הביקורת נכתבה ביום שלישי, 20 ביוני, 2017
ע"י אירית פריד
ע"י אירית פריד
היות ונכתבו עד עתה סקירות מפורטות, וכבר פשפשנו לחצר הפנימית בתוך הקרביים, אנסה כהרגלי לשם האיזון לכוון את אלומת האור אל היוצר תחילה - אל השחקן שמושך בחוטים – ואתחיל גם הפעם בסופר עצמו בתקווה שאצליח להוסיף ולו אך במעט ...
אז זה שדני בר יודע לכתוב כבר כתבו האחרים ואני רק מחזקת, והוא גם אוהב את מרבית יצירי כפיו- הקיימים או המדומיינים בכל אופן הם בבחינת יציריו- ואפשר להבין, כי ככה זה אצל רוב היוצרים. את השנואים או נגיד הרעים, אותם הוא משאיר בידינו –תשפטו תכעסו תעשו איתם מה שאתם רוצים. ועל האחרים אלו שנכנסו ויצאו מאותה החצר, מאותו הכפר, אלו שהיו קשורים אליה, הצטרפו אליה, עזבו אותה או שרק עברו דרכה- כפרפרזה לדלתות המסתובבות בתוכנו -עליהם הוא מניח כף יד חמה ואם לא את כל כף היד אז אצבע אחת לפחות .
רגע, רגע ,
אולי השימוש במילה אוהב היא לא בדיוק המתאימה כאן . נכון יהיה לומר שבדרך כלל הוא מגלה סימני חמלה. זהו. זו המילה. מנסה להבין. אם במילה, במבט חטוף אחד שמתעכב לרגע, כזה שמבטא את נקודת האור גם כשמסביב נאמר- החשכה מוחלטת. ואפילו כשהוא נדרש ללחוץ על ההדק נראה שהוא מבצע את הפעולה רק כשאין ברירה , והוא גם כותב על נושאים שהם בבחינת נתחים גדולים ומשמעותיים מחייו, ולכן בדרך כלל, זה אמור להצליח .. וזה באמת מצליח לו. ואחרי הסיור המרתק שאורגן בחודש שעבר בכפר הנוער בן שמן, בעקבות הספר הזה, נחשפנו חלקינו לרקע, לאדם, לסיפורים שמאחורי, והצלחנו לחוות ולו במעט את הניחוח של המקום - את התפאורה לעלילה שבספר, ושאותה בקלות יכולנו לפרוש בין 270 העמודים תוך כדי הקריאה .
כתיבתו "גברית". לא מסתלסלת. ישירה וקונקרטית. אמינה. המילים מדויקות ומשרתות את העלילה. נטולות רגשנות. לפעמים היה חסר לי ההדהוד העמוק יותר של הרגש כי היו שם נפשות שתבעו שחייה במים העמוקים יותר, (מוטקה ונינה למשל ...) ולא רק לעומק הבטוח שמתאפשר לצלול עם השנורקל ...
הקריאה בספר זורמת כי הסיפור פשוט מרתק, ודני יודע להוביל את הקורא בבטחה לפרק הבא בצעדים לא מהוססים בבחינת "כך זה ולא אחרת "(אפשר לסמוך עליו) במילים אחרות בפרטיטורה הזו שדני כתב ישנם כל הכלים הנדרשים בתזמורת והוא מנצח עליהם ביד מאומנת, ויש לו אסמכתאות לכך ....
מאוד נהניתי !
הוא הצליח להנציח ולהפיח חיים חדשים בתקופה ובהלכי רוח השייכים כבר להיסטוריה. תקופת השלטון הבריטי, החיים בכפר הנוער בן שמן, ינואר 1940 מאבקים בין הבולשת הזרה לבין ההגנה, ודור שהנכונות שלו הייתה פעם בלתי תלויה. (דור הולך ונשכח ? ) ומערכות היחסים השבריריות בינינו לבין הערבים, וזה אומר שאין חדש תחת השמש ומה שהיה עדיין ישנו, כולל כל האינטריגות ומאבקי הכוח, כשהזרקור מופנה לעבר "פרשת בן שמן" המטלטלת והתפוח האחד הרקוב שיצא מתוכנו, כזה שיכול בפוטנציה להימצא בכל סלסילה עד עצם היום הזה, כמו שאנחנו כבר יודעים – מלאה בכל טוב ככול שתהיה ...
קראתי את הספר בקצב של אלגרו מודראטו מבלי למצוא שום אקורדים צורמים.
סוחף, כבר אמרתי ?
מעניין ומותח גם אמרתי ?
מהודק לא אמרתי ,
ואם כן, אז לגמרי לא נורא אם אחזור שוב ואדגיש.
וגם אוסיף - מסקרן ומהדהד אמינות.
תודה לך דני בר . וכמה טוב שאתה כאן אתנו !
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
כרגיל, כותבת נפלא.
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
פרויקה- אתה תמיד מכניס ערך מוסף וחשוב לדברים הנאמרים. התברכנו- תודה:)
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
אני מנסה לרגע לנתק את עצמי מהאמור בביקורת ופשוט להתענג על הכתיבה שלך- אירית!
ביקורת חדה מאוד, מאירה זווית אחרת, ואמפתית- ואני תמיד אומר שזה מגיע כמעט לכל מי שיצר פעם: ספר, סרט, קדרות, תכשיט והכל, אחרי הכל היוצר או היוצרת נתנו כמעט את נפשם כולה ביצירה, שלחו אותה על פני המים וקיוו לטוב. מסכים עם הנאמר בה: העלילה הלא מהודקת דיה, הכתיבה "הגברית" והלא מסתלסלת. ובאשר לשורה התחתונה שלך, גם לי טוב שאני כאן, במקום מחכים, עשיר ותורם שמפגיש כל כך הרבה דעות, נשים ואנשים מרתקים/ות ומעניינים/ות. |
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
סקירה יפיפיה
ואכן הטבת לתאר את דני ונוף ילדותו
ופירגנת לסיור המקסים שערך לנו. הספר בהחלט יכול להיות גם ספר נוער ! |
|
|
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
אירית, כתבת מקסים, נתת לי חשק לקרוא את הספר.
|
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
אירית אהבתי את הביקורת שלך-את הספר אהבתי משום שהוא החזיר אותי למחזות נעורי לבית הספר החקלאי כדורי , שתפארתו הייתה מורשת בית הספר בתקופת המנדט.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
לכי עם הלב שלך. ואם הלב שלך בוחר שלא לדרג, אז אין לי התתנגדות... חופש הבחירה הוא ערך מקודש של האדם :)
העיקר המילים |
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
זשל"ב ,
אם תעקוב אחרי תיווכח שלא תמיד אני מדרגת. לא דירגתי את סמי מיכאל, לא את נתן זך, לא את סקוט פיטצ'רלד ... כי לפעמים זה מרגיש לי מיותר. או יותר נכון- לא נחוץ. וכך אני בוחרת ... תודה רבה לך . (-: |
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
פרוייקה תודה רבה לך על התוספת וההארה .
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מעולה. מסכים כמובן עם כל מילה (גם אם זה שהכתיבה לעיתים נטולת רגש, קונקרטית וישרה - אבל זה כל היופי).
לא הבנתי מדוע לא דירגת את הספר (או שאולי פשוט לא שמת לב?) |
|
|
פרוייקה
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
אירית – כל כך מסכים עם שכתבת בסקירה על החצר הפנימית , בתבונה, ברגישות ומהבנת רוח הספר ואיכויות המספר. אהבתי גם את המינוח המוזיקלי שהשתמשת בו לתיאור קצב הקריאה. איך לא? "אלגרו מודרטו"- מהיר אבל מתון, [נשמע דבר והיפוכו, אך לא כך הדבר, משמע, בחיות אבל לא מהר מדי].
מבקש להוסיף שכאשר מלחין כותב שכגון הללו בראש פרק כוונתו להורות למבצעים מצד אחד את הטמפו של הנגינה [מהיר, איטי וכיו"ב] ומנגד גם את האופי של הפרק [סנטימנטלי, אלגי, עם אש וכו'], לכן ברשותך אני הייתי מוסיף ומגדיר את כל הספר במלים: Allegro Moderato con spirito misterioso ואם בהנחיות ביצוע מוזיקלי עסקינן, הרי שהן מופיעות בשפות שונות, חלקם של המלחינים הגרמנים / אוסטרים למשל כתבו אותם בגרמנית: לאט – langsam [לאנגזאם], מהר – schnell [שנל]. רוברט שומן כותב בהנחיות לפסנתרן בסונטה לפסנתר את ההוראות הללו, ממש מתחת לתיבות ברצף המלודי: נגן מהר, נגן מהר יותר, הגבר את המהירות, הכי מהר שאתה יכול לנגן..... עוד יותר מהר... [עצוב, הוא גם נפטר בבית חולים לחולי נפש]. |
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה לכולם. אתם נפלאים .
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מעולה. נהנתי לקרוא אותה
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת טובה.
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
אירית, אהבתי את שכתבת.
מסכימה איתך.
|
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
חן חן לרויטל ועמיר ולכל השאר שכבר הגיבו.....
(-: |
|
|
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
סקירה טובה מאוד.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת נהדרת אירית.
הספר מחכה לי ולא מצליחה להגיע אליו... מקווה שבקרוב. |
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה לך מחשבות .
(-: |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי את הסקירה, אירית, ומסכים למה שכתבת.
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
