ביקורת ספרותית על הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה מאת ג'יילס מילטון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 13 ביוני, 2018
ע"י זה שאין לנקוב בשמו


תחשבו על זה רגע: ההיסטוריה - היא בעצם סוג של רכילות.
הרי מהי היסטוריה? אירועים מסויימים שקרו לאנשים מסויימים בזמן מסויים. באותה מידה, היה אפשר לצרף לספרי ההיסטוריה, כתבה שעוסקת בבר רפאלי ובגברים שאיתה ניהלה מערכת יחסים.
קריאת ספרי היסטוריה, אם תחשבו על זה, היא כמו קריאת מדור רכילות בעיתון. זה מעניק לך ידע מסויים, רכילותי אפשר לומר, על אנשים שונים בהיסטוריה, ועל אירועים שקרו להם. אבל זהו. הסיפורים האלה לא ממש תורמים להשכלה של הקוראים, כמו ספרי מדע או מתמטיקה למשל. כי זה שאתם יודעים שהיטלר צרך סמים, או סבל מגזים קשים (כן, כן, זה נכון - גם היטלר סבל במהלך המלחמה מגזים...), לא באמת יועיל להשכלתכם או בתרומתכם השכלית לעולם או למדע. הדבר הכי טוב שיכול לצאת מזה, זה שתלכו לשעשועון טלוויזיוני, ובמקרה יהיה את השאלה הזו שעליהם קראתם בספר היסטוריה, ותוכלו לענות עליה ולזכות בסכום כסף נכבד.
אבל חוץ מזה, ההיסטוריה היא רכילות לכל דבר.

אבל כל מי שקורא ספרי מדע, יכול להגיד שלאנושות יש דבר כזה שנקרא "די אן איי".
וכנראה שזה אצלנו באנושות טבוע עמוק בדי אן איי, שאנחנו כל כך אוהבים לקרוא רכילויות. ובטח רכילויות כמו היסטוריה, שיחסית לרכילויות אחרות, עושה רושם שהיא הכי פחות זולה, והכי קרובה למדע.

***

קודם כל, אני חייב לומר שאינני מסכים עם אף סקירה על הספר, שבכולן ללא יוצא מן הכלל, טוענים שהספר כתוב משעמם, או שהסיפורים עצמם משעממים.
בעיניי, הספר כתוב נהדר. הוא מתאר בצורה חיה ותוססת, אירועים, שאת רובם הגדול ריתק אותי לקרוא. אירועים, שהם השוליים של ההיסטוריה. האירועים הפחות מוכרים. אפשר לקרוא "מאחורי הקלעים של מדור הרכילות".
בנוסף, הרגשתי דרך הכתיבה, שג'יימס הילטון הסופר מאוד נהנה לכתוב אותו, ושהמקצוע יקר לליבו. הוא כתוב במסירות רבה ובהתלהבות.

אחרי כל אירוע ואירוע שעליו קראתי, הרגשתי שהראש שלי, כמו הראש של לנין בכריכה הקידמית (שגם על זה יש סיפור מאוד מעניין ומוזר), נפתח, ועוד סיפור ועוד סיפור נכנסים לי לבפנים, וממלאים לי את הראש, באירועים שעל רובם המוחלט מעולם לא שמעתי.
מצאתי את עצמי גם פעמים רבות חוקר אודות האירועים באינטרנט, בחיפוש אחר מידע נוסף, שנבע מתוך הסתקרנות וצמא לידע, שהספר הזה גרם לי לחוש - החל בחיות בסכנת הכחדה ומקרי רצח ופשע מוזרים, ועד העבדות באפריקה והיחס לנשים.

אם יש משהו שלמדתי על הספר, מעבר לכל מני רכילויות, זה שיש בחיים עוד המון דברים שאני לא יודע עליהם כלום. (כמו עוד ועוד רכילויות...)

לסיכום - מומלץ בחום, במיוחד לאוהבי ההיסטוריה והרכילויות. או סתם לאנשים שבאים לספר עם ראש פתוח, כמו הראש של לנין בכריכה הקידמית.
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שונרא החתול (אתמול)
חשבתי על זה רגע: זשל"ב - הוא בעצם סוג של איגואנה. או כבל מאריך.
נעמי (שלשום)
תודה!
זה שאין לנקוב בשמו (שלשום)
נעמי - שמח שהתנצלת, והנצלותך התקבלה באהבה.
מירה - תודה. נכון, הספר הזה הוא יותר בכיוון הרכילותי, ואולי זה מה שגרם לי בסופו של דבר לומר את מה שאמרתי. תהני מהקריאה.
רותה - שמח שהנך מסכימה עם דבריי. מעניין מה שאמרת על גור וידאל. אימרה שמשתלבת עם דבריהם של כמה אנשים פה שאמרו שההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים או הרכלנים, ולכן יש חשש שהיא לא תמיד תהיה מדוייקת.
נעמי (לפני 3 ימים)
זשלב, אני מתנצלת על האופן בו התבטאתי. יכולתי להגיד את עמדתי - אין להיסטוריה דבר עם רכילות - בצורה שתתקבל על ליבך יותר. סליחה ושבוע טוב.
Mira (לפני 3 ימים)
ביקורת יפה. זשל"ב רכשתי עכשיו את הספר ומחכה לי בערימה החדשה שלי.
לדעתי ואני מסכימה איתך לפי מה שדפדפתי בספר יש כאן לא רק היסטטוריה אלא גם רכילות....
רותה (לפני 3 ימים)
ואני דווקא תומכת בדבריך. מה שרבים התייחסו אליו כאן כאל שטויות, הסופר גור וידאל כתב עליו
"היסטוריה אינה אלא רכילות על העבר בתקווה שאולי היא נכונה". וזה מתוך הספר שהניו יורק טיימס הגדיר כרומן ההיסטורי הטוב ביותר של כל הזמנים.

https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=78508
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 ימים)
אבל תמיד טוב לחשוב מחשבות, ולהגיע למסקנות מעניינות שמעוררות דיוןמעניין ומעורר מחשבה! בזה וודאי תסכימי איתי...
ותודה רבה. כן, הרבה די התעלמו מהחצי השני של הסקירה, מה לעשות.
מיכל (לפני 5 ימים)
לא מסכימה עם אף מילה. ומחשבות סיכם יפה: "זה פשוט לא הולך. היסטוריה אינה רכילות".
אבל קבל לייק גדול ורחב על הכתיבה היפה שלך.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 ימים)
חשבתי לוותר, אבל אז זה אולי יתפרש בכך שאינני חושב את מה שאני חושב. ההיסטוריה היא מושג רחב, ואי אפשר להגדיר אותו. אני רק הצגתי דרך מסויימת להגדיר אותה, וזה לא אומר שאני חושב שאין עוד דרכים.
מחשבות (לפני 5 ימים)
חבל על ההתעקשות זש''י. זה פשוט לא הולך. היסטוריה אינה רכילות, לא כזו ולא אחרת. מקסימום אנקדוטלית.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 ימים)
ואגב: מה אפשר ללמוד ממותם של למעלה מ-2000 חיילים במלחמת יום הכיפורים? שמלחמות זה רע? שלא צריך להיות שאננים? אם באמת היינו לומדים מזה, הדבר לא היה חוזר על עצמו.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 ימים)
יודעת מה? בואי נסכים שיש אירועים מסויימים שקרו בהיסטוריה שיש בהם משהו מן הרכילות, ויש כאלה שלא. טוב?
העולם זה לא שחור ולבן. התשובה הסופית מושפעת ממספר גורמים כמו ההתייחסות לנושא מסויים, וכמה משקל מעניקים לו. כמו כן, גם הזמן יכול לתעתע. מידע שבהתחלה נראה מידע רכילותי, עם הזמן מקבל משמעות נוספת וחדשה שהופכת אותו ללא רק מידע רכילותי, אלא גם למשהו עמוק יותר.
כרמליטה (לפני 5 ימים)
זש"י - אני אמשיך להתעקש שאינך מבין מהי היסטוריה.
היסטוריה היא גם תהליכים רחבים ועמוקים שמתחוללים בחברות שונות ובינם לבין רכילות אין שום קשר.

האם העובדה שכמיליון יוצאי חבר העמים היגרו במשך עשור אחד - שנות ה-90 - לישראל היא רכילות? האם דיון היסטורי בשאלות כיצד הגעתם השפיעה על החברה הישראלית בטווח הקצר ובטווח הארוך, כיצד החברה הישראלית קיבלה אותם, האם הם אכן הרגישו/מרגישים ישראליים או "רוסיים" היא רכילות?

האם מותם של למעלה מ-2000 חיילים במלחמת יום הכיפורים זו רכילות או קרוב לרכילות? זוהי היסטוריה שיש לה השפעות לעומק על החברה הישראלית גם אחרי 45 שנה.
וכמובן שאפשר לתת עוד מיליון דוגמאות מן העבר ההרבה יותר רחוק.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 ימים)
דבריה של כרמליטה רק הוכיחו לי שהגבול בין 'רכילות' ל'היסטוריה' הוא דק מאוד, והגורם שבסופו של דבר מבדיל בין שני המושגים הוא האינטרפטציה השונה שאנשים מעניקים.

גלית - פעמים רבות פסקאות פתיחה הן דבר שאמור להבליט. כמו כן, גם לגבי פסקאות סיום. עם זאת, לא ציפיתי לדיון בסדר גודל כזה, אבל אני שמח שגם את הצטרפת לדיון הזה.

נעמי - דווקא אם דברייך היו נאמרים ללא שליטה, הייתי מבין אותך יותר. דווקא בגלל שהם נאמרו בשליטה מלאה, זה מעט צורם לי. ואת צודקת, כמו כן גם ישנם ילדים קטנים שהם מאוד משכילים ובוגרים ואומרים את מה שהם אומרים בשליטה מלאה.

כרמליטה - היסטוריה של נשים וילדים? כלומר, של דמויות נשים וילדים מפורסמות בהיסטוריה?
כרמליטה (לפני 5 ימים)
גלית - לחלוטין מסכימה איתך שההיסטוריה אינה מתמצית רק במה שאנשים "חשובים" עשו.

באופן אישי, מעט מאד אנשים חשובים בהיסטוריה מעניינים אותי.
הרבה יותר מעניינת אותי היסטוריה חברתית של השכבות היותר נמוכות וגם של נשים וילדים. בשנים בהם עסקתי בהיסטוריה באופן מקצועי אלו הנושאים בהם התרכזתי.
גלית (לפני 5 ימים)
ההסבר של כרמליטה די תמצת את מה שהתכוונתי לומר בהסתייגות - אני לא חושבת ש"היסטוריה" היא רק מה שאנשים "חשובים" עשו,
גלית (לפני 5 ימים)
ואני חושבת שכולכם קצת התרחקתם מן הנושא זשל"ב כהרגלו - וכמו שרבים אחרים עושים - פתח את הבקורת בהצהרה מושכת תשומת לב, קצת גורפת , בהחלט כוללנית אבל הוא הסביר את עצמו בהמשך.
לטעמי , כל מה שהוא לא בר הוכחה חד משמעית (בן גוריון קורא לניצולי שואה אבק אדם על פי תמלול רשמי של ישיבת ממשלה - דוגמה בלבד, אני לא זוכרת מי אמר את זה בוודאות- ) הוא בגדר רכילות .
ובהחלט כן - צבע החליפות ,מנהגים,מה אנשים אכלו,מה אנשים צרכו ,מה עשו בשעות הפנאי,אילו שירים שרו,כל אלו מרכיבים את ההיסטוריה,
ויותר מכך זוהי היסטוריה הרבה יותר מעניינת מאשר תאריכי מלחמות,רשימת שושלות ומהלכי קרבות,
ואם כבר - מדוע ההיסטוריה של מרלין מונרו היא בגדר רכילות ואילו ההיסטוריה של מאדאם פומפדור זוהי היסטוריה?
כרמליטה (לפני 5 ימים)
כדי לדייק את הדיון אני מציעה שננסה להגדיר "רכילות".
רכילות היא מסירת מידע פרטי אודות אדם אחד לאדם אחר. פעמים רבות גם גילוי סודות שלו שהיה מעדיף שיישארו חסוים.
ברגע שלמידע הפרטי הזה יש משמעות ציבורית המידע המועבר אינו רכילות.

מייגן מרקל שחקנית אמריקנית שאמה אפרו אמריקנית התחתנה עם בחור לבן.
האם זו רכילות. כן

הנסיך הבריטי הארי נשא לאשה את מייגן מרקל - גרושה אמריקאית שאביה לבן ואמה אפרו אמריקאית. האם זאת רכילות? בהחלט לא!

העובדה שהארי שייך למשפחת המלוכה, ובית המלוכה בראשות המלכה אישר את הנשואים הללו (גם אם הארי לעולם לא יהיה מלך), ובטקס
בפעם הראשונה בתולדות בית המלוכה נשא דרשה גם כומר שחור שמשתייך לפלג אחר בנצרות , והושר שיר אפרו אמריקני לכל אלה חשיבות ומשמעות ציבורית גדולה, המסמלות שינוי בהלך הרוחות של בית המלוכה, וחורגים מההגדרה של רכילות.

עמיחי (לפני 5 ימים)
גלית, הדברים שכתבת מתרחקים קצת מהנושא.
זשל"ב כתב "ההיסטוריה היא רכילות לכל דבר". האמנם כצעקתו?
נניח שרוצים לחקור את תולדות עיירות הפיתוח - נושא חם לאחרונה במחוזותינו - ומתחילים לחקור מסמכים, עדויות, זכרונות ועוד.
האם המושג "רכילות" רלוונטי?
האם מה שבן-גוריון, לדוגמה, אמר או חשב בענין זה הוא רכילות?
האם לצבע החליפה של בן-גוריון או לאוכל שהוא אכל ביום גורלי שנגע לעיירות הפיתוח, או לקריצה שהוא קרץ לאיזו פקידה בסיעת "אחדות העבודה" אפשר לקרוא "היסטוריה"?

דוגמה אחרת - נניח שרוצים לחקור מה בדיוק קרה בקשר לספינה "אקסודוס". אוספים עדויות, נוברים במסמכים, משווים בין מחקרים קודמים וכו'.
האם "רכילות" הוא המונח המתאים לתיאור מהלך המחקר או מסקנותיו?

"רכילות" כהגדרתה יכולה לכל היותר לתפוס מקום שולי במכלול העשייה ההיסטורית, כמובן חוץ מבמחקר שעוסק בנושא שהוא (כמעט אך ורק) רכילות נטו בפני עצמו ("ההיסטוריה של מרילין מונרו" לדוגמה).

גלית (לפני 5 ימים)
את ההיסטוריה כותבים המנצחים ואלו בוחרים איך להציג את האופוזיציה.
צודק לגמרי זשל"ב בעמדתו, המחשה מצויינת לכך אפשר לראות בספרה של ג'וזפין טיי האמת היא בתה של הזמן , בספר הזה מוכיח בלש המרותק למיטתו כי התדמית המקובלת של ריצ'ארד השלישי כגיבן מכוער ורשע שרצח את אחייניו הקטנים לאחר שכלא אותם בטאואר -אינה נכונה ומבוססת על דברים שרשמו אויביו וקבלו חיזוק ממחזהו של שייקספיר.
איך אנחנו יודעים מה **באמת*** קרה? אין הוכחות אמפיריות .יש הצלבה של עדויות שונות אבל גם אז אי אפשר לדעת בוודאות.
רוב ההיסטוריה שאנחנו מכירים לא נרשמה על ידי עדי ראיה בזמן אמיתי וגם במקרה שכן -בהכרח זו עדות מוטה ולא מדוייקת.
האנקדוטה, רכילות אם תרצו מחייה את הדמויות והופכת אותן יותר אנושיות,יותר נגישות.
נעמי (לפני 5 ימים)
גם בני אדם גדולים ומשכילים מתעצבנים וצורחים בחוסר שליטה.
ההערות שלי, אם להוסיף חטא על פשע, נאמרו בשליטה מלאה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 ימים)
כרמליטה - לא התגוננתי, רק הבהרתי את עמדתי, השונה ממה שחשבו עליה אנשים אחרים. אני מקבל את דבריהם, וזו גם הסיבה שהתדיינתי עימם. לגבי הציטוט הראשון, זה אולי נשמע לא כמו שהתכוונתי, אז אסביר. כשאמרתי שבאותה מידה היה אפשר לצרף לספרי ההיסטוריה את הסיפור על בר רפאלי, לא עשיתי השוואה בין אירועים היסטוריים רבי ערך לבין בר רפאלי ומעלליה. כן התייחסתי למשפט הקודם "אירועים מסויימים שקרו לאנשים בזמן מסויים", שזה משפט, אם תחשבי על זה, שיכול להתאים גם לבר רפאלי, או לכל מקרה רכילותי. לגבי הציטוט השני, ההיסטוריה היא אכן רכילות לכל דבר. מובן שבמשפט הנ"ל לא אמרתי שההיסטוריה היא אך ורק רכילות, שהרי אם כך הייתי אומר "ההיסטוריה היא רק רכילות". ה"רכילות לכל דבר" מדגיש את הדמיון בין המושגים. כמובן שיש בהם גם שוני, נמאס לי כבר להסביר את זה, כן? לגבי תרפ"ת, שגיאה שלי. התכוונתי תרפ"ט.

נעמי - כן, אבל יש לזה קשר לצורת הדיבור. ילד קטן היה מתעצבן וצורח ומגיב בחוסר שליטה. ילד גדול (או מבוגר) היה אומר ברוגע את דעתו, ולנסות לשכנע למה הוא לא מסכים עם הנאמר במקום להגיד לילד השני שהוא צריך להתבגר ולהשכיל. זה ממש לא לעניין. מי את שתקבעי מה הופך אדם למשכיל או לא? זה איש איש ודעתו. כל אדם רואה את פני הדברים בצורה שונה. עובדה, יש כאלה שהסכימו עם דבריי ויש כאלה שלא. אין אמת אחת מוחלטת.
נעמי (לפני 5 ימים)
לא להשכלה ולא למספר שנות החיים יש קשר לנימוס או נחמדות.
כרמליטה (לפני 5 ימים)
זש"י - אתה עקשן צעיר, אבל אני עקשנית מבוגרת.
הפעם לא אוותר לך בקלות...
כל מורה להיסטוריה היה נותן לך ציון שלילי על המשפטים הבאים:
- "הרי מהי היסטוריה? אירועים מסויימים שקרו לאנשים מסויימים בזמן מסויים. באותה מידה, היה אפשר לצרף לספרי ההיסטוריה, כתבה שעוסקת בבר רפאלי ובגברים שאיתה ניהלה מערכת יחסים."
- "ההיסטוריה היא רכילות לכל דבר".

נדמה לך שהעלת איזו מחשבה מקורית - אבל היא חסרת ערך לחלוטין. הגיבו לדבריך וניסו להאיר את עיניך כמה אנשים שמבינים את תחום ההיסטוריה והשקיעו בכך לא מעט שנות לימודים. כדאי שבמקום להתגונן תנסה להפנים את דבריהם. זו לא בושה.

במקום להסיק דברים על סמך ספר שעוסק בזוטי-זוטות, תנסה לבדוק מה היא ההגדרה של רכילות (לא בהכרח מה שאתה חושב) וגם מהי באמת הדיסציפלינה של היסטוריה - בהחלט לא רכילות וגם לא "סוג של רכילות". (גם לא במובן שאתה מייחס למילה)
****

שנת תרפ"ת? ספר עתידני על האמור להתרחש עוד כ-300 שנה?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 6 ימים)
אודי - איזה כבוד, מורה להיסטוריה עונה על הסקירה שלי... תודה לך על המידע ועל המחמאה

כרמליטה - המילה 'מימד' אמנם לא מופיעה בסקירה שלי (היא קפצה למוחי רק אחרי הסקירה) אבל בפירוש לא אמרתי שההיסטוריה היא רכילות אחת גדולה. כתבתי "ההיסטוריה היא בעצם סוג של רכילות". כלומר סוג של, יש בה איזשהו מימד רכילותי, מכנה משותף. מקווה שעכשיו הייתי ברור יותר.

יקירוביץ' - נכון, אבל הרכילות של ההווה אחרי כמה נהיית ההיסטוריה של העבר, לא ככה? והספר לא עיוות את תפיסתי, הוא בסך הכל גרם לי לחשוב שיש דמיון מסויים בין הרכילות וההיסטוריה. האמת היא שקראתי כמה ספרי היסטוריה "נורמליים" כמו למשל מאורעות תרפ"ת שעליו גם כתבתי סקירה. ואולי יש עוד כמה, אך כרגע אינני זוכר.

פולפ - המשפט הפותח בסקירה שלי הוא: "תחשבו על זה: ההיסטוריה - היא בעצם סוג של רכילות", כך שנראה לי שהבהרתי את עמדתי כאן היטב. בנוגע ליצירת הדיון, לא ממש ציפיתי לדיון באופן כזה. ציפיתי רק לכמה אנשים בודדים, שיכתבו משהו בסיגנון: "אחלה, מחשבה מעניינת. יש משהו בזה". אבל כל המרבה בדיון, הרי זה משובח, ואני מברך על כך. בכל אופן, הפתיח לא נועד ליצירת פרובוקציה, אבל תודה על המחמאה לגבי שאר סקירתי.

נעמי - נראה לי שמי שצריך להשכיל ולהתבגר, זו את. כי בניגוד לפולפ ויקירובית', ועוד רבים אחרים שאולי לא בדיוק הסכימו עם מה שאמרתי, הגיבו לי בצורה בוגרת, מנומסת ונחמד. אש שני דברים: או שתשכילי, או שתתבגרי. (ואני לא מנסה להעליב אותך, זו תגובה שגרתית שלי כשאני נתקל באמירות לא רציניות כגון אלה) - כנראה שלא הבנת את מה שאני רציתי לומר ואת הכוונות שלי, או שלא קראת את הטוקבקים שלי לטוקבקים של האחרים.
נעמי (לפני 6 ימים)
ועכשיו גם קראתי את הביקורת...
כתבת כזה אוסף של שטויות שזה לא יאמן.
אני אפילו לא אטרח לתקן כמו קודמי ואחכה שאחד מהשניים יקרה: תשכיל או תתבגר.
(איני מנסה להעליב אותך, זו תגובה שגרתית שלי כשאני נתקלת באמירות לא רציניות כגון אלו)
נעמי (לפני 6 ימים)
וזה שלח אותי לבדוק אם מותר לרכל על המתים, ונתקלתי באמרה "כל המספר אחרי המת, כאילו מספר אחרי האבן" (מסכת ברכות) שלא הבנתי מה היא אומרת ואין לי זמן לחפש, אז, אם מישהו מכיר...
Pulp_Fiction (לפני 6 ימים)
אסביר את כוונתי בקשר לפרובוקציה. אילו היית פותח בקביעה שבהיסטוריה יש מרכיב של רכילות, כפי שלבסוף גם כתבת לי, אז זו באמת טענה רצינית. אולם בראשית דבריך אמרת "היסטוריה היא סוג של רכילות"- כל ההיסטוריה. זו קביעה שמתאימה לאדם(אם הוא מתכוון אליה באמת) שסובל מצרות אופקים קשה מסיבה כלשהי(או שהוא לא קרא שום ספר נורמלי בחייו, או שהוא קיצוני דתי או שהוא פשוט אדיש). מכיוון שאני יודע שאתה לא כזה, אלא ההיפך הגמור מזה, מהיכרותי איתך ואני יודע עד כמה אתה אינטליגנטי הבנתי שאתה פשוט זורק פצצה על מנת לעורר דיון. זה הכל.בכל אופן ברצוני להבהיר שאהבתי את שארית הביקורת, כאמור.אדגיש כי זה נאמר ברוח טובה ובקריצת עין ולא הייתה בכך האשמה.
יקירוביץ' (לפני 6 ימים)
היי זשל"ב. אם אתה קורא ספר שכל מטרתו להציג עובדות אזוטריות על דמויות שונות מן ההיסטוריה, בוודאי שההיסטוריה נראית כמו מדור רכילות. הבעיה היא (נראה לי) שנשבית בהלך רוחו של הספר כל-כך שהוא עיוות את תפיסתך והוביל אותך להכללה שגויה. בגדול, רכילות עוסקת בהווה, היסטוריה עוסקת בעבר. ברכילות יש מימד הפתעתי וחדש, ובהכרח הוא נוגע ישירות לחיים שלנו כפרטים. אנחנו לא מדברים ככה על היסטוריה. אף אחד לא אומר "שמעת שהיטלר התאבד???". אנחנו אומרים "היטלר התאבד בבונקר ב-30 באפריל 1945". אין כאן שום מימד רכילותי.

כשתקרא ספר היסטוריה נורמלי, לא כזה שמציג אוסף של עובדות שלא קשורות אחת לשנייה ומחפש רק רכילות, אלא מהלך בעל משמעות, סיפור כלשהו שמגובה בעדויות היסטוריות, הקסם יפוג. תקרא משהו, תחזור אלינו ותתקן.
כרמליטה (לפני 6 ימים)
זש"י - מציעה לך לקרוא שוב את הסקירה שלך. אתה כל הזמן חוזר ואומר בה שההיסטוריה כולה רכילות, ולא מציג שום מימד אחר שלה.

מעבר לכך, אני חושבת שאתה טועה גם בעצם ההגדרה של "רכילות".
אודי (לפני 6 ימים)
מצטרף לדיון בכובע של מורה להיסטוריה בעל תואר שני מחקרי: היסטוריה היא בפירוש לא רכילות, אלא אם כן יוצקים את המחקר ההיסטורי סביב משמעות הרכילות. היסטוריה היא גם לא אוסף ארוך ויבשושי של עובדות, מהפכות, שנים ומלחמות. אז מהי היסטוריה? היסטוריה היא שיח על אירוע, תופעה וכד' בין תרבות בני האדם בזמן מסוים לבין שיח על אותו אירוע, תופעה וכד' של תרבות בני האדם בזמן אחר. לדוגמא: השואה. מה חשבו, הרגישו כתבו והציגו בני האדם בצרפת בשנת 1948 על השואה ומה קורה היום? המפגש הזה בין שתי ההתייחסויות הללו הוא ההיסטוריה. כשם שמפגש בין שני חומרים והתגובה ביניהם נקרא כימיה.
הספר הנדון עוסק, קראתי אותו לפני מספר חודשים, ברכילות כיוון שלדעתי הוא רדוד וגימיקי, אין בו כתיבה היסטורית והוא תוצר פופי שמטרתו הנפקת רווחים.
וכמובן שהדבר לא מוריד כהוא זה מביקורתך הנהדרת ודעתך המנומקת והיפה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 6 ימים)
נעמי - נראה לי שאין צורך. את תגובתה של יעל לתגובתך דווקא הבנתי. ומה שיעל אמרה, את אומרת ההיפך :)

כרמליטה - כמו שעניתי לקודמיי, בהיסטוריה יש מימד אחד, מתוך מימדים רבים אחרים, שהוא רכילותי. כמו כן, לא אמרתי שכל דבר שקרה בהיסטוריה הוא רכילותי. וודאי שכשאמרתי שיש דמיון בין היסטוריה ורכילות, לא חשבתי על השואה, שבבסיסה, כמו בבסיס של כל אירוע היסטורי, יש בה מימד רכילותי, אבל בטח לא כזה שהוא העיקרי. לגבי בן גוריון, יש במידע ה"רכילותי" הזה גם עניין מדעי, שכן דיון על הרגליו הגופניים של בן גוריון, יכול להתפתח לכיוונים מדעיים, ולשאלות כמו "האם עמידה על הראש תורמת לגופנו? ואיך?" ואחרון חביב, לגבי תוכנית "הקברניטים", כן יש בסיטואציה הזו שאת מתארת מימד רכילותי, רק שהוא לא סתמי. כן אפשר להפיק ממנו תועלת, ולחקור עליו. ואל תשכחי גם שזה רק מימד. כמו שאמרתי, ההיסטוריה היא לא רכילות אחת גדולה, יש בה עוד אלמנטים, מרכזים לא פחות. אני בסך הכל העליתי מחשבה שלי, שבעיניי הייתה מאוד מעניינת וראויה לציון.
כרמליטה (לפני 6 ימים)
מצטרפת לכל אלו שטוענים שהיסטוריה אינה רכילות.
היסטוריה היא תיעוד, סיפור וניתוח *כל* מה שקרה בעבר.
אין דיסציפלינה יותר בין-תחומית מאשר היסטוריה: היסטוריה של המדע, היסטוריה של הפילוסופיה, היסטוריה של החינוך, היסטוריה של האמנות,היסטוריה של הספורט וכו' וכו'.
ובכלל האם אתה יכול לכלול את סיפור השואה לא רק הכללי, אלא גם הפרטי של כל אחד מהנספים והניצולים כרכילות?
הרכילות היא נושא שולי מאד בהיסטוריה, אך במקרים מסוימים יש לו חשיבות. זאת למדתי לפני שנים רבות באוניברסיטה מפי הרסגור. היו למשל לא מעט נשים חוקיות וגם פילגשים שהשפיעו על בעליהם השליטים בקבלת החלטות שהיו בעלות משמעות לכל הנתינים שלהם. יחד עם זאת יש לזכור שרוב הרכילות חשיבותה זניחה.

בעניין בן גוריון והתעניינותו בתורות המזרח (כולל עמידה על הראש, יוגה מדיטציה ווויפאסאנה שאת כולן תרגל) בתקופה שמעט מאד אנשים התעניינו בכך, אנחנו יכולים לשייך זאת גם להיותו פורץ דרך בתחומים אחרים ולהבין שהפרקטיקות הללו סייעו לו להירגע ברגעי לחץ שכל מנהיג נתון להם. בעיני למידע הזה יש חשיבות מעבר לרכילות גרידא.

מי שצפה בסדרה המומלצת של רביב דרוקר "הקברניטים"- על כמה מראשי המדינה שלנו, יוכל להבחין גם בהשפעות המשפחה על החלטותיהם. זה בוודאי יהיה גם נושא למחקר היסטורי על השפעתם של שרה ויאיר נתניהו על החלטותיו של ביבי - ואין בכך שום אלמנט רכילותי סתמי.
נעמי (לפני 6 ימים)
זשל"ב - תבקש מיעל שתסביר, כי אני כנראה אחזור על כך באותן מילים =)
נעמי (לפני 6 ימים)
יעל, תיארתי לעצמי שתטעני שבהיסטוריה המקום ל"רכילות" גדול יותר, ואני עדיין חוככת בדעתי האם אני מסכימה או חולקת על כך. אני חושדת שיש כאן עניין נוסף, והוא בהירות הידע בעיני ההדיוט הממוצע. ברור שקל בהרבה להבין (גם ללא רקע מוקדם) היסטוריה, וכתוצאה מכך להצביע על פגמים, כשלים והנחות בניתוח, מאשר בתחום כמו אבולוציה (ואני דבקה בדוגמא של אבולוציה, ולא למשל חקר של מבנים כימיים ביצורים ביולוגיים, שנתפס בעיני כמדויק יותר), בה אתה צריך ידע מעמיק כדי להיות מסוגל בכלל להעלות על דעתך את כל ההנחות המוחבאות בכל היפותזה (וככל ההיפותזות משתכללות כך הידע הנדרש עולה בהתאם).
yaelhar (לפני 6 ימים)
נעמי, זה נכון.
רוב הידע האנושי (אני כמובן לא מכירה את כולו) נבנה על הנחות והסקת מסקנות שחלקן הן מהידע הכללי של החוקר, מה שלפעמים מתוקף במחקר לפעמים לא.

ההבדל בין היסטוריה למחקר בביולוגיה, לעניות דעתי, הוא שבהיסטוריה יש מקום יותר גדול ל"מרכל". כי ההנחות של ההיסטוריונים מבוססות על השכל הישר שלהם והסברה שכך זה היה ולא אחרת. (אני לא מתעלמת ממסמכים, מבנים, תיעוד וכו', אבל כל אלה נתונים לפרשנות ההיסטוריון)

"רכילות" נתפסת בעינינו כדבר רע. ולפעמים היא דבר רע. אבל התעניינות של בני אדם באירועים ומקרים שקרו לבני אדם אחרים - הופכת מתישהו למדע. ואז היא דבר טוב. לא המעטתי בחשיבותה של ההיסטוריה אבל אני בהחלט ספקנית לגבי הפרשנות והבנת המניעים בהווה את מה שקרה בעבר. מצד שני אני לא היסטוריונית ולא חוקר מדע. ההבנה שלי גם היא בערבון מוגבל.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 6 ימים)
נ.ב - את הספר הזה קיבלתי מאחותי לכבוד יום הולדתי ה-19 שחל בחודש שעבר. פתאום אני חושב שאין מתאים ממנו למתנת יום ההולדת. זה ספר על אירועים היסטוריים, שהוענק לי בזכות אירוע היסטורי נוסף, אישי יותר, שהוא יום הולדתי.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 6 ימים)
תודה לך, סמורף! (למרות שזה גם בסדר לא להסכים, כן?)

נעמי - מכיוון שתגובתך נועדה ליעל (וגם מפני שלא כל כך הבנתי מה ניסית לומר) אשאיר ליעל את הזכות להגיב לך. אבל תודה על תרומתך הנוספת למעגל הדיון.
Smurf (לפני 6 ימים)
ביקורת נפלאה.
מסכים כמעט עם כל מילה.
נעמי (לפני 6 ימים)
יעל, לפי הגישה הזאת, אפשר להכניס תחת ההגדרה שלך עוד כמה תחומים, למשל (אקח תחום שאני מתעסקת בו) אבולוציה.
גם המחקר האבולוציוני "מנסה להסיק דברים, שהמרכל לא היה עד להם ומשלים את התמונה מידע כללי והנחות." הידע הכללי הוא הידע הביולוגי על מינים קיימים (כמו שהידע הכללי של "המרכל" ההיסטורי מניח התנהגות דומה של בני האדם אז וכיום), וההנחות - כשצוללים לפרטים - רבות מספור.

איני באה לערער על מידת תוקפה או על עצם תורת האבולוציה, אלא להראות שבמסגרת הרעיון הכללי, נכון ככל שיהיה (ואם נחזור להיסטוריה, אז המקבילה היא אירועים שוודאי קרו), ההרחבה שלו והמחקר המעמיק יותר (השאלות ששואלים היסטוריונים על האירוע, או השאלות ששואלים מדענים על התפתחות מינים, מה שכונה ע"י תומאס קון - "מדע תקני") כרוך בהנחות לא מבוטלות - לא בהיקפן ולא באיכותן.

השאלה האם את מתייחסת לממצאים הללו באותה ספקנות שאת מתייחסת למחקר ההיסטורי.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 6 ימים)
וואו, איזה דיון מעניין! תודה לכם...

אז ככה:
חני - יפה כתבת. אני חושב שההיסטוריה היא שילוב של רכילות עם עוד כמה גורמים. לפעמים, יש מקרים של אירועים רכילותיים ועסיסים בזמן שהם קרו, אך ההיסטוריה לא זכרה אותם, ומכאן שהם לא נטבעו אצלנו עמוק בזיכרון. ומצד שני, יש כאלה שנטבעו אצלנו עמוק בזיכרון, כמו המקרה של דוד בן גוריון, שהעמידה שלו על הראש בחול, הייתה בלתי נשכחת ומזוהה עמו כל כך. במקרה שלו, הרכיות הפכה להיסטוריה. וזה נראה לי מה שעושה את כל ההבדל. ולגבי ביבי ושרה, אני אולי "מומחה להיסטוריה", אך לראיית העתיד אני ממש לא. נחיה ונראה. בינתיים, נכון להרגע, זו נחשבת רכילות.

מחשבות - לא חשבתי על זה. נקודה יפה העלית. עם זאת, אני כן סבור עדיין שמתמטיקה היא מדע ולא רק משהו לא מוחשי שבני האדם המציאו ושלא קיים בשטח. מתמטיקה נמאת מסביבנו. כל גוף וגוף בטבע (עץ, נדנדה, שולחן וכ'ו) יש גובה, רוחב שטח. דברים מסויימים גם באים במספרים, בין אם זה שלושה שולחנות, ארבע ציפורים, או במקרה של שבר אז חצי לימון. לגבי הנושא השני שהעלית, לא קראתי למחקרים של אנשים 'רכילות'. רק אמרתי שלאירועים ההיסטוריים עצמם (לא למחקרים) יש מימד רכילותי. לגבי השם, אני לא יודע אם זה צירוף מקרים או שהשם הניתן לבת הוא בכוונה כדי ליצור משחק מילים עצוב. בכל מקרה, האירוע הזה הוא דוגמא לאירוע רכילותי, שאולי, רק אולי, בגלל שהרבה אנשים שמעו עליו, יהפוך אולי גם להיסטורי :)

יעל - שמח שאת מסכימה איתי. כנראה הבנת בדיוק למה התכוונתי. ואת צודקת, המילה 'היסטוריה' מגדילה את המילה פי כמה וכמה. זה כמו מימד הזמן, שככל שעובר יותר זמן, נוצרת נוסטלגיה, שלפעמים מתעתעת אותנו וגורמת לנו לחשוב על כמה חזק ועוצמתי ומשפיע היה האירוע הזה, אף על פי שכשהוא קרה בזמן אמת, התייחסנו אליו בצורה מוגזמת הרבה פחות.

אסיה - שמח שאת שותפה לדעתי על הספר. אבל אם ראית שכל הביקורות כמעט הן שליליות, אז למה לא הוספת ביקורת חיובית כדי לנצח את השליליות הזו? אני מקווה לפחות שדירגת אותו... את צודקת, אבל לא צריך להגזים. לא לכל אירוע יש השפעה על ההווה שלנו. יש כאלה יותר ויש פחות. אגב, לא הקטנתי את ההיסטוריה או משהו, שיהיה ברור. לדעת היסטוריה זה דבר נפלא, ובהחלט אפשר ללמוד מהעבר על מנת להשתמש טוב יותר בהווה. רק אמרתי שיש בהיסטוריה מימד רכילותי. שיש ביהם דמיון מסויים.

עמיחי - ההיסטוריה היא מכלול של דברים. של רכילות, של מדע, של רגשות ותחושות. כל סופר בוחר להבליט מימד אחר ממנה, ויש כאלה שמבליטים את הכל. לא מכליל פה דבר.

פפריקה - ההיסטוריה לא רק מורכבת מהדברים שאנחנו רואים כחשובים. ההיסטוריה היא אירועים רבים שקרו בעבר. זה שבשיעורי היסטוריה, כל מדינה למשל בוחרת את מה שהיא רואה כדבר חשוב ללמד, לא אומר, שההיסטוריה זה רק האירועים החשובים והדרמטיים. ואת צודקת לגבי התיאורייה השנייה שלך, עם המדע והמחקר. כנראה לא דייקתי מספיק. בכל מקרה, לגבי ההערה שלך על הספר ועל הטימטום שלו, זו כבר דיעה אישית ועל טעם וריח אין מה להתווכח. אבל סתם אשמח לדעת למה את חושבת שהוא מטומטם. לפחות מעניין הוא כן לדעתך, או גם זה לא?

יעלה1 - הדיעה שלך מאוד מעניינת. לא חשבתי על זה כך. אם כבר, תמיד האמנתי שהרכילות היא מעשה שקצת נוטה להגזים ולהפריך, על מנת להפוך את המידע ל"עסיסי" ומוגזם יותר ממה שהוא באמת, סוג של לנפח אותו, על מנת לעניין את הקוראים. אבל ספרי ההיסטוריה אכן יכולים להיות מושפעים מהכותבים שכותבים אותם ומהדיעה שלהם. דרך אגב, רואים את זה גם בספרי לימוד אחרים, ואפילו בסיפורים שונים מהתנ"ך.

פולפ - לא כל כך הבני למה הכוונה "פרובוקציה". עד לפני הקריאה שלך, זו לא הייתה הדיעה שלי, כי לא ממש קישרתי בין שני הדברים. רק בעקבות הקריאה, פתאום התחלתי להבין שיש מימד רכילותי בהיסטוריה, ולכן כתבתתי "תחשבו על זה". לא התכוונתי לעשות פרובוקציה, רק התכוונתי לעורר אתכם, שתגידו "יש משהו במה שהוא אומר". לגבי פסקתך השנייה, כתבת 'היסטריה', אבל בהנחה שהתכוונת ל'היסטוריה' אומר שהפרופסור הזה צודק. אכן יש מימד רכילותי בהיסטוריה.

סקאוט - אם תסתכלי על התשובות שלי לטוקבקים אחרים כאן, תביני שלא השוויתי היסטוריה לרכילות, כלומר לא התייחסתי אליהם באותו משקל, אלא רק אמרתי שבהיסטוריה יש מימד רכילותי. כמובן ששהיסטוריה היא רכילות מהסוג החשוב, זה שאפשר לעשות בו משהו, לחקור אותו או ללמוד ממנו. זה כמו אוכל, צ'יפס והמבורגר וקולה נחשבים לאוכל, וגם פירות וירקות נחשבים לאוכל, אבל אוכל אחד זה ג'אנק/זבל והאוכל השני הוא בריא ותורם. גם בהיסטוריה יש רכילות, אבל אירועים שאנשים מגדירים כ'רכילות' ולא כהיסטוריה, הם בדרך כלל מתכוונים לומר שהאירוע הזה הוא רכילותי ותו לא.

בתיה - את צודקת, זה בדיוק מה שהתכוונתי לומר. פשוט החלטתי להדגיש בסקירה את הפן הרכילותי, כי על זה עדיין לא ממש חשבו (או לפחות אני עדיין לא חשבתי). ואין בעד מה, שמחתי לשבור את הנאחס מהביקורות השליליות.
בת-יה (לפני 6 ימים)
ההיסטוריה היא קודם כל של המנצחים, ואלה מחליטים איך יזכרו אותה.
ומה שיפה בהיסטוריה זה שהיא הכל: מדע, אמנות, אנשים, רכילות וכו'.
מכל מקום, שמחתי על הביקורת, כי הספר מחכה לי על המדף.
סקאוט (לפני 6 ימים)
כתבת יופי אבל גם אני לא מסכימה לכך שהיסטוריה זו רכילות אחת גדולה. ממש לא. היסטוריה זה רצף אירועים בעלי משמעות בדרך כלל. כמו מלחמות גדולות, הסכמים שנחתמו וכדומה ולתייג ולהשוות את ההיסטוריה לרכילות עושה עוול לעצם קיומה של ההיסטוריה. היסטוריה היא חלק חשוב מהתרבות האנושית וההשוואה לרכילות לא מתאימה כאן, לדעתי. כי רכילות זה דבר רע, מגונה, והיסטוריה זה בדרך כלל תיעוד של אירועים קריטיים בעלי משמעות שהובילו את התפתחותה של האנושות למה שהיא היום.

העובדה, למשל, שהיטלר צרך סמים זו לא חתיכת היסטוריה אלא מידע שאתה מלקט.
Pulp_Fiction (לפני 6 ימים)
עמיחי,אני חושב שהיסטוריה ללא פרטים מיוחדים שמכונים גם "רכילות" היא אפורה, משעממת ויותר מהכל לא באמת חושפת את התמונה האמיתית בכל סוגיה היסטורית.
מחשבות (לפני 6 ימים)
אסיה, אין לעבר שום השפעה על מה שקורה היום. אי אפשר להכנס לאותו נהר פעמיים.
עמיחי (לפני 6 ימים)
pulp, פרופ' הרסגור הוא בדיוק מי שחשבתי עליו כשכתבתי את ההערה שלי לפני כשעה. ההתעסקות ברכילות על נסיכים ונסיכות צרפתים הייתה נטייתו האישית והיא נועדה גם כדי לשעשע את המאזינים לגלי צה"ל.
Pulp_Fiction (לפני 6 ימים)
ראשית : מה שכתבת בפתיח זה נחמד, אולם אינני קונה שזו אכן דעתך, אלא סוג של פרובוקציה קטנה שעשית(וזה לגמרי בסדר מבחינתי).

שנית: אין היסטריה ללא רכילות. ואת זה אומרים ההיסטוריונים הכי מתקדמים. גם פרופ'הר סגור ז"ל סבר שזה כלי חשוב להבנה של תהליכים ומניעי בני האדם.
יעלה1 (לפני 6 ימים)
אף פעם לא התחברתי יותר מדי להיסטוריה... אבל סקירה יפה. אני מניחה שאם היסטוריה באמת הייתה רכילות הייתי קצת יותר מתעניינת בה, אלא שהיסטוריה היא לא רכילות מהסיבה הפשוטה שרכילות היא חשיפת הפרטים שאדם רוצה להצניע, ואילו את ההיסטוריה כותבים המנצחים כמו שאומרים, והם מחליטים איך לכתוב על עצמם, והיות שטבע האדם לפאר את עצמו, ובמיוחד אדם שהגיע לעמדה נחשקת, סביר שאין הרבה מודעות עצמית בהיסטוריה וכנראה זו הסיבה שאני לא מתחברת אליה. היא פשוט נראית לי כמו אוסף של סיפורי חנופה עצמית (לא רק היסטוריה צבאית, גם תולדות האוומנות למשל) ואני מניחה שכמו שלמנהיגנו יש עיתון שתומך בו ויבוא יום שהעיתון הזה יהיה פריט היסטורי (או לפחות נוסטלגי), כך גם ההיסטוריה הקדומה יותר- אני בספק אם אפשר לקרוא לה אובייקטיבית- בניגוד לרכילות, שפעמים רבות מתגלה כאמיתית ומשקפת עובדות ולא דעות.
פַּפְּרִיקָה (לפני 6 ימים)
היסטוריה היא לא "אירועים מסויימים שקרו לאנשים מסויימים בזמן מסויים". היסטוריה היא אירועים מסוימים שקרו בעבר ושאנחנו רואים כחשובים. לרוב מדובר לא בפרטי טריוויה אלא בתהליכים ומגמות.
היסטוריה אינה "הרכילות הכי קרובה למדע". היא מדע ממש שמשתמש בכלים מדעיים לניתוח תופעות קצת יותר בעלות משמעות מאלה שמילטון מתמקד בהן. הספר של מילטון אכן רכילותי (וגם די מטומטם). אין עיני צרה בו (או בך) אבל בחייאת למה להפיל את זה על מקצוע שלם.
עמיחי (לפני 6 ימים)
אני מבין מדבריך שהספר הזה מתאר אירועים היסטוריים באמצעות פרטים רכילותיים, אבל על הפתיח שלך אני חולק לחלוטין.
יש היסטוריונים אחדים שבחרו מתוך טעם אישי או מתוך רצון לכתוב ספר היסטורי שיהיה רב-מכר להתמקד / להבליט פרטים רכילותיים.
זה לא הרוב, וזה לא מגדיר את התחום המדעי.
אסיה (לפני 6 ימים)
גם אני ממש אהבתי את הספר! נהנתי ממנו מאוד!
ואני חושבת שזה לא נכון לחשוב שההיסטוריה היא רכילות מתה, אין דבר שקרה בעבר שאין לו השפעה מסוימת כלשהי על החיים שלנו היום.
yaelhar (לפני 6 ימים)
מסכימה עם הגדרתך את ההיסטורייה כסוג של רכילות.
לדעתי "רכילות" אינה עוסקת רק במספר הפילגשים ובתיאור האהבהבים. היא מנסה להסיק דברים, שהמרכל לא היה עד להם ומשלים את התמונה מידע כללי והנחות. תמיד מעניין יותר לקרוא על פעולותיהם היומיומיות של אנשים ולקרוא לזה "היסטוריה".
מחשבות (לפני 6 ימים)
זש"י, מאחר ואתה בא מהמדעים המדויקים, הרשה לי נא להפנות את תשומת לבך שמתמטיקה זה מדע רוח טהור. הרי אין בטבע זוויות, משולשים וחפיפתם. הכל המצאה של רוח האדם.
אתה מתעקש לכנות מחקרים היסטוריים, שאנשים הקדישו חייהם לזה רכילות, שתהיה בריא.
מה שגיא פינס עושה זו רכילות ואי אפשר לסלוח לשם שהוא נתן לבת שלו.
חני (לפני 6 ימים)
היות והסטוריה היא תיעוד יש בה כמובן גם פירוט עסיסי לגבי העובדות
וגם פירוט ציני ויבש של חישובי מלחמות, תאריכים ושמות.... אך האם חשוב לנו לדוגמא לדעת
על הניאופים ומשחקי המין בארמונות של אחשוורוש
או הנרי מלך צרפת? האם חשוב לדעת כמה נשים
ופילגשות היו להנרי או לקטרין? או עם מי נפוליון נפגש בסתר? " הריכולים" הללו בעצם חשובים להבנת תהלכים חברתיים בהסטוריה או כמה אינטרסים פוליטים ודתים מונעים מייצרים אישיים בסיסים שלא קשורים בכלל לדת או פוליטיקה.ומה ייכתב בהסטוריה על שרה ביבי ומירי רגב, זה יהיה מעניין מישהו בעוד 100 שנה. ? האם בן גוריון
עומד על הראש? מעניין או סתם ריכול?
הבהרת את טענתך בסקירה הרהוטה והיפה.
לי יניני (לפני 6 ימים)
אוקי... היות ולא קראתי את הספר הנוכחי, לגבי הספר הזה אקבל את הגישה שלך... :-) חיבוק ויום טוב
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 6 ימים)
תודה על התגובה, שמוכיחה שאיש איש ודעתו.
אגב, יש אירועים בהיסטוריה שהם אכן יותר מחקר אירועי העבר ופחות רכילות, כמו השואה ומלחמות ואירועים גדולים. אלה אירועים גדולים שעיצבו והשפיעו רבות על האנושות, ולכן הם כאלה.
הספר הזה מורכב מאירועים, שרובם פחות השפיעו על האנושות, והם מקבלים יותר גוון רכילותי. זה לא אומר כמובן שזה רע, כי יש קונוטציה שלילית למילה 'רכילות'. האירועים כאן מרתקים יותר ממספר הגברים שאיתם יצאה בר רפאלי. אך זה עדיין סוג של רכילות, סוג אחר אמנם, אבל רכילות.

יום מקסים גם לך.
לי יניני (לפני שבוע)
יפה כתבת ... לא כל כך מסכימה לפתיח. היסטוריה היא לא סוג של רכילות לדעתי. היסטוריה היא מחקר אירועי העבר ויכולה להיות גם מורכבת מרכילות אבל זה לא הבסיס שלה בכלל, לכן לא הייתי כותבת את המשפט הזה.

תודה רבה ויום מקסים





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ