ביקורת ספרותית על כל הימים מאת קתרין גרלוף
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 18 באפריל, 2017
ע"י כרמליטה


אומר כבר בהתחלה – כדאי לקרוא את הספר הזה, אך לא את כולו. יש בו כמה פסגות מרהיבות שחבל להחמיץ, אך גם חלק אחד מיותר לגמרי.

הספר מספר אודות ארבע נשים – ארבע דורות במזרח גרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה: החל בקלרה, המשך בבתה ובנכדתה וכלה בנינתה יולי. סיפוריהן של קלרה ושל יולי מסופרים בפרקים לסירוגין. בתווך - מספר פרקים על הבת הנרייטה והנכדה אליזה.
הפרקים המספרים את סיפורה של יולי הנינה, ומתרחשים כבר בגרמניה המאוחדת, מיותרים לחלוטין. הם משעממים ואינם תורמים לא משמעות ולא חן לסיפור בכללותו. אמנם ברורה כוונת המחברת להציג את מעגל החיים מינקות עד זקנה – מהעדר זיכרון עד העדר זיכרון, אך אין לכך שום חשיבות לנושא המרכזי. עצתי - פשוט דלגו על הפרקים הללו, כי כל השאר בהחלט שווה קריאה.
לתוהים - הדילוג לא ייקטע את רצף העלילה ולא יחסיר מכם פרטים חשובים. תוכלו לזהות את הפרקים הללו כי בכל פרק שכזה בפסקה הראשונה יופיע שמה של יולי.

שני הנושאים האחרים של הספר מהווים את פסגותיו.
פסגתו האחת הם חייה של קלרה במזרח גרמניה. בתום מלחמה העולם השנייה, קלרה היא אם צעירה שבעלה נמצא בשבי. המחסור גדול וקלרה ניגשת למחנה הצבאי הסמוך ומוכרת את גופה לקצין רוסי, תמורת מזון לה ולבתה. מאז היא נודעת כ"זנזונת של הרוסים". בהמשך היא הופכת לקומוניסטית אדוקה ולתועמלנית של המשטר, "פונקציונרית קטנה". לא אפרוס את המשך קורותיה ויחסיה הסבוכים עם בעלה ובתה, על רקע החיים במזרח גרמניה. אגלה רק כי אלו מרתקים ומציגים חלק מן הדילמות שאיתן נאלצו המזרח גרמנים להתמודד תחת השלטון הקומוניסטי.

הפסגה הנוספת של הספר היא הרומן הנרקם בבית האבות, בעידן שלאחר נפילת החומה, בין קלרה לבין אהרון בדמדומי ימיהם, כאשר הגוף חורק והזיכרון מתחיל להתפוגג. קראתי מספר ספרים על אהבות בגיל השלישי, וזה לטעמי היפה מכולם. סיפור עדין הכתוב ברגישות רבה, בחיבה עמוקה לדמויות ונטול קלישאות. בצד תיאורים לא מחמיאים אך אותנטיים מאד של תהליך ההזדקנות וגם ביקורת על היחס המזלזל בזקנים, יש בסיפור מסר אופטימי של אהבה ופיוס שאפשרי רק בערוב החיים, כשיודעים לבור מה חשוב ומה לא.

"קלרה...יודעת שכל זה היה חסר לה. כבר זמן רב. שמישהו ייגע בה. לא אחות סיעודית, לא מישהו שמנסה לטפל בגופה העלוב או לעשות מה שהוא חושב שנופל תחת הגדרה של טיפול. אלא מישהו שפשוט מלטף אותה כמו שאהרון עושה עכשיו.
אהרון מרגיש בדיוק אותו דבר. הוא מבקש לומר, אבל לא יכול, שידיה של קלרה על בטנו ועל כתפיו הם אולי כל האושר שעוד מזומן לו בחיים האלה." (עמ' 197-198).
כל-כך מקסים ואנושי.

כל הספר – שלושה וחצי כוכבים.
בהשמטת הפרקים על הנינה יולי – ארבע וחצי כוכבים.
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
תודה זשל"בי.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 חודשים)
המיבנה של הביקורת מעניין מאוד. יופי של ביקורת, ותודה על העיצה/אזהרה
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
אירית ו-Pulp - תודה.
Pulp_Fiction (לפני 5 חודשים)
תודה, מעניין ויפה.
אירית (לפני 5 חודשים)

כרמליטה. נהניתי לקרוא את שכתבת. נפלא .
ופרוייקה היטיב לבטא את מה שאני הייתי מוסיפה, כמעט מילה במילה לולא היה הוא זה
שהקדים ...

כרמליטה (לפני 5 חודשים)
דני - אכן הרצון לקרוא על מזרח גרמניה שמאחורי מסך הברזל הוא אשר הוביל אותי לספר.

סיפורה של יולי מיותר ומשעמם בלי קשר למקום התרחשותו.
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
חני לי ופרוייקה - תודה רבה.
דילוג על הפרקים שציינתי, יוביל אתכם לעליה בשבילים יפים שמובילים לפסגות.
(אפשר לנסות גם לקרוא את הפרקים הראשונים על יולי, ולשפוט בעצמכם אם לדלג.)

הוספתי בטקסט משפט הבהרה: לתוהים - הדילוג לא ייקטע את רצף העלילה ולא יחסיר מכם פרטים חשובים. תוכלו לזהות את הפרקים הללו כי בכל פרק שכזה בפסקה הראשונה יופיע שמה של יולי.
פרוייקה (לפני 5 חודשים)
ביקורת יפיפייה רק שעולות בראשי השאלות: איך למצוא את קטעי המופת אם לא קוראים את כל הספר? ומנגד האם הקטעים הפחות טובים אינם קשורים בצורה זאת או אחרת ומסייעים לקטעי המופת להיות שכאלה? משל מסכת חיי אדם שבתוך ים השבלוניות והשיממון שזורים איים מרהיבים של נחת והתעלות הנפש ואין להפריד אותם אחד מן השני. שהרי נדירה שלמות לאורך כל הדרך, ולפעמים אפילו שווה כל המסע בתמורה לרגע אחד ויחיד שנתגלה בו "ניצוץ אלוהי".
דני בר (לפני 5 חודשים)
אני חושב שהייחודיות של הספר היא דווקא בתקופות שפחות מוכרות ולכן גם מסקרנות יותר, התקופה של מזרח גרמניה, כי זה היה פרק נעלם כמעט ולכן הרצון לשמוע ולהכיר אותו גדול מאוד. והמערב, מוכר יותר ולכן פחות מסקרן.
לי יניני (לפני 5 חודשים)
כתבת נהדר כמו תמיד... ואולי באמת כמו שחני כתבה כאן. תודה
חני (דולמוש) (לפני 5 חודשים)
כרמליטה נשמע ש ....ה נושאים בספר כבדים. אולי אפשר לדלג מפיסגה לפיסגה כדי לא להשתעמם.
יופי כתבת.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ