ביקורת ספרותית על החצר הפנימית מאת דני בר
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 ביוני, 2017
ע"י מחשבות


ספר טוב ניכר בכך שהסופר (או הסופרת) שולט בשפה באופן כזה שאינו מעליב את הקורא וגם ביכולת לספר סיפור. אם מדובר בסיפור הקשור למציאות כלשהי, בהווה או בעבר, צריך גם תחקיר הולם, אפילו אם מדובר בסיפור חצי בדיוני.
דני בר, מחבר הספר שלפנינו, התחנך בכפר ואף ניהל את כפר הנוער בן שמן שנים אחדות. הוא מכיר את המקום מכלי ראשון. בר גם יודע לכתוב מצוין, אבל כנראה שההיכרות מכלי ראשון גרמה לו לדלג על כמה הבהרות ולוותר על מספר הרחבות בסיפור, שהיו מחזקות אותו ומעניקות לו בשר. הסיפור אז היה מעניין יותר ומלמד יותר. ממילא, מי שבכלל בוחר לקרוא ספר על מציאות שהיתה, רוצה קצת ללמוד ממנה, אולי אף יותר מקצת.
החולשה של הספר נובעת מכך שהסופר רואה את רוחב היריעה, חושב שהקורא רואה אותה יריעה לרוחבה וקימוץ המידע התומך גורם לרשלנות מסויימת בקו הסיפורי. כך יוצא הקורא וחצי תאוותו בידו. מדובר הרי בצומת גורלית בהתפתחות הישוב בארץ: השנה היא 1939, המלחמה בבריטים בסיוע המחתרות במלוא עוזה, לפחות זו המודיעינית, הבריטים מקמצים ברישיונות עליה, באירופה מתחיל להשתולל הסער של מלחמת העולם השניה וכפר הנוער בן שמן נמצא בעין הסערה, שזה לפעמים המקום השקט ביותר ומסבב כל הרעש, ולפעמים ההתפרצות פתאומית וכואבת. לפעמים נדמה, כי זהו אך עניין אישי של אינספקטור מורטון מהבולשת להתנקם בד"ר להמן מנהל הכפר, להביא חרפה למקום ולגלות כי לא מעשה חינוכי נאצל נעשה שם, כי אם פגיעה בבריטים, שאך רוצים לשמור על הסדר.
בירושלים יושב חאג' אמין אל-חוסייני, העושה ככל יכולתו לפגוע ביהודים, כשדווקא בבן שמן ובסביבה הערבית היחסים לרוב טובים בהווה (של הספרׂׂ) ובעבר גם. אבל פתאום יש בוגד. פתאום הבריטים יודעים מה קורה במקום בו צריך להיות מעשה חינוכי ותמיכה בילדים מבתים הרוסים. במקום חינוך ותמיכה, יש סליקים וסליקים זה הרי מעשה בל יעשה במקומות כאלה. תלוי את מי שואלים.
רק סופו של הספר ובאחרית הדבר הקורא מקבל מעט הבהרות, אבל המאוחר הזה פוגע עוד יותר בספר, שאחרת יכול היה להיות מצוין. בן שמן היה במפתיע מקום גורלי מאוד, שהצרות סביבו לא פסקו עד ליולי 1948, אז שוחרר.
התחושה המרגיזה לאורך הסיפור היא ש... אין סיפור. המתח לא היה בו די, הדמויות לא מספיק מפותחות ולא די "גורליות". ניתן היה לפתח את דמויותיו של הספר, אף שאין בהכרח שהן קיימות, של "מוטקה" ו"נינה". אלא שנדמה שוב שדני בר מניח שראינו מספיק סרטים בנושא ונשלים בעצמנו.
כאן המקום לחזור ולציין את הכתיבה המשובחת, שבאופן מרגיז לא מחפה על דלות החומר. יד עורך מחמירה היתה מתקנת את המעוות ומביאה לקדמת הבמה את אחת הפרשיות הגורליות בדרך להקמת המדינה. אחרי ככלות הכל, חיפוש הנשק בכפר היה רק עניין אנקדוטלי. מסביב רחשו אינטרסים רבי עצמה בין כולם לכולם: בין הבריטים לערבים וליהודים, בין היהודים לערבים ואף בין הערבים לערבים.

39 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 4 חודשים)
תודה עינתי.
עינתי (לפני 4 חודשים)
לא קראתי, אבל כתבת כל כך יפה וחד וברור. מוסיפה לרשימה.
חגית (לפני 4 חודשים)
שונרא, התכוונתי אלייך, אם כי יש כאן עוד כמה חתולים נחמדים, למשל אלו של יעל הר. שנותר מהם רק אחד.
סקאוט (לפני 4 חודשים)
שונרא, אפשר לאמץ אותך?
שונרא החתול (לפני 4 חודשים)
בואי, שרהל'ה, הולכים.
מחשבות (לפני 4 חודשים)
שרהל'ה, זכויות האדם לא בבית ספרי. מה שאני חושב זה מה שאני חושב, מייצג ומביא לפני העולם. אני ואפסי עוד.
שאולי (לפני 4 חודשים)
נו, נו..
שרהל'ה (לפני 4 חודשים)
בעדינות מותק בעדינות. וגם לדעתך הספר לא כל כך טוב - לא אומר שהוא לא טוב, אומר שאתה לא אוהב. אולי אחרים כן יאהבו ???
מחשבות (לפני 4 חודשים)
למדי אותי.
שרהל'ה (לפני 4 חודשים)
מחשבות, מחשבות הנחמד - אני לא מכירה את הספר הזה וגם לא מחבבת סיפורי היסטוריה, אבל כתבת באוירה לא נוחה לקריאה. לא אהבת - לא אהבת הכול בסדר. אבל למה ככה אפשר לכתוב נחמד יותר. הרוע לא מאחד ולא מלכד.
שונרא החתול (לפני 4 חודשים)
את מתכוונת אלי או לחתול תעלול של זוהיר בהלול?
חגית (לפני 4 חודשים)
עדיין לא קראתי את הספר.
החתול שעובר כאן הלוך ושוב מצליח לשעשע אותי.
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
תודה, ביקורת מעניינת. והדיון מרתק.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 חודשים)
אני דווקא לא הרגשתי במחסור של ידע.
מחשבות (לפני 4 חודשים)
תודה, דני. אתייחס רק לרוב היריעה והעמקת הפן ההיסטורי. אני קראתי ספרים אחדים ומפורטים לגבי היסטוריית ישראל במאה האחרונה והסכסוך עם הערבים. אני לא צריך הרחבה, אבל, ויש אבל, הספר שלך הוא נקודתי ועוסק בבן שמן. קצת הרחבה, שבאה בסוף, היתה מוסיפה ערך ובשר לספר. משהו כמו עוד 30-40 עמודים.
מה שכן, לכתוב אתה בהחלט יודע.
דני בר (לפני 4 חודשים)
רומן או ספר מתח?
לא היה לי רצון לכתוב ספר מתח!!!!
רומן היסטורי, כן!! בהחלט!!
רומן שמספר את אחת הפרשיות הסוערות שליוו את היישוב היהודי בארץ ישראל, דרך סיפורו של כפר נוער בעל היסטוריה ייחודית, ונדמה לי שכאן הספר השיג את מטרתו- כך בעיניי.
דני בר (לפני 4 חודשים)
עריכה
מסכים לגמרי עם הקביעה שלך לגבי התרומה של עורך טוב כדי להתמודד עם החולשה של הספר.
שתי הערות: אחת, יונתן נדב, העורך, נחשב לאחד המובילים בעריכת ספרים, אבל לצערי לא עשה כאן די ולא על הספר הזה תפארתו.
שתיים- לקח שלי מניסיוני הקצר. מה שלא עושה הכותב, במציאות הקיימת היום בשוק, לא יעשה גם עורך טוב, בין אם בשל ריבוי העורכים והתחרות העצומה ביניהם, והן בשל "התרופפות" של מושג העריכה, והיותה שלב שעליו מדלגים רבים מהכותבים, מה שבעיניי נחשב ללא פחות מ"פשע ספרותי".
דני בר (לפני 4 חודשים)
רוחב יריעה של אירועים היסטוריים-
כמו שכתב פרוייקה, גם לדעתי אין צורך בהרחבת היריעה, והיא רחבה דייה לצורך העלילה ויש בה כדי לעורר סקרנות בקורא להרחיב עליה במקומות אחרים: ספרים, גוגל, וכו.
צריך לשמור על מתח נכון בין רומן היסטורי לבין ספר לימוד, ושוב מצטט באופן חופשי מדבריו של פרוייקה.
דני בר (לפני 4 חודשים)
עומק הדמויות-
מסכים לגמרי עם העובדה שחלק מדמויות לא מספיק מורכבות ועמוקות, בעיקר זו של מוטקה.
שלא כמו הדמויות האחרות בספר שכולן חיו ונשמו, דמותו של מוטקה היא "וירטואלית", ונבנתה רק כדי לספר את הסיפור, ואולי בשל כך, הקושי להעמיק אותה.
אם אני אצביע על נקודת החולשה המרכזית של הספר ועל שורש הבעיה שלו, היא נמצאת כאן, בשילוב של מוטקה בתוך הסיפור. כיוון שלהרגשתי הוא "גוף זר" שלא נקלט היטב בעלילה, ואתייחס בהמשך לעבודת העורך.
דני בר (לפני 4 חודשים)
מחשבות- תודה על הביקורת החדה והנוקבת, אני מעריך אותה מאוד בשל שני דברים השלובים זה בזה, הראשון הוא : אתה- בשל הידע העצום, הספרים הרבים שקראת, וידיעותיך. שתיים- הדברים שנכתבו בגוף הביקורת, אתייחס אליהם בהודעה נפרדת וגם אחלוק על חלק מהם. חשוב לי לציין שאני, ואולי כל כותב, ניזון מביקורות שלא עושות אתו חסד, וגם נבנה מהן, כיוון שהן מאירות את עיניו לראות את חולשותיו של הספר, וכאלה תמיד יהיו.
כותב, כל כותב, מאוהב ביצירת כפיו, מגן עליה, ולא תמיד פתוח מספיק לראות את פגמיה, ומכאן- ביקורת היא בעיניי כלי נוסף לשיפור הכתיבה והיצירה.
מחשבות (לפני 4 חודשים)
שונרא, זה בדרך. אבל חם וזה יימס.
אירית (לפני 4 חודשים)
פרוייקה אין עליך . כמוך כמוני . וכל מילה שלך בסלע !
סקאוט (לפני 4 חודשים)
נו,נו שונרא. מי היה מאמין. צחוק הגורל D:
שונרא החתול (לפני 4 חודשים)
רגע פרוייקה, אז מה שיוצא זה שאני, שונרא החתול, הוא החתול של זוהיר בהלול? אאאוץ'.
.
.
.
.
.
מתכננת תוכנית בריחה נועזת.

אין לי עמדה בדיון כי לא קראתי את הספר. ועם זאת, מחשבות הביע את דעתו לא כחוקר ספרות מדופלם אלא כקורא מן השורה, ואני כקוראת מן השורה מצאתי שהוא פירט, נימק והדגים.
נו מחשבות, מה עם הבונבוניירה שלי? עכשיו מגיעות לי שתיים.

מחשבות (לפני 4 חודשים)
אז אפילו רומן הוא לא.
בת-יה (לפני 4 חודשים)
מחשבות, תודה, כי דווקא הביקורת שלך שכנעה אותי שכדאי לקרוא את הספר הזה. למה? כי אני שונאת רומנים
היסטוריים שמנסים לכלול בתוכם את כל המצב התקופתי (לדוגמא הספר: 'הקתדרלה ליד הים' ויש עוד)
אני בדעה שרומן הוא רומן ומי שרוצה ללמוד על התקופה מוזמן לקרוא בספרי ההיסטוריה.
מחשבות (לפני 4 חודשים)
חבר'ה מעולם לא למדתי ספרות השוואתית. בתיכון הייתי משליך מטוסי נייר בשיעור.
פרוייקה (לפני 4 חודשים)
שונרא החתול.
מבטיח שאיני זוהיר בהלול, התמונה אותנטית.
ואגב. יש לנו חתול והשם שלו... שונרא. הוא מלך הבית והכל נעשה בדברו. טיפוס בּכֹּל רֲמַ״ח אֳבָרָיו וְשֵסַ״ה גִּידָיו.
כתבתי, אבל איני בטוח שלחתול יש כך וכך אברים וגידים כמו לבני האדם.
לי יניני (לפני 4 חודשים)
מסכימה עם עמיר שמסכם את קודמיי.... צמד המילים: "אין סיפור".... לא אהבתי... גם לגבי הידוק הדמויות מסכימה עם חלק מדבריך, כי כפי שאתה יודע, אני כן קראתי את הספר וציינתי במפורש שהספר אינו חף מחסרונות הכוללות גם עריכה משובחת יותר, אבל מכאן ליתרת הדברים שכתבת ... תרשה לי מעט לחלוק עליך...
שונרא החתול (לפני 4 חודשים)
מחשבות, אני מעדיפה את הבונבוניירה של מוצארט.
שונרא החתול (לפני 4 חודשים)
המממ... האם פרוייקה הוא זוהיר בהלול בהסוואה?
באספקלריית התקופה אני יכולה לומר בוודאות כמעט מוחלטת שרק זוהיר בהלול משתמש תדיר בביטוי 'באספקלריית התקופה'.


פרוייקה (לפני 4 חודשים)
מורי ורבי מחשבות. לעניות דעתי, אחת ממטרות הביקורת היא לעורר ויכוח, שיח ושיג. ולכן, ועם כל ההערכה שלי אליך ולדעותיך, שלא תמיד עולות בקנה אחד עם שלי, אני מבקש בזאת לחלוק על דעתך וביקורתך זאת על "החצר הפנימית", שלדעתי היא לוקה אי פה, אי שם, בפשטנות יתר והיעדר הנמקות הולמות לקביעותיך.
כבר בפסקה הפותחת, וכדי להעניק תשתית לביקורתך, אתה נכנס ל'מלכודת' של הגדרת ספר טוב, אתה מונה שלושה אלמנטים על פיהם נחרץ גורלו של ספר לחסד או לשבט, במקומך הייתי אומר בין היתר, שהרי ברור שההגדרה של מה עושה ספר לטוב, בינוני או חלש חייבת לכלול הרבה יותר מרק שלושת האלמנטים הללו [פירוט בהמשך].
מדבריך עולה בעליל שהספר 'סובל', בעיקר מכך שאין בו סיפור, היעדר תחקיר ומידע תומך. חזקה עליך כשאתה קובע זאת ומכריז עליה בנחרצות, להצביע על איזהו המידע התומך החסר לדעתך, היכן ואיך הוא גורם לרשלנות ברצף השתלשלות הדברים של קו הסיפור, שאחרת אין זה מתפרש בהבנתי ליותר מאשר התייחסות לשם התייחסות שלא אומרת דבר. באשר לדעתך שהיה מן הראוי להרחיב את היריעה האינפורמטיבית, גם דעה זאת אינה זוכה לחיזוק מנומק, שכן רוחב היריעה אינו מושג מוחלט או כזה 'הניתן לכימות'. לדעתי המינון, כפי שאסביר זאת מיד, הוא בהחלט מספיק, קבלת המלצתך עלולה לגרום להפרזה שתגרום לספר להפוך מסיפורת לספר לימוד, תהווה גלישה למחוזות הגובלים באי אמון באינטליגנציה של הקורא [וזה עלבון חזק יותר מהיעדר שליטת הסופר בשפה], ואפילו שלא כל דבר נהיר לקורא ההדיוט, שיתכבד הלה, וישלים את החסר ממקורות אחרים, האם אתה מוכן לערוב לי שאת כל מה שתומאס מאן כותב למשל בהר-הקסמים, אתה שאני מאמין שאתה איש ספר אמון על הקריאה וההבנה, אתה, מבין את כל מה שהוא כותב, מכיר באופן גורף את הרקע והמושגים בהם הוא משתמש? וזה שהוא אינו מרחיב שם, מעבר לרמיזות, את היריעה עושה את ספרו זה לחלש?, כמה נפלאות דרכי היושב במרומים? אתה שמה שמייחד את ביקורותיך היא הלקוניות, הכתיבה ברמיזות ובקצרה, [ודווקא מצליח להבהיר את עצמך טוב] דווקא אתה מטיף להרחבה?...
להערכתך מינון המתח בספר "אין בו די". קשה לי לחלוק עליך בעניין זה, שכן זה עניין סובייקטיבי, איני מכיר אמות מידה 'תקניות' לפיהן ניתן לקבוע קביעה שכזאת, ובפראפרזה "היופי הוא בעיני המתבונן..."
גם, כפי שאתה כותב, "התחושה מרגיזה לאורך הסיפור ש... אין סיפור" מרגיזה אותי, שכן חזקה עליך שלפחות תציע את הדבר הבסיסי: "הגדר לי בבקשה מהו סיפור" לאחר שתעשה זאת, תוכל להוכיח שהספר אינו עומד במבחן ההגדרה... והיות שאתה כפי שהתלוננת על דני בר, "אינך מרחיב בדבר", מתנדב להציע קמצוץ מן האלמנטים המשתתפים בהגדרת המונח "סיפור": עלילה, דמויות, דרמה, המצאות פרולוג, פיתוח, אפילוג, הרצאת קורות, וכל הללו מתובלים במוטיבים המשמשים בבואה לעולמנו: אהבה, מתח, שנאה, מחלוקות, נקמנות, התייחסות היסטורית, פילוסופית, פסיכולוגית, ועוד ועוד...
בשם ובשל אותם אלמנטים בלבד אני חולק עליך וחושב שיש סיפור, שהספר ראוי ומשובח, ושאפילו כשלא ניתן להביא את כל הספקטרום של התקופה, הרי שמבעד לסיפור חיפוש הנשק וסיפור הבוגד הספר נותן לנו חוויה של הנאה ומאיר לנו דברים הנשקפים באספקלריית התקופה.
חולק עליך ידידי, אבל במלוא ההערכה והכבוד. דעתי לא נכתבה כקולגיאליות לאדם שאני מעריך את כתיבתו, כי אם מתוך בחינת דברים ועל דעתי והבנתי. לכן אל לך באפך עלי. פשוט לא מסכים עם דעתך בנושא זה.

עמיר ש. (לפני 4 חודשים)
מסכים עם רץ וחלקית עם חני. לא מצליח להעמיק לתובנות שלך, מחשבות, או להסכים איתן.
אגב, סיפור ודאי שיש. סביבו נבנה תיאור האווירה השלם.
פַּפְּרִיקָה (לפני 4 חודשים)
הוא שולח בונבוניירות
שונרא החתול (לפני 4 חודשים)
בינתיים? מה מחכה לנו בהמשך?
מחשבות (לפני 4 חודשים)
תודה בינתיים לכל המגיבים.
מחשבות (לפני 4 חודשים)
חני, לא היתה ממש אווירה ולא מתח. אני מזהה כאלה כשהם נמצאים.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
ביקורת אמינה שהעבירה לי (אני חושבת) את מה שהרגשת בקריאתו.
חגית בן חור (לפני 4 חודשים)
לא קראתי את הספר ולכן אני לא אובייקטיבית לגבי מה שכתבת על מחסור בעלילה אבל נהנתי מאד מהביקורת שלך, אהבתי את הכנות והכתיבה המשובחת שלך.
חני (לפני 4 חודשים)
כל מה שכתבת כמובן נכון לגבי עובדות או פרטים יבשים! אך לפי דעתי פיספסת בקריאה
את האווירה,המתח,הרומן ואת כל מה
שרחש מעבר למילים.
יכול להיות שקל יותר להתחבר לספר
לכאלה שיודעים והרגישו
יציאה מהבית לפנימיה,קיבוץ,כפר
ללא הורים וללחום נצחונות קטנים
של החיים.את הפן הזה פיספסת.
בעצם את כל האמוציות שמת בצד
ואם הייתי כמוך לא הייתי מגיעה לרבע הספר.
הסקירה כמובן כתובה נפלא כתמיד.
רץ (לפני 4 חודשים)
מחשבות - הספר הזה יודע להביא רקע בצורה תמצתית ונבונה, לדוגמה בערב שבת שמנהל בית הספר מסביר על המצב, על העובדה שהברטים לא מאפשרים להגיע לארץ אנחנו מקבלים רקע היסטורי לא רק כמידע אלא כסיפור מרגש, וכך בקטעים נוספים. אני חושב שנינה היא דמות נהדרת, וגם מוטקה, אך הם נשארים גם חידתיים ובלתי מפוענחים עד הסוף, כפי שהייתה נינה.
מחשבות (לפני 4 חודשים)
פפריקה, תניחי. כולם הרי נלחמים בכולם...
סקאוט (לפני 4 חודשים)
ביקורת שכתובה היטב!
פַּפְּרִיקָה (לפני 4 חודשים)
המלחמה של מי? של מדינות הציר?
מחשבות (לפני 4 חודשים)
היה צריך להיות המלחמה נגד הבריטים בסיוע המחתרות.
פַּפְּרִיקָה (לפני 4 חודשים)
"המלחמה בבריטים בסיוע המחתרות במלוא עוזה" - לא הבנתי.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ