ביישוב קהילתי מבודד, בסמוך לים המלח, נהרג אחד התושבים – ככל הנראה בעקבות התפוצצות של מוקש. כאשר מקרי המוות הולכים ומצטברים, צאלה, אישה חריגה בנוף המקומי, סבורה שלא מדובר במקריות ושיש יד מכוונת מאחורי האירועים.
צאלה בת הארבעים ושש לא נישאה ולא הקימה משפחה. היא גרה לבדה ביישוב ומתכנסת עוד ועוד אל תוך עולמה. היא פועלת כבלשית מטעם עצמה, מגלה קשרים וחיבורים סמויים בין קורבנות המוקשים, רוקמת פרשנות משלה למקרי המוות ומנסה להרכיב תמונה מלאה, מופלאה. צאלה מאמינה שיש דבר-מה גדול יותר, שיכול לחבר בין הנקודות ולהסביר את האירועים, ואת התפקיד שלה בהם. התיאוריה שהיא מפתחת הולכת ומסבכת אותה, עד שיום אחד היא נעלמת מהיישוב, ומותירה אחריה סימני שאלה רבים.
אחותה הצעירה של צאלה, נטע, מגיעה ליישוב ונחושה למצוא את אחותה. היא סגנית מפקד בית סוהר לנשים ואם לשניים, אישה מעשית מאוד. נטע מחזיקה בפרשנות אחרת, ארצית יותר, למתרחש. אך ככל שהיא נחשפת לחייה של אחותה ולמנהגי המקום, כך הופך היישוב הקטן לאפל ומאיים יותר ויותר וחיי השגרה הסדורים שלה סוטים ממסלולם.
מעבר לעלילה המרתקת, "ארץ המנזרים" מתחקה באופן מעמיק אחר הבדידות – מעין טאבו בחברה הישראלית, ומציע נקודת מבט שונה על התופעה. הרומן מפגיש אותנו עם היופי שהבדידות יכולה לטמון בחובה ועם העושר הפנימי שהיא מאפשרת. הבדידות חיה ופועמת גם בקשר המיוחד בין צאלה לנטע, עד לרגע שבו אחות אחת מבינה שהיא צריכה לשנות את תפיסותיה כדי למנוע אסונות נוספים.
ספרו החדש של שחר מגן, מיוצרי הטלוויזיה הבולטים בארץ ("בתולות", "דיבוקים"), הוא רומן מסעיר ונוגע ללב, שמעז לשאול שאלות גדולות על היחיד מול החברה, ולאתגר את הקוראים במחשבות חדשות על המוות והתפיסה המקובלת שלו. רומן הביכורים שלו, "שחיטה שחורה" (הוצאת "כתר"), היה מועמד לפרס ספיר. "ארץ המנזרים" הוא ספרו השני.
