ביקורת ספרותית על המקום הסודי מאת טאנה פרנץ'
ספר מעולה

---

תראו מה זה, אני כאן. איפה הייתי ומה עשיתי? בעיקר קראתי המון ספרים ולא הצלחתי לעכל אותם לכדי מחשבה קוהרנטית שראוי להעלות על הכתב. אבל אני כאן, המון, ורוצה לכתוב. אז הפעם, רגע לפני שאתחרט ואחליט שגם פה אין לי באמת מה לומר - רק להיאנח בשביעות רצון ולומר אחאח איזה כיף זה לקרוא - אני אברבר. קצת. לא באופן קוהרנטי במיוחד, סתם ביקורת אווירה שכזו, הערצה שכזו, תענוג שכזו. לא יהיה פה תיאור של קו העלילה או כל מיני דברים יעילים אחרים, אז תחסכו ממני.

טאנה פראנץ' היא קודם כל ולפני הכל גאונה להפליא. מסוגלת לתחזק מספר אינסופי של קווי עלילה במקביל, קווי שיחה, קווי מחשבה, קווי אינטרסים, שבמקום להסתבך זה בזה בפקעת שלא תותר לעולם מצליחים לשמור על הסדר והניקיון ולעמוד בשורה מופתית זה לצד זה, נאים ומבריקים. וזה יופי זה, תענוג אמיתי, כי בשלב מסוים זה כבר לא "איך אני אוכל לכתוב ככה" אלא רק "אי אפשר לכתוב ככה, וואו אנשים מבריקים תמשיכו להיות מבריקים ולהרים אותנו מעל פני הקרקע" וכיף גדול.

שנית, היא כותבת נפלא. אין פה הרבה מה להאריך - לוקחת דימויים שבהקשר אחר היו נשמעים יומרניים, וכותבת אותם באמונה אמיתית במשמעות שלהם. כיף, סוחף, מה שתרצו.

שלישית, היא מדמיינת עולמות עוצרי נשימה. גורמת להתגעגע למה שלא ידעתי שקיים בכלל, לרצות בטובת... כל מיני, לערוג למצבי בלהות, להשתוקק לחברה מעוררת פלצות. דיסוננס יפהפה.

מה עוד? טריקים סיפוריים נדושים שמבוצעים יפה, סיפורים בלשיים שלא עומדים באף כלל של הז'אנר (למיטב מומחיותי החשובה), הרבה נחמה.

לא, לא סלחתי לה על בלב היער. אבל מה לעשות? היא כנראה עוד היתה טירונית במחלק הכתיבה-רצח. מזל שהוא היה מספיק מרגיז כדי לגרום לי להשתוקק ליותר. יש פה יותר.

תודה על הרבה שעות במקומות שרק את יכולת להכיר לי. כפרה עלייך. אשכרה גורמת לי לקרוא ספרים מבוגריים שאפילו לא קראתי קודם חמש עשרה פעם. יש תקווה לאנושות, אני אומרת לכם.

» ביקורות נוספות של האופה בתלתלים
» ביקורות נוספות על המקום הסודי