבל כאמור סתם בזבוז זמן.
ראובן (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
בת-יה, הסדרה היא קומית ולא משקפת מציאות.
לעומתה, סדרה שזכתה לפרגון רב- חזרות- לא התחברתי ל'באאז' סביבה.
יעל-גם אני לא מסתדר עם הגיגים ופרטים,לא משנה מקורי או מתורגם.
לכן הפסקתי את 'אמריקנה'.עומס יתר.
בת-יה (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
סידרה דבילית. ואם היא משקפת את הפרופסורים של המדינה ושאר העיליתה - כדאי לנו לדאוג מאוד.
'החברים של אלכס' רחוק מאוד מ'נד המת'. זו קבוצת חברים שנפגשת אחרי שנים, ומעלה זיכרונות. ובקיצור, זה
מתכון בטוח שמסביר למה לא כדאי להגיע לפגישות מחזור.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, פרפ"צ.
היות ועכשיו גיליתם לי שיש סידרה (שאני לא מתכוונת לצפות בה) אני לא יכולה להתייחס. זה לא שהרעיונות בספר אינם מעניינים - אבל הם לעוסים היטב (נניח על ידי מאיה ערד שגם אצלה הם לא נראים מקוריים)
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, בלו-בלו.
זה בדיוק העניין. ידלין מעלה די הרבה נקודות שאפשר היה להזדהות איתן, אבל עוטפת אותן בכל כך הרבה מלל לא-ממוקד, שהקריאה מחמיצה ומתישה.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
הספר מייצג את מה שרע בעיני בספרות העברית. המון הגיגים במקום טוויית סיפור כהלכתו. זה לא ממש משעמם אבל גם לא ממש מעניין.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, מורי.
אפילו לא ידעתי שיש סידרה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
את הספר לא קראתי, הסדרה הייתה טובה מאוד וראיתי את שתי העונות. עונה שנייה לפי מה שהבנתי לא קשורה לעלילת הספר. שמעתי שהסדרה מתעלה הרבה על הספר.
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
ניסיתי לראות את הסדרה ולא מצאתי סיבה להמשיך לפרק השני, למרות השחקנים הטובים שהיו שם. הרעיונות לא נראו לי מעניינים במיוחד. אם הספר דומה לסדרה, אפשר לוותר עליו.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
היו קטעים שכן אהבתי בספר, אולי בגלל העיסוק ברדיפת הכבוד המוגזמת באקדמיה. אבל אני מסכימה שהסגנון מאוד מתיש ושאפשר היה לצמצם.
ראובן (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
הסדרה היתה סבירה.
מזדהה עם חוסר העניין בפרטים מרובים וכשאין חיבור,אין.
יותר מדי סופרים מעמיסים פרטים מיותרים שאין בהם כלום ולא תורמים לעלילה.הפסקתי לעתים לקרוא ספר בגלל זה.
או נסיון נואש להישמע חכם/מצחיק/מתוחכם/עדכני.
מורי (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
את הספר לא קראתי, אלא שגם את הסדרה נטשתי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ