היות ונכתבו עד עתה סקירות מפורטות, וכבר פשפשנו לחצר הפנימית בתוך הקרביים, אנסה כהרגלי לשם האיזון לכוון את אלומת האור אל היוצר תחילה - אל השחקן שמושך בחוטים – ואתחיל גם הפעם בסופר עצמו בתקווה שאצליח להוסיף ולו אך במעט ...
אז זה שדני בר יודע לכתוב כבר כתבו האחרים ואני רק מחזקת, ו... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
ספר טוב ניכר בכך שהסופר (או הסופרת) שולט בשפה באופן כזה שאינו מעליב את הקורא וגם ביכולת לספר סיפור. אם מדובר בסיפור הקשור למציאות כלשהי, בהווה או בעבר, צריך גם תחקיר הולם, אפילו אם מדובר בסיפור חצי בדיוני.
דני בר, מחבר הספר שלפנינו, התחנך בכפר ואף ניהל את כפר הנוער בן שמן שנים אח... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
על בוגדים ובגידה בחצר הפנימית
הספר, החצר הפנימית של דני בר, מספר על בית הספר בן שמן, הדומה לזה בו אני למדתי, כדורי למרגלות התבור. לכאורה אמור להיות לי עניין רב בספר על בית ספר חקלאי בתקופת המנדט הכתוב כרומן היסטורי ובו פרשה ביטחונית מסעירה, אך למרות שגדלתי על מורשת כדורי הבריט... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מיכאל קראוס הקדיש את הספר לזכר הוריו ד"ר קארל קראוס ולוטה קראוסובה.
אביו של מיכאל קראוס נרצח באושוויץ ב-11.07.1944, ואימו נרצחה בשטוטהוף ב-08.01.1945.
היומן נכתב לפני שישים ושש שנים, והסיבה שמיכאל קראוס העלה את הכול על הכתב היא, כדי לא לשכוח את הפרטים הקטנים שבני האדם נוטים לשכוח.
הנ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ברלין. צהרי שישי שגרתי בחודש יולי. אולי קצת לבד. אפור ודי גשום. כן, התיירים מכניסים צבע לרחובות.
ניצחתי ! אמרה דינה - בשיחת טלפון מהארץ כשהיא דומעת מהתרגשות - ניצחתי.
מודה, דמעתי גם אני.
דינה, חברת ילדות, תמיד ידעתי שצל אפל מלווה את חייה - כל הזמן. ענן אפור כהה וכבד שם בביתה ובלבה -... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
להלן משימה:
שלב א: כתבו דו"ח קריאה על ספר שקראתם. שלבו בדו"ח סיפור קצר משלכם או לחילופין כתבו סיפור. סיפור שלכם אמיתי או בדוי – שלכם. אל תקפסטו מויקיפדיה, לא מדבורה עומר או גלילה רון-פדר או מאיר שלו.
תחשבו, תכננו סגננו, מה קודם מה אח"כ - תתבטאו בכתב. הפתעה: הגישו אותו בכתב יד, לא מו... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר הזה הציב אותי בפני בעיה קטלוגית קשה בספרייה. מצד אחד הוא איננו ספר פרוזה. לא מדובר ברומן, ואף לא באוסף של סיפורים קצרים. מצד שני, הוא גם איננו ספר עיון או ספר לימוד, לא ספר הדרכה לגנן החובב ולא ספר בוטני מקצועי לגנן המומחה. אז מה זה כן? הספר הזה הוא בעצמו מעין גינה, גינת נוי ספ... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה"...
את שיר הפרטיזנים, הכרתי היטב מהטכסים בבית הספר. בית אחד בו, מבטא במילותיו ומקצביו, את הקשר האידיאולוגי הברור בין שואה, גבורה ותקומה:
אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה
את אור היום הסתירו שמי העננה
זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא
ומצעדנו עוד ירעים אנ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני לא מחפש ספר קליל בין שני ספרים כבדים. הנה נמצא לו ספר כזה, המתאים להגדרה ספר בין שני ספרים כבדים, כאילו ידעתי מראש שאני עומד לקרוא שני ספרים כבדים וצריך קליל ביניהם. על הכתיבה של קינג הוא כזה, ולא, אין לי כוונה לכתוב ספר.
שומעים סטיבן קינג, שומעים אימה. הסופר הכותב צריך להיות ... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אומר כבר בהתחלה – כדאי לקרוא את הספר הזה, אך לא את כולו. יש בו כמה פסגות מרהיבות שחבל להחמיץ, אך גם חלק אחד מיותר לגמרי.
הספר מספר אודות ארבע נשים – ארבע דורות במזרח גרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה: החל בקלרה, המשך בבתה ובנכדתה וכלה בנינתה יולי. סיפוריהן של קלרה ושל יולי מסופר... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לידת ילד, מסתבר, לא הופכת אוטומטית אישה לאימא. האגרוף הקמוץ של אותה אישה, כך עולה מן הספר, יכול היה להיות בנסיבות חיים אחרות יד פתוחה ואצבעות זקופות, אבל כשהאלימות הפיזית מופנית כלפי ילדיה, בשר מבשרה, הכאב הוא חד וצורב. האירוע המכונן של הרומן מתרחש מיד עם פתיחתו, והוא מתאר אלימו... המשך לקרוא
48 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הוא "עירבב" אותי בכפית אוסטר, "עבד" עלי יופי. כלומר נתן לי לחשוב על מוסיקה אחרת לגמרי לסיום הספר אך התבדיתי. מכירים את זה שיש עוד כמה דפים ריקים אחרי סיום הספר? ובכן קראתי ובתחושתי הספר בשיאו ועדיין ממשיך ואמור להמשיך כי עד "שהגברת השמנה לא מפסיקה לשיר"
שום מנגינה לא מפסיקה. כך ... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הפתיחה לא היתה טובה. ההוצאה הקטנה מרום תרבות ישראלית החליטה החלטה תמוהה לזנוח את גופן פרנק ריהל, המקובל בספרים. לא נוח. הבחירה היתה בגופן דויד, כאילו באים לומר שמה שיצא ממחשבו של הכותב עבר ישירות להדפסה ולחנויות. זה מקובל לגמרי בהופעה גברית מסוקסת – חוסר גילוח ושיער מבולגן, כא... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
גאוני.
ממש. כלומר, אולי כל ספר שקוראים אפשר לשייך לסוגה או לזרם או לסגנון, אבל כאן, אני ממש לא יודע. לקחת את היצירה המטורללת הזאת ולקרוא לה "מדע בדיוני" כי היא מתרחשת, נגיד, באחד העתידים הבלתי אפשריים של עולמנו וכי יש לה זיקה לעתידנות וטכנולוגיה ובני האדם וכדור הארץ, יה... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
חד גדיא - כגורל יהודי וישראלי
המלחמות שלנו, מתקיימות לרוב במעגליות של טעויות ואסונות מדממים, המייצגים איוולת. מלחמת לבנון היא אחת מהן.
גם השנה נשב סביב לשולחן הפסח, ונקרא שיר עתיק יומין, חד גדיא, המבטא מעגליות אלימה כמיתוס יהודי, לאסון המתחיל בדבר פעוט יחסית, היוצא משליטה, ה... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כמעט משום מקום וכמעט משום זמן מופיע לו הסיפור היה הזה. יש שימשילו אותו לסיפור של מאבקים בין דוריים והפערים הבלתי אפשריים, שלא לומר מצערים, בין בנים להורים. אלא שזה לגמרי "סיפור" וחבל לפרש אותו. כדאי לקרוא, ליהנות ולהמשיך הלאה. יוסה יודע לספר סיפור, נכון שלא תמיד מעניין, אבל יודע.
... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
זיוף אמת ומה שביניהם
זייפנית האומנות, של ב. א. שפירו, הוא מסוג הספרים המציג בפתיח אירוע אמתי ודרמתי, שוד ציורים יקרי ערך, ממוזיאון אמנות בבוסטון. אחת מהתמונות שנעלמה, היא יצירת המופת של דגה, אחרי הרחצה. תעלומה שהספר מבקש להעניק לה פתרון. נשמע מפתה ומזמין, אך מיד לאחר הפתיח, ירד ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ביום שישי אביבי ושמשי היא הזמינה את הבת והנכדה בת ה-9 לארוחת צהרים בבית קפה עם מרפסת וגינה מלבלבת. השיחה עם הבת קלחה. הנכדה הקשיבה בחצי אוזן, בעוד עיניה נעוצות כל הזמן במכשיר הסלולרי.
"מה התוכניות שלך למחר?" שאלה הבת.
"אני נוסעת לטייל בגליל", השיבה.
"עם מי?"
לרגע הזה חיכתה.
"עם חבר"... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לאהבה אין חוקים, לפעמים מספיק ניצוץ אחד...
אני אוהב מוסיקה קלאסית וזו הסיבה שבגללה בחרתי לקרוא את הספר, אבל מה שתפס אותי יותר בספר הזה מלבד הסיפור על רביעיית כלי הקשת החל בשיחות, החיכוכים ביניהם ועד למוזיקה הנפלאה של היידן, ברהמס, באך ואחרים שהם מבצעים, הוא סיפור האהבה של אחד מ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
עד כמה רחוק נוכל לרוץ ?
לפני מספר ימים קבלתי טלפון מפתיע, על הקו היה ידיד ותיק שבקש ממני בקשה לא שגרתית. רץ איך אתה יכול לעזור לחבר מטירה, (עיר ערבית ליד כפר סבא), שבנותיו בקשו להירשם למרוץ כפר סבא, למקצה התחרותי, אך איחרו את המועד האחרון להרשמה. השבתי לו, אני כבר לא קשור למרוץ, אל... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|