אני לא אוהב ספרי מתח. יש להם נטייה למרוט את עצביי והמטרה, יצירת המתח, מקדשת לרוב אמצעים שהם פסולים בעיניי, בדמות תפניות עלילתיות הזויות ומופרכות. וחוץ מזה, בספרי המתח שאני קורא תמיד יש היעלמויות ורציחות. תמיד מישהו נעלם ואז נרצח או נרצח ואז נעלם, או נעלם ולשם שינוי לא נרצח, אבל אז מתברר שהוא נעלם בגלל שהוא רצח מישהו אחר, שנעלם כמובן... וחוץ מהכול, הם גורמים לי לנשנש קצת (על מי אני עובד? לזלול המון

#
יום אחד התלוננתי בביקורת על דלות החומר בספרי מתח: מתח לא מתח, זלזול באינטליגנציה, עלילות ללא היתכנות, כתיבה מרושלת, חוסר תחכום... ולפעמים יש לי צורך בספר מתח כהלכתו – כזה שמותח בלי אלמנטים על-טבעיים, כתוב היטב ואינטליגנטי. קיבלתי אז שלל הצעות מחברי פה, אותן אספתי לרשימה מסודרת וכשאני נתקלת באחד מהם, כמו בספר הזה, אני קוראת. ברור.

עד למחצית הספר הזה הוא היה מותח למדי: הורים צעירים לתינוקת בת

בסדר. הספר הזה היה בסדר. נראה לי שפשוט נמאס לי מספרי מתח על זוגות עשירים עם סודות אפלים שמסתכמים לרוב בבעל שלא מסתדר עם ההורים של אשתו. צמרמורת. או... ילדים, תסתמו אוזניים ותעצמו עיניים, אני לא רוצה שהשינה שלכם תהיה על אחריותי... דיכאון. אני יודע, מזעזע, אבל הזהרתי.
אבל זאת לא הבעיה האמיתית של הספר, אלא הבינוניות שלו. לרגע לא הייתי במתח, לא באמת, והכתיבה פשוט... איכס, בואו פשוט נתעלם. מהכתיבה.

והינה שוב ילדה נחטפה מה חדש ? הרי זה ספר מתח, מה יותר מותח מהעלמותה של תינוקת מעריסתה?
ילדה שנשארה לישון לבדה בזמן שהוריה מבלים בבית השכן, לא רחוק משם, ממש מעבר לקיר ועושים ביקורי ביקורת אחת לשעה,
מה כבר יכול לקרות?

אז קורה , כן וכבר קרה, הרי כולנו זוכרים את המקרה של מדלן מקאן שנעלמה ממיטתה בכפר נופש בפורטוגל ב- 2007 בזמן שהוריה רק בילו במסעדה קרובה, וקפצו מידי פעם לראות מה שלום הילדים - כן

ספר מתח טוב, מלא תפניות מפתיעות בעלילה. בגדול נהניתי מאוד.
בעיניי יש לו רק שני חסרונות בולטים:
1. הוא כתוב בגוף שלישי (באופן אישי זה גורם לי להתחבר פחות לעלילה..) עם קפיצות בין הדמויות בתוך הפרקים
2. הבנתי את הטוויסט המרכזי כבר באמצע הספר וזה קצת הרס..
בכל זאת נהניתי ובסה"כ נחמד ושווה קריאה

בספר הזה יש אחלה מרכיבים בשביל ליצור מותחן טוב: הורים עשירים שנרצחים באכזריות וכמה אחים שעל הנייר לא באמת יודעים להסתדר אחד עם השני, אבל בפועל נמצאים בקשר יומיומי. אולי אחד מהם רצח כדי לזרז את הירושה? ואולי זו בכלל האומנת? והנה צצות עוד דמויות רנדומליות שגם להן כביכול יש מניע...אבל, ובכן, התוצאה בשטח היא ספר די שטחי, עם דמויות חד ממדיות לחלוטין. לדעתי גם הסוף היה מאוד צפוי, למרות שהסופרת ניסתה לפת

ספר מתח מעולה שקשה להניחו מהיד. הוא מספר על תינוקת שנעלמה ממיטתה, בזמן שהוריה היו במסיבה אצל שכנים בבית הסמוך. מידי חצי שעה אחד מההורים הלך לבדוק מה שלום התינוקת. זה הזכיר לי בהתחלה קצת את פרשת היעלמותה האמיתית והמסתורית של הילדה מדלן מקאן.
הסיפור מלא תהפוכות. לקראת אמצע הספר, התעלומה כביכול נפתרת, אך למעשה היא רק מסתבכת יותר ויותר. כל הזמן מתגלים פרטים חדשים ומפתיעים, כולל בפסקה האחרונה של הספר.

קראתי את הספר בתקופה לא מאושרת בחיי, בעצם כל המשפחה לא מאושרת, ואולי... המילה אושר כבר לא תחזור לחיי.
אובדן.
כאן זה רצח, של זוג מאד עשיר, שלושה ילדים שלוטשים עיניים אל הכסף , אל הרכוש, הבית.

לכל אחד יש מניע, לכל אחד יש אליבי, לכל אחד יש את הרגע האחרון שלו, שראה את ההורים , רגע שהוא שומר לעצמו.
אוי כמה הכסף יכול לעזור לכל אחד ואחד וכמובן...

סודות. למי אין בסודות?
אנשים שפתאום צצים מהעבר כ

וואו איזה ספר מעולה! אני לא חסידת ספרי מתח אבל הספר הזה סיקרן אותי מאד ונהניתי מכל רגע!
אין רגע דל, כל הזמן מתגלים פרטים חדשים מפתיעים והסוף כל כך לא צפוי, לא יכולתי להניח מהיד, ממליצה בחום!
אן ומרקו נשואים ויש להם תינוקת בת שנה. הם מוזמנים לארוחת ערב אצל זוג שכנים בבית הסמוך לכבוד יום ההולדת של הבעל השכן. המארחת מבקשת שיגיעו בלי התינוקת הבכיינית. מרקו משכנע את אן להשאיר את התינוקת בבית. הוא מצי