ביקורת ספרותית על איש ואישה בלילה מאת קנט הרוף
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 במרץ, 2017
ע"י כרמליטה


ביום שישי אביבי ושמשי היא הזמינה את הבת והנכדה בת ה-9 לארוחת צהרים בבית קפה עם מרפסת וגינה מלבלבת. השיחה עם הבת קלחה. הנכדה הקשיבה בחצי אוזן, בעוד עיניה נעוצות כל הזמן במכשיר הסלולרי.
"מה התוכניות שלך למחר?" שאלה הבת.
"אני נוסעת לטייל בגליל", השיבה.
"עם מי?"
לרגע הזה חיכתה.
"עם חבר".
פתאום נזקפו אוזניה של הנכדה והיא טרחה להרים מבטה לעבר הסבתא.
"חבר סתם, או חבר אמיתי?" שאלה .
"חבר אמיתי, אמיתי" השיבה.
"נו סבתא, באמת! בגילך??...."

***

הוא נושק לשבעים. היא צעירה במעט. כבר ארבע שנים הם יחד. הוא סגור ושמרן. היא יותר פתוחה וליברלית. הוא - קצר וענייני. היא נוטה להיות קשובה וסבלנית. הוא – ביצועיסט. היא חולמנית. רוב הזמן חיים הם בטוב. לפעמים קצת פחות טוב. בצד תחומי עניין משותפים ותמיכה הדדית, מתגלים לעיתים הבדלי האופי והטמפרמנט ומתגלעים להם חילוקי הדעות. פה ושם אפילו פורץ לו איזשהו ריב קטן.
היא יודעת שאולי יבוא יום, והקשר הזה יסתיים עוד בחייהם.
והיא יודעת שגם אם יקרה כדבר הזה, לנצח תנצור את זכר התקופה היפה הזו, ותודה על כי זכתה.

***

כשקראה בסימניה על הספר "איש ואישה בלילה", חשה רצון עז לקרוא אותו. הרי הנושא נוגע גם בחייה שלה. היא אפילו התקשתה לחכות שיגיע לספריה, ומיהרה לרכוש את הספר.

היא יודעת. בזמן האחרון צצים כפטריות אחרי הגשם ספרי פרוזה אודות זוגיות חדשה בגיל הזהב. לדעתה, לא רק העלייה בתוחלת החיים והבדידות שפעמים רבות מתלווה אליה גורמים לפריחת תופעת הזוגיות החדשה אצל אזרחים ותיקים. לבדידות, כמו לאהבה, אין גיל. היא קיימת אצל אנשים בכל הגילאים. סיבה חשובה נוספת לתופעה היא התרופפות ערך מוסד המשפחה בעשורים האחרונים, ובפרט מאז תחילת המילניום, כחלק מן המעבר מתפיסת עולם המדגישה קולקטיביות להשקפת עולם ששמה במרכזה את האינדיבידואל. כתוצאה, הנורמות המשפחתיות הפכו גמישות יותר. הדבר בא לידי ביטוי לא רק בעליה בשיעור הגירושין, אלא גם במחויבות פחותה של ההורים לילדיהם שבאמצע החיים ולהיפך. כל פרט במשפחה, בכל גיל, דורש היום יותר מרחב וזמן לעצמו.

***

הספר נגמע במהירות. בעודה שוכבת במיטה וקוראת את עמודיו האחרונים – (בן זוגה מעדיף את הכורסה בסלון וקורא ספר היסטוריה), - דמיינה עצמה אוחזת חרצית ותולשת את עלי הכותרת: אוהבת? לא אוהבת? ספר בסדר? ספר לא משהו? 3 כוכבים? 2 כוכבים?

ספר בסדר – כי יש בו כמה תובנות חכמות ורגישות על החיים, ופה ושם מגיח הומור חביב.

ספר לא משהו – כי הפתיחה שלו מופרכת ותוקפנית..
ככה סתם, כאילו כלום, דופקת אישה בת 70 על דלת ביתו של שכן הגר בסמוך אליה, והיכרותה עימו שטחית. היא מציעה לו לבוא לפעמים לבית שלה לישון איתה ולשוחח בלילות. השכן נענה להצעה וכבר למחרת ישן איתה במיטתה, כשהם שלובי ידיים.
אין שום גישושים מקדימים – הזמנה לארוחת ערב למשל או שיחת היכרות קלילה על כוס קפה. פשוט – קפיצת ראש למיטה משותפת ושיחות נפש אודות חייהם ומשפחותיהם, על האסונות והקלקולים שבהם.

לעומת זאת – כמעט עד סוף הספר אין "משחק מקדים" ולא נסיון לקיים מגע מיני. שבועות ארוכים מסתפקים השניים בהחזקת יד במיטה. לא ליטוף, לא חיבוק, לא נשיקה, אף לא שביב קטנטן של יצר מיני. הייתכן שגבר ואישה - גם בגילאים המבוגרים הללו - יכולים לקיים ידידות כזו כשהם חולקים אותה מיטה?

ספר בסדר – כי אהבתי את דמותה של האישה - את היותה אישה משוחררת, יוזמת ובעלת תושיה. אישה שמרשה לעצמה להיות היא עצמה ומסוגלת לשנות דפוסים בקלות, גם בגילה.

ספר לא משהו – כי רובו כתוב כתיבה יומיומית, מאד עניינית ויורדת לפרטים טריוויאלים "הוא נכנס לאמבטיה, צחצח שיניים... ".

ספר בסדר – כי מתחת הכתיבה היבשושית-משהו מסתתרים לא מעט רגישות, הבנה וחמלה.

ספר לא משהו - כי הוא נוטף סכרין. יחסים אידיאלים ומשפחה אידיאלית - סבתא, בן זוגה (המתפקד על תקן הסבא הטוב), הנכד המתגורר איתם זמן מה, ואיך אפשר בלי הכלבה.

ספר בסדר - כי למרות שישנם בו כמה דברים מופרכים, חלקם רק נראים מופרכים. מי שלא חווה אהבה מאוחרת שכזו, שיש בה גם תקופות שכולן מתיקות מזוקקת – לא יאמין.


****

(ובאשר לבדידות שאין לה גיל, הנה שירו המופלא של סטינג "Practical Arrangement" .
אם אהבתם, המשיכו לסרטון הבא המביא את גירסת הדואט עם Jo Lawry המשיבה להצעתו.
https://www.youtube.com/watch?v=NEn7KYHEpAk)
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
כרמליטה (לפני חצי שנה)
בתיה - תודה על תגובתך.
בת-יה (לפני חצי שנה)
תודה רבה כרמליטה, אמנם לא קראתי את הספר אבל מתוך התגובות היותר נלהבות שקראתי כאן באתר משהו צרם לי, ולא ידעתי בדיוק מה, אבל הנה, נדמה שרשמת את כל ההסתייגויות שלי, ומתוך כך אני מסיקה שלא אקרא את הספר.
כרמליטה (לפני חצי שנה)
חני, יעל, אוקי, פרוייקה ופאלפ - תודה גם לכם על הקריאה והתגובה.
כרמליטה (לפני חצי שנה)
מחשבות, אפרתי, דינה ורץ - תודה שקראתם והגבתם
Pulp_Fiction (לפני חצי שנה)
תודה. מעניין.ביקורת מיוחדת במינה.
פרוייקה (לפני חצי שנה)
כרמליטה כל הכבוד על הסקירה וגם ההתלבטות שלך באשר לספר יש בה הרבה חן. לאחרונה הגבתי בנושא זה לביקורתה של לי יניני על ספר זה ונכנסנו לדיון רגשני בעניין הבדידות. בעצם העלאת הנושא יש כבר חשיבות, חושבני שנושא זה והספר ידבר במיוחד לאותם שחווים את הבדידות שכן "צרת רבים חצי נחמה" וקריאה בו תפיג קמעה את שעובר עליהם. נכון, בדידות היא קשה בכל גיל אך הנזק שהיא מסבה ואופייה אינם בהכרח אחידים בכל גיל. סיבות הבדידות של ילד אינן בדיוק אותן של מתבגר ולבטח לא של זקן. בל תחשדי בי שאני מדבר מניסיון מרום 68 שנות חיי. איני רואה עדיין עצמי זקן, גם איני מרשה לעצמי שתקפוץ עלי 'הזיקנה'. [כתבתי עם "י" שלא יטעה מישהו שכוונתי הייתה שתקפוץ עלי 'זקנה'] ועם כל זאת, לדעתי, מתירנות אצל צעירים מאז שנוצר המושג היווה בדרך כלל מניפסט של מרדנות, אצל זקנים זה כי מה יש להם כבר להפסיד? ואין הרבה זמן לגישושים מקדימים [אולי זה עצוב, אבל גם הרומנטיקה כבר אינה משתמשת באותם כלים כמו בעברם] . בנוגע לקפיצת ראש למיטה משותפת, הייתי מציע לזקנים להיזהר ולעשות זאת במתינות, ולמעט אותם שתיאורו של איצ'ה ממבוש: "הזקנה היא מכה מתחת לחגורה" מתאים להם, הרי שזקנים עושים הכל מה שעשו כשהיו צעירים רק הרבה יותר לאט... נהניתי לקרוא את רשימתך ולהרהר עליה.
אוקי (אורית) (לפני חצי שנה)
סקירה נהדרת.. ופתיח של שתי הפסקאות הראשונות - מקסים.. ושיר מתאים.. :)
yaelhar (לפני חצי שנה)
ביקורת מרתקת ומרגשת.
לפעמים מחפשים בספרים את מה שאין בהם - הדהוד לחיים (האמיתיים) של הקורא. ולפעמים אפילו מוצאים...

לגבי הספר - למרות שלא קראתי זה הרושם שהצטייר לי מקריאת ביקורות עליו: רעיון כאילו חדשני, וכתיבה רומנטית "בסדר".
חני (לפני חצי שנה)
סקירה נהדרת ורגישה. נשמע לי עלילה שטחית,כאילו משהו ברעיון
לא גמור.לכן אני חושבת שהאמירה בספר
היא בפירוש נושא הבדידות בגילאים
אילו וכל שאר הדברים כמו משחק מקדים,
סקס...מתגמדים.

רץ (לפני חצי שנה)
מקסים
dina (לפני חצי שנה)
זו סקירה מקסימה!
אולי הספר לא משהו, אבל הפתיח משהו משהו.
אפרתי (לפני חצי שנה)
מקסים, כרמליטה. לא רק שהתרגשתי, אהבתי מאוד את ניתוח האישיות שעשית, את ההכרח לוויתור וליהנות ממה שיש ואת הניתוח של הספר.
מחשבות (לפני חצי שנה)
טוב, נו, לא אקרא. לא משנה מה הנושא, הכתיבה צריכה להיות מקצועית.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ