ביקורות הספרים שSHIRA אהבה

מיין לפי: תאריך כתיבה כמות אוהבים שם הספר שם הסופר (פרטי) שם הסופר (משפחה)

תראו מה זה, אני כאן. איפה הייתי ומה עשיתי? בעיקר קראתי המון ספרים ולא הצלחתי לעכל אותם לכדי מחשבה קוהרנטית שראוי להעלות על הכתב. אבל אני כאן, המון, ורוצה לכתוב. אז הפעם, רגע לפני שאתחרט ואחליט שגם פה אין לי באמת מה לומר - רק להיאנח בשביעות רצון ולומר אחאח איזה כיף זה לקרוא - אני אבר... המשך לקרוא

לפני 4 שנים ו-5 חודשים

אני עושה שירות השנה בשכונה בדרום תל אביב. יש פה בניינים מתפוררים, סמטאות שחורות מלכלוך, וילונות עשויים סדינים וגרפיטי גס. הרבה מה לצלם. הילדים מסתובבים בכל שעה ובכל מקום; מסיעים אחד את השני על אופניים, משחקים כדורגל, מטפסים בגן שעשועים, מרביצים אחד לשני. בניגוד לקלישאות אין פה ... המשך לקרוא

לפני 5 שנים ו-10 חודשים

סיימתי. ההרגשה שלי עכשיו: אובדן, מוחלטות, סיום. וגם: התרגשות עילאית, התפעמות, אהבה. טוב, עברתי מסע לא פשוט בימים האחרונים. קראתי את כל ההארי פוטרים מחדש. עכשיו אני הולכת להמשיך אל הנספחים הקאנוניים, אבל זו לא הנקודה - עברתי את המסע הזה. מסע שהתגעגעתי אליו, מסע שניגשתי אליו עכשיו... המשך לקרוא

לפני 6 שנים ו-3 חודשים

עלילה להטבי"ת מרגשת שמתרחשת בצפון איטליה. לי היא הזכירה את הספר "די כבר עם השקרים שלך" של פילפ בסון (אגב, ספר מצוין ומומלץ למי שעוד לא קרא). "קרא לי בשמך" מגולל אינטימיות, עומק, רגש, כמיהה, אהבה עוצמתית, תשוקה ואי-ודאות. אהבתם של אליו ואוסקר טבועה בזיכרון, בחלומות ואפופה סודיות ע... המשך לקרוא

לפני 6 שנים ו-6 חודשים

אז נכון, בולשיט שכתוב על כריכות הוא בולשיט, אבל לפעמים הוא תמרור אזהרה מאיר עיניים. אבל אני הייתי עייפה, אדוני השוטר, והבן שאין לי במיון או משהו, ויש לי מבחן ביום שני ואני לא מוכנה אליו בשיט, ולא חשבתי, אז פשוט נסעתי בפול גז והתנגשתי ישר בתמרור המחורבן, ואני מצטערת, אוקיי? ~יהיו פ... המשך לקרוא

לפני 6 שנים ו-9 חודשים

הו, היי. אז... איך אתם? איך פה? וואו, הקירות התרחבו. וגם התכווצו. האוויר טיפה שונה, אבל הריח מוכר. זה בסדר. אני אמצא את הכורסא שלי עוד מעט - הופ. מרגישה בבית. אז מה אתכם? התגעגעתי. סליחה. סליחה שלא נכחתי פה מספיק. התגעגעתי, בחיי. אני אחזור ואקרא ביקורות ואדבר ואשתתף. יש אופק באופק, י... המשך לקרוא

לפני 6 שנים ו-9 חודשים

***שישה עורבים – שישה עורבים 1 (זה ספר ראשון מתוך זוג, אני חושבת)*** אמ;לק: כן או לא? בטח, הוא ממש אחלה, אבל חשוב שתדעו שהוא לא דומה בשום צורה לרושם הראשוני שהוא עושה -גילוי נאות: קיבלתי את הספר לסקירה- תקציר מגב הספר: קטרדם היא עיר מסחר בינלאומית שמקדשת שני דברים בלבד – כסף ותענ... המשך לקרוא

לפני 6 שנים ו-10 חודשים

בסדר. הספר הזה היה בסדר. נראה לי שפשוט נמאס לי מספרי מתח על זוגות עשירים עם סודות אפלים שמסתכמים לרוב בבעל שלא מסתדר עם ההורים של אשתו. *צמרמורת*. או... ילדים, תסתמו אוזניים ותעצמו עיניים, אני לא רוצה שהשינה שלכם תהיה על אחריותי... דיכאון. אני יודע, מזעזע, אבל הזהרתי. אבל זאת לא ... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-3 חודשים

האחים הקטנים שלי נולדו אל עולם שונה מזה שאני נולדתי אליו. לא שונה מאוד, אבל שונה. לפני כמה שבועות אמא שלי אמרה לאחי בן החמש שהוא כל כך מתוק שהיא רוצה לאכול אותו. הוא אמר לה שלא אוכלים אנשים, ולהוכחה, הלך אל המחשב וגיגל "לווחלים הנשים". בעולם שאחי הקטן נולד אליו, הנטייה לגגל משהו ה... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-3 חודשים

אחרי שסיימתי לקרוא את "ירח שבור", הייתי חייבת לראות קצת "סיפורה של שפחה" כדי להירגע. כן כן. קראתם נכון. ראיתי סדרה העוסקת בחברה תיאוקרטית, קיצונית וטוטליטרית אשר גיבורתה נאנסת כעניין שבשגרה כדי להפיג מהמתח שנוצר בעקבות קריאת ספר המשווק לבני נוער. ייחודו של "ירח שבור" אינו האכז... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-4 חודשים

תחשבו על זה רגע: ההיסטוריה - היא בעצם סוג של רכילות. הרי מהי היסטוריה? אירועים מסויימים שקרו לאנשים מסויימים בזמן מסויים. באותה מידה, היה אפשר לצרף לספרי ההיסטוריה, כתבה שעוסקת בבר רפאלי ובגברים שאיתה ניהלה מערכת יחסים. קריאת ספרי היסטוריה, אם תחשבו על זה, היא כמו קריאת מדור ר... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-4 חודשים

אף פעם לא סיימתי את הוגוורטס. אף פעם לא עזבתי באמת את הפלך. אף פעם לא נטשתי סופית את אבונלי, וחלק ממני עדיין מטפס על ערמות עצים בגרונד ברחוב פאל. אני משלמת דמי שכירות על דירה בירושלים אבל גרה כדיירת משנה גם באינגרי ובנרניה ובפרידיין ובסנקטפראקס ובנוֹחִיָּה, כמו גם במקומות ממשי... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-4 חודשים

"תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב.." יש לי חברה אנורקסית, לחניכה שלי יש בעיות בבית ואחד החברים שלי הוטרד מינית. עכשיו הם בסדר, אבל זה בגלל שמי שהיה לידם שם לב לזה. כדי שתבינו למה אני מתכוונת אפרט פה לגבי המקרה הראשון. במשך כמעט שנתיים היא הייתה אוכלת כל ארוחה בחדר אוכל יחד עם כו... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-4 חודשים

היי! אוו מיי גאד, מה קורה? לא הייתי בסימנייה הרבה זמן. רשמית כבר אמרתי את מילות הפרידה שלי וארזתי את חפציי והלכתי. ואפילו לפני זה, עבר נצח מאז הפעם האחרונה שכתבתי ביקורת. טוב לחזור. מרגיש מוכר. הבטחתי לעצמי שיום אחד אכתוב ביקורת על הספר הזה. הבטחתי שאעשה זאת לפני שאפרד רשמית מסימ... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-6 חודשים

רק באמצע הספר הבנתי מה הוא הדבר שמפריע לי כל-כך להתקדם. זאת אומרת, היו הרבה דברים, אבל מהם עוד היה אפשר להתעלם (איכשהו), כמו למשל שמופע הסטנדאפ פשוט לא מצחיק. כאילו, לא מצחיק בקטע של ילד בגן מספר לילד האחר בדיחה והשני נורא צוחק כי זה גס וחהחהחהחהחהחהחהחה רק אל תספר למטפלת!!!!!<... המשך לקרוא

יש סדרה אמריקאית שאני עוקבת אחריה, אמנם לא באדיקות אבל בעניין - "החיים עצמם" (This Is Us). אני אוהבת את הקונספט שמאחוריה - לחזור אל העבר בכל פרק ולחשוף את הדרמות הקטנות שמאחורי הסיפור המושלם שראינו בפלשבק הקודם. גם השחקנים לא רעים בכלל. בין היתר משחקת שם כריסי מץ, שחקנית וזמרת אמריקאי... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-7 חודשים

האנשים בעולם מתחלקים לשני סוגים בקשר לשואה: אלה שמכריחים את עצמם לקרוא שואה, ואלה שמפחדים מזה ולא ינסו אף פעם. אני מאלה שמשתייכים לסוג הראשון ומנסים להטיף לסוג השני (רק אם הוא מקשיב כמובן, אחרת אין טעם). אני חושבת שכמו כל דבר שקשה בהתחלה וככל שעושים אותו יותר כך הוא נעשה קל, כך ג... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-7 חודשים

(~ספויילרים~) קראתי פעמיים את הסיפור שאינו נגמר. פעם ראשונה בכיתה ז, ופעם שניה כלפני חודשיים. קראתי אותו פעמיים ואני עוד קוראת אותו, עוד קוראת אותו כשאני חולמת בהקיץ, ונזכרת באטריו הרוכב על פוכור, או בבסטיאן והקיסרית הילדותית, השלומפים בעיר הברקת, מדבר הצבעים ובפאנטסיה. ... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-8 חודשים

"ארי ודנטה" לא מושלם. רחוק מזה. הוא רומן התבגרות עם יותר מדי מילים, קצת ילדותי, קצת הרבה יומרני, קצת פחות מדי מקורקע. וגם ארי ודנטה לא מושלמים. דנטה הוא אור וכנות ורגליים יחפות וארי הוא זוויות וכעס, ומִדְבָּר, וכוכבים. הם מבולבלים והם טועים והם מתמרדים והם עושים שטויות. ארי עושה ה... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-9 חודשים

"לדעתי ריק איבד שליטה מזמן. זה לא מונע ממני לקרוא את כל הספרים שלו, כמובן." - אני, לפני שנה ו-11 חודשים. שיניתי את דעתי. אה, שיניתי? לא ולא. לא ממש היתה פה פעולה אקטיבית. דמיינו תסריט כזה: ריק ריירדן מגיע אלי הביתה, פותח דלת ונכנס לראש שלי, ושם הוא קופץ במגפיים מחודדות על קצות העצבי... המשך לקרוא

לפני 7 שנים ו-10 חודשים