Wishlist - עיוני, רוצה לקרוא: פסיכולוגיה ובני משפחה, מדפתרפיה, רשימת קריאה, פסיכולוגיה, פסיכולוגיה לקרוא, לקנות, נפשי חושקת, פסיכולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכולוגיה, רוצה שיהיה לי , התמחות, פסיכותרפיה, נדירים , מעניינים ומה שבינהם, ספרים שקוראים, פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, טיפול באמנות - ספרות מקצועית למכירה (5 עמודים בתמונות) , פסיכולוגיה, קריאה, רוצה לקרוא, הרשימה החמה, להשיג ולקרוא, ספרים שקראתי, ספר עיון מומלצים, רוצה, פסיכולוגיה, לקרוא, פסיכו, לחפש ולקרוא , להשיג ולקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא בעתיד (: , ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב, ממתין לקריאה - מקצועי, קְרִיאַת יַם סוּף, פסיכולוגיה, פסיכולוגיה בקטנה... • חקר המוח • מדעי ההתנהגות וסוציולוגיה • מודעות - ניהול זמן, BOOKLIST, לרכוש, פסיכולוגיה - ספרי בסיס, פסיכולוגיה ופסיכואנליזה, ספרים שאני רוצה לקרוא, רשימת מומלצים, ספרים שאהבתי, בתכנון., כתבתי עליהם ביקורת., ספרים שצריך לקרוא, לקרוא בהזדמנות, קראתי, קראתי ואהבתי, ספרים שקראתי, קראתי, בהזדמנות, 2017, עברו בחיי ב2017, קראתי ב 2017, ספרות מתורגמת , ספרים שאני אוהבת (ספרות מתורגמת), 2018, אבדה/גסיסה/אבל, סופרים, 2021, א, הספרים שלי, עם עובד, ק ר א ת י, 2023, רוצה לקרוא, עם עובד, מעניין, לקריאה, תמר מהגולן, ספרים לקריאה, ארצה לקרוא בקרוב, ספרים שמכרתי, וויש מודפסי עברית, בספרייה העירונית, לקרוא, קראתי, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה, רומנים, הנפש, עוד ...

1.

מצע הנפש - יחסי אובייקט והדיאלוג הפסיכואנליטי מאת תומס ה' אוגדן "מצע הנפש הינו ספר מעמיק ביותר אשר זמנו הגיע זה מכבר. ד"ר תומס אוגדן מבסס בספר זה את מעמדו כתיאורטיקן פסיכואנליטי מרכזי. הוא יוצר הבנות פסיכואנליטיות חדשות, שבאמצעותן ניתן לפוגג את הניכור השורר בתחום, ולהעשיר לא רק את חשיבתם של אנליטיקאים צפון - אמריקאים, אלא גם את זו של חסידי תיאוריית יחסי האובייקט הבריטית. מצע הנפש הינו אחד הספרים הפסיכואנליטיים החשובים שהופיעו זה שנים רבות." ל. בויארי .D.M "כל מי שמכיר את מאמריו של תומס אוגדן על פסיכואנליזה ואת ספרו הסמכותי הזדהות השלכתית וטכניקה פסיכותרפויטית ציפה בכליון עיניים להופעת מצע הנפש. אוגדן ניגש כאן לתיאוריה הקלייניאנית בהערכה עמוקה, ועם זאת, בביקורתיות נוקבת. הוא סוקר באופן מקיף ומבריק את התפתחות המושגים אובייקטים פנימיים ויחסי אובייקט פנימיים. הפרקים הדנים בתרומתו התיאורטית והקלינית של ויניקוט, להיסטוריה של החשיבה הפסיכואנליטית, מעמיקים ומקוריים במיוחד. ספר זה, בהיותו כה קריא ומעורר - חשיבה, יתקבל בעניין לא רק בקרב פסיכותרפיסטים מסורים מתחומים שונים, אלא גם בקרב כל מי שיש לו עניין להבין את האופן בו בני - אנוש מתפקדים מבחינה פסיכולוגית." ג'ויס מקדוגל, .D.Ed "תומס אוגדן מציב את תרומותיהם של קליין, ביון ואסכולת יחסי האובייקט הבריטית בפרספקטיבה חדשה ומרעננת. גישתו ייחודית, חדשנית ומרחיקת - לכת. ספר מבריק ונועז זה מזקק ומבהיר את חשיבותה - העכשווית והנמשכת - של תיאוריית יחסי האובייקט להשיבה ולפרקטיקה הפסיכואנליטית." ג'יימס גרוטסטיין, .M.D...

2.

הקצה הפרימיטיבי של החוויה - פסיכואנליזה מאת תומס ה' אוגדן ל' מרגישה שהיא "נפרמת בתפרים", וחותכת את עצמה בסכין. ר' ממלא "חורים" שהוא חווה בעולמו הנפשי על-ידי התמקדות בצורות על התקרה. נער עיוור מסרב להתרחץ, נצמד בעקשנות לריח הגוף החריף שלו. מ' מקדישה את רוב שעותיה למאמץ לשחזר לגימת יין לפני עשרות שנים. נ' מתבצרת בחדרון זעיר בספריה. כיצד להבין את חרדותיהם? כיצד ניתן לעזור להם?   תומאס אוגדן, פסיכואנליטיקאי, החי בסאן-פרנציסקו, מציג כאן את הרובד הקדום ביותר של החיים הנפשיים – רובד של חוויות חושיות קדם-מילוליות – אותו הוא מכנה אוטיסטי – מגעי. חוויות אלה הן שקובעות את התחושות של קיום או היעדר תיחום, של המשכיות או סכנת התפוגגות, של חיוניות או קיפאון מתוך אימה. אוגדן – אחד המחברים רבי ההשפעה ביותר בפסיכואנליזה בת-זמננו, ממעצבי הגישה האינטרסובייקטיבית – מתאר במפורט ובכישרון ספרותי את עבודתו האמיצה עם עולם חווייתי זה.   אוגדן כתב פתח-דבר למהדורה העברית של ספר מרתק זה, שהוא עבודתו הראשונה המתורגמת לעברית. לספר צורפה גם הקדמה של שמשון ויגודר, הסוקרת את התפתחות עבודתו של אוגדן....

3.

על אי-היכולת לחלום - פסיכואנליזה מאת תומס ה' אוגדן על אי־היכולת לחלום מאת: תומס ה` אוגדן תומס ה' אוגדן, יליד 1946, מתואר לא פעם כתאורטיקן החדשני ביותר בדור הנוכחי של הפסיכואנליזה. ספריו מצע הנפש והקצה הפרימיטיבי של החוויה זכו להצלחה רבה בישראל, ומאמריו נלמדים כמעט בכל מסגרת של הכשרה טיפולית. אוגדן ממשיך את דרכם של ביון ושל ויניקוט. הקובץ הנוכחי כולל 13 ממאמריו פורצי הדרך, מהשנים 1994-2005. הוא מסביר כאן רעיונות מרכזיים שלו, כמו האינטרסובייקטיביות בטיפול ו"השלישי האנליטי", המבטא רובד חווייתי שאינו זהה לסובייקטיביות של המטפל או המטופל, אך נשען על שתיהן; ה-reverie – מחשבות, תחושות גופניות, דמיונות וזכרונות העולים בתודעתו של המטפל בעת הפגישות ובמבט ראשון אינם קשורים למטופל, אך מתגלים בהדרגה כמפתח לעולמו הפנימי; זיהוי חוויות של חיוּת ושל מוות נפשי ודרכים שהטיפול הפסיכואנליטי יכול לשקם בעזרתן חיוּת; והיכולת ליצור חלומות ולהתחבר אליהם כאמצעי "לחלום את עצמך אל תוך קיום". הספר גדוש בסיפורי מרקה מרתקים, שגיבוריהם מלווים את הקוראים זמן רב אחרי הקריאה: אשי שמגיע לביתו אך אינו מצליח להרגיש שזה הבית שלו ודייריו הם האישה שלו והילדים שלו; מטופלת שנפגעת אנושות כאשר אוגדן מספר לה שייעדר בשל מוות במשפחתו, אך אינו אומר שאביו הוא זה שנפטר; מטופל שמשחזר התעללות מינית שעבר בילדותו, ואגדן מצליח להגיע אליו בעזרת זיכרונות מרגשים שעולים בו על בנו כילד קטן; תפנית באנליזה של מטופלת כשהיא מתאכזבת שחלומה נקטע לפני שהספיקה לגלות מה יש במגירה סגורה. אוגדן ניחן בכישרון ספרותי בולט. הוא מרבה להיעזר ביצירות ספרות (בורחס, פרוסט ואחרים) ובמאמר החותם את הקובץ הוא דן בכתיבה פסיכואנליטית כסוגה ספרותית. אוגדן כתב פתח דבר לקובץ העברי, ושמשון ויגודר צירף מבוא נרחב....

4.

הפרטים שהושמטו מאת תומס ה' אוגדן הפסיכואנליטיקאי הנודע ד"ר תומס ה' אוגדן טוֹוה בתעוזה ברומן הביכורים שלו הבחנות נוקבות ומפלחות לב בדבר חולשות אנוש שעשויות להתגלות בנסיבות בלתי צפויות. הפרטים שהושמטו הוא סיפורה של משפחת ברומפמן - מגַדלֵי תבואה בקנזס המאובקת – שכל דור בה לופת את הדור שאחריו באחיזה משתקת, וכל דמות נחושה להימלט ממנת חלקה. לבני הזוג ארל ומרתה היו חלומות אחרים בצעירותם, אלא שהגורל הוביל אותם לבחירה שנועדה להבטיח לחיים קודם כול את היציבות. אלא שכך מתחיל להתגלגל כדור שלג של חיים מבודדים חברתית, מלאים תסכול וזעם כבוש, הנפתחים בלידה לא רצויה ומסתיימים בהתפרצות רצחנית בלתי נמנעת....

5.

לא אימא שלי מאת תומס ה' אוגדן נערה בת שלוש עשרה נופלת במורד המדרגות שבביתה – בני משפחתה עומדים וצופים בה בחוסר אונים, איש אינו יכול למנוע את נפילתה, איש אינו יכול לעצור את כוח המשיכה המגלגל את גופה השברירי מטה אל הידוע מראש. נפילתה עתידה לרסק גם את מראית העין של המשפחה הבורגנית השלווה ולחשוף אט-אט, ביד אמן חומלת, את עברם ואת עתידם של כל החוזים במעמד. הפסיכואנליטיקאי הנודע תומס ה' אוגדן, אשף הטראומות הנפשיות, מגולל בספר הפרוזה השני שלו סיפור מהפנט על אשמה ועל פחד, על חרטה ויותר מכול על פניה הרבים של האהבה – בין הורים לילדיהם, בין אחים, בין עמיתים לעבודה ובין בני זוג. אהבה שלעיתים היא פגומה, לעיתים קצרת יד ולעיתים אסורה, אך היא תמיד כמיהה אנושית להשתייכות. זהו ספר הפרוזה השני של אוגדן. קדם לו הפרטים שהושמטו (עם עובד, ספרייה לעם, 2016) שזכה לשפע ביקורות משבחות והיה רב מכר....

6.

לגלות מחדש את הפסיכואנליזה - לחשוב ולחלום, ללמוד ולשכוח מאת תומס ה' אוגדן

7.

להשיב חיים שלא נחיו - התסויות בפסיכואנליזה מאת תומס ה' אוגדן

8.

די בכך - עין טובה # מאת תומס ה' אוגדן איש לא העריץ את ג'ורג' יותר מבובי, אחיו הצעיר. מן הזיכרון הראשון שלו היו תמיד שניהם יחד, ג'ורג' בחזית, ובובי בעקבותיו. אך האח הבכור, האבהי והמרשים, שלימד את בובי לקלוע פחיות ולהרכיב דגמי עץ, שהסביר לו על רזי העולם ועודד אותו יותר מאביו ומאימו יחד, איבד את דרכו. הפרעה נפשית לא מאובחנת הלכה ושיבשה את תפיסתו ואת חיי השניים, הלכה והחמירה, ואז התפרצה באחת. שרֵפה גדולה בחצר הבית, כוויות מאיימות וסמויות מן העין וטינה שאינה מתפוגגת שינו את חיי השניים לתמיד. גם קרול נושאת את עברהּ כמשקולת. אביה עזב, ואימה הידרדרה מול עיניה באופן כה גס שהיא נאלצה לעזוב ולשנות את שמה כדי להתחיל מחדש. כשקרול ובובי נפגשים בבגרותם הפצעים הישנים נפתחים לרווחה. הזוג הצעיר והאח הרדוף נדרשים לבחון את כאבם ואת האחריות שלהם, להשלים עם המציאות, להיעזר זה בזה כדי לגדול ולמצוא כוח במה שיש. שמו של תומס ה' אוגדן נודע שנים רבות בשדה הפסיכולוגיה והאנליזה. ספריו ומחקריו נחשבים שם דבר ברחבי העולם ואף תורגמו לעברית בהוצאת עם עובד. אך כתיבתו הרגישה בתחום הפרוזה הפתיעה את קוראיו: שני הרומנים מפרי עטו הפרטים שהושמטו ולא אימא שלי, היו לרבי־מכר ועוררו התלהבות גדולה בקרב קהל רחב וחדש שלא ידע כלל על כתביו המקצועיים של המחבר. בזכות שפתו העשירה והמרובדת ובזכות הבחנותיו הייחודיות הקריאה בספרו היא הנאה צרופה....

9.

להתעורר לחיים בחדר הטיפולים - Coming To Life In The Consulting Room מאת תומס ה' אוגדן "המטרה הטיפולית של הפסיכואנליזה היא 'החזרתם בשלום' למטופל של היבטים בעצמו שנקברו חיים ושעדיין אינם מתים" – כך מציע ספרו החדש של אוגדן, שרבים רואים בו את המחבר המשפיע ביותר בדור הנוכחי של הפסיכואנליזה.  אוגדן (יליד 1946), ממשיך דרכם של ויניקוט ושל ביון, מאמין כי הצורך הבסיסי ביותר של האדם הוא להיות ולהתהוות לכדי עצמו באופן מלא יותר, והדבר כרוך בהתהווּת לכדי נוכחות מלאה יותר, חיוּת וערוּת למחשבותיו, לרגשותיו ולמצביו הגופניים; בהתהוות לכדי יכולת טובה יותר לחוש את הפוטנציאלים היצירתיים הייחודיים שלו ולמצוא איך לפתח אותם בקול משלו; בהתהווּת לכדי אדם גדול יותר (אולי נדיב יותר, חומל יותר, אוהב יותר, פתוח יותר) בקשריו עם אחרים. אוגדן מבקר – בהמשך לספריו המקצועיים הקודמים (שמהם פורסמו בסדרה זו הקצה הפרימיטיבי של החוויה, על אי־היכולת לחלום ולהשיב חיים שלא נחיו) – קונוונציות כמו "הרעיון שלפיו יש 'טכניקה אנליטית' נכונה הנגזרת מרעיונות אשר הועברו מדור אחד של אנליטיקאים אל הדור שלאחריו". בעיניו, סגנון אנליטי הוא יצירה אישית של היחיד, "תהליך חי שמקורו באישיותו של האנליטיקאי ובההתנסותו". לדבריו, אין דבר כזה אני או אני עליון – אלה רק רעיונות. אנחנו כל הזמן ממציאים סיפורים על "המנגנון הנפשי" ושוכחים שאנחנו יוצרים מטפורות, כותבים בִדיון. כמו כל המטפורות, למודלים של הנפש יש גבולות משלהם, ובסופו של דבר הם מתפרקים, בייחוד כאשר משתמשים בהם יתר על המידה או כאשר רואים בהם בשורה בעלת אופי של אמונה דתית, ואז הם מעכבים את יכולתנו לחשוב. אוגדן מנתח את ההתפתחות ההדרגתית בתולדות הפסיכואנליזה מדגש על הבנה ופירוש לעבר דגש על קיום והתהווּת. הוא מציע ניתוחים יצירתיים לשני מאמרי מפתח של ויניקוט – "לתקשר ולא לתקשר" ו"השימוש באובייקט" – ולשירים של פרוסט ודיקנסון. בספר מובאות יותר מעשרים דוגמאות מעבודתו הטיפולית הייחודית. ...