![כל החיים לפניו [מחודש] - רומן גארי (אמיל אז'אר)](/100x154/bookimages/covers99/996356.jpg "כל החיים לפניו [מחודש] - רומן גארי (אמיל אז'אר)")
אני מן הסתם בעמדת מיעוט, אבל לא התחברתי.
לא לסיפור, לא לכתיבה, ולא לגיבור הראשי הדעתן.
מומו (מוחמד) ילד בגיל 10 הוא המספר הראשי בספר.
ילד צעיר שנאלץ להתבגר טרם זמנו בגלל שנולד במציאות חיים קשה ואכזרית.
גברת רוזה, ניצולת שואה יהודיה בת 65 מטפלת במומו ובעוד ילדים תמורת תשלום שיספק ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
את הספר הזה אני אקרא עוד כמה פעמים כדי להעמיק, אבל מדובר בספר חובה!!!
אני מרגישה שלסכם את הספר הזה זה משהו שלא אוכל לעשות, אז מי שקורא את ביקורותיי (וכמו שאמרתי פה פעמים רבות מספור - זה בסדר גם אם לא! אבל תאפשרו למי שכן רוצה לקרוא - לקרוא.) שייזכר בהתרחשויות האחרונות...
בשבילי הספ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מה אומרים על יצירה אמנותית שמעריכים אותה מאד אבל לא באופן שהאמן התכוון? אולי זה סימן היכר ליצירה אמנותית גדולה.
כוונת הסופר עלאא אל-אסוואני הייתה כנראה לרומם ולפאר את מחוללי המהפכה המצרית — זאת שבמסגרת "האביב הערבי" שהפילה את חוסני מוברכ ב-2011. אכן, חלק נכבד מ"רפובליקת כאילו" ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
את הספר הזה קניתי בעיקר בשל השם המסקרן, ליום הולדתי לפני כחודשיים.
אנקדוטה מעניינת: בשנות האלפיים נבחנתי לאחת מלהקות הנוער במושבים ושרתי באודישן את השיר הזה: "פרחים בקנה ובנות בצריח"...
וכולי במתח איזה שבוע שיתקשרו (פעם היו מתקשרים גם אם לא התקבלת), כי בראש המתבגרת החנונית של... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כפי שהבטחתי אני מעדכנת בהתפתחויות, סיימתי לקרוא את "משהו פשוט מסובך", הספר האהוב עלי מסדרת היומנים של שלומצי.
ומדוע דווקא הוא?
הספר עוסק בשלומית, נערה מתבגרת רגע לפני הגיוס, שחיה חיים מבוססים נטולי צרות.
נשמע משעמם? אבל הכישרון פה של דקלה הוא להוכיח יפה מאוד שגם צרות של עשירים ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר שהחזיר אותו אחורה לתקופת הרווקות הדתית בשנות העשרים - שלושים בירושלים.
הספר עוסק בחבורת רווקות מאוד אופייניות לאומית-חרדל"ית, בגילאים שבהם אין הרבה מקום לחשיבה רציונלית (והמבין יבין...)
הרווקות גרות שלוש ארבע בנות יחד בדירה, עובדות במה שמוצאות, לומדות (רצוי לימודים אקדמאי... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
האגדה מספרת שסטף ורטהיימר פעם בא לבית הספר היסודי שלמדתי בו בדרך האוויר, נתן הרצאה באודיטוריום הגדול ובה וגער בילד גבוה עם גשר בשיניים.
הילד הפך לאהוב ומקובל בבית הספר, וסטף... נשאר סטף.
לימים למדתי הנדסאות אלקטרוניקה. מה שיפה בתחום ההנדסאים יחסית לשאר מכללות ההשכלה הגבוהה -... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
דבר אחד צריך לומר על הספר- הוא נכתב מדם לבה של המחברת, דלפין דה ויגאן.
יום אחד נפל דבר בחייה. היא נכנסה לבית בו גרה האם לוסיל בת הששים ומוצאת אותה מתה במיטתה.
מכאן נפרשת סאגה משפחתית נרחבת של מספר דורות החל מסבה וסבתה של דלפין, ז'ורז' מר הנפש וליאן האתלטית, הוריה של לוסיל שהיתה אח... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
ההתייחסות השלילית לספר הזה, זירזה אותי לקרוא אותו. אם זה היה ספר שזוכה לשבחים מקיר לקיר – יש להניח שהייתי ממתינה עם קריאתו. אולי אפילו שנה – שנתיים. אבל הביקורות הקטלניות איתגרו את יכולתי להתאפק. מראש החלטתי שלא משנה מה, אסיים את הספר הזה ועמדתי בהחלטתי.
מה יש לנו כאן? גבר י... המשך לקרוא
51 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
![למאטיס יש את השמש בבטן - הספריה החדשה #1995 [2] - יהודית קציר](/100x154/bookimages/covers0/4351.jpg "למאטיס יש את השמש בבטן - הספריה החדשה #1995 [2] - יהודית קציר")
למאטיס יש את השמש בבטן והיא עומדת להתפוצץ, מאשמה, עייפות ומקנאה, בגברים שפילגשתו שוכבת עמם כדי לעורר את חמתו. אבל כיצד הוא יכול להתלונן כשגם הוא חוטא לאשתו בדרכו הנלוזה.
ריבי, צעירה תל-אביבית, הופכת מחוזרת על-ידי יגאל, מרצה בטכניון, איש נשוי שגילו כפול מגילה.
תחילה איננה נעתר... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הפעם הראשונה שניסיתי את הספר הוא שעמם אותי ותהיתי ביני לבין עצמי: מה לי ולגינות? לפרחים? מלבד להביט בהם ולהתפעל מיופיים, אין לי ולהם דבר במשותף.
אולם, קרה מקרה ומאיר שלו ונפטר וקיננה בי התחושה שאני צריכה לקרוא ספרים אחרים שלו שלא קראתי, שמגיע לו, שזה חלקיק הכבוד האחרון שאני יכו... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לפני כעשור התלבטתי בין רפואה וכתיבה, אבל כמה אירועים משמחים יותר או פחות (בריאות, סדנת כתיבה ופסיכומטרי) סייעו לי לפלס את דרכי.
בהתחלה כתבתי סיפורים קצרים, לאחר מכן רומן שנגנז ובשנים האחרונות עמלתי על הספר הניצב לפניכם.
אין לי יומרות כלכליות ומסחריות כבירות, אלא משאלה אחת צ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מתקשר אלי לפעמים סוכן מהביטוח, מישהו שלא מכיר אותי, ומיד מתחיל בשאלות המאפשרות לשפר את מצב ביטוח החיים שלי (לא ברור אם השיפור הוא עבורי, או החברה שבה הוא עובד והתמריצים שלו...).
אתה מעשן? לא
אתה שותה? לא
תרופות מסוג כלשהו? לא.
הסוכן משתולל מעונג על חיי הנקיים מכל כימיקלים ואני תו... המשך לקרוא
53 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כחש / בן הכט
מתוך גב הספר:
"זה שלוש שנים אני מחכה לרגע זה כדי להביא לדין ולשפוך את ביזיון הציבור על רודף קריירה זה, הנהנה ממעשי השוד והרצח של היטלר. על יסוד תחבולותיו הפליליות ובגלל שיתוף פעולה עם הנאצים, אני רואה אותו כרוצח בעקיפין של אחיי היקרים."
האשמה זו, אשר פורסמה ע"י יהו... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
![מלחמה ושלום [א+ב] מהדורת 2015 - ל.נ. טולסטוי](/100x154/bookimages/covers20/206120.jpg "מלחמה ושלום [א+ב] מהדורת 2015 - ל.נ. טולסטוי")
סיימתי לקרוא את "מלחמה ושלום", ובזאת הסתיימו חובותיי בתור אדם רוסי. הוריי יכולים לקרוא לי "בן" מבלי להסמיק, ושמעתי שאפילו באוקראינה הסכימו להפסקת אש בעקבות המאורע המופלא הזה, בו ילד הופך לגבר, זחל הופך לפ... נו טוב, אני מניח שהבנתם.
אז בחזרה לעניין - מלחמה ושלום. הספר אכן גדול (תר... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כמעט לכל אחד מאיתנו התחשק יותר מפעם אחת לרצוח מישהו. זאת יכלה להיות מחשבה של רגע או מחשבה ארוכה יותר, אבל בפועל כמעט אף אחד מאיתנו לא יוצא באמת לרצוח. למה? אולי בגלל אמונה בטוב או בהשגחה של אלוהים, אולי בגלל הפחד מהחוק, ואולי בגלל משהו אחר. אבל מתברר שבאנגליה של המאה ה - 18 רצח לא ה... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
המדבר... מרגיש לי שהאוכלוסייה בארץ מתחלקת לשניים: אלו שמעדיפים את נופי הצפון ואלו שמעדיפים את המדבר שבדרום. אני תמיד נמשכתי אל המדבר, אל האינסוף והשקט שבולע אותך ונותן קצת שלווה בתוך הלחץ היומיומי. בשנים שבהם שירתתי בשבטה הייתי נשכב בלילות על גב התומ"ת ונהנה ממה שלמדבר יש להצי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לא יצירת מופת והעלילה די דלילה, אבל הכתיבה סוחפת וניתן לגמור את הספר במכה אחת. מתאים לטיסה או לסופשבוע פנוי. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
רוברט גרייבס הוא לא ג'ון ויליאמס.
לא יכולתי להימנע מלהשוות בין "אני, קלאודיוס" ל-"אוגוסטוס" של ויליאמס. אחרי הכל, עלילתן של שתי היצירות מתמקדת באותה תקופה, שתיהן עקובות מדם, ואפילו הסגנון דומה באינטימיות שלו, לפחות מבחינה מסוימת – אוטוביוגרפיה לעומת מכתבים. למעשה, אני בכלל לא ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לפני בערך חודש כתבתי ביקורת על הספר הזה. רגע לפני שסיימתי - טא~דאם! - החשמל נפל. זה ממש הוריד לי את הרצון להמשיך לכתוב ביקורת מחדש, כך שיתכן ועבר לו איזה חודש מאז. ובכל אופן הנה אני שוב פה, כותב ביקורת על הספר מחדש.
הספר הזה הוא ספר שמסביר טוב על וינסטון צ'רצ'יל, הוא פשוט, קליל - שפה ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|