ביקורת ספרותית על קרא לי בשמך - רומן מאת אנדרה אסימן
ספר מעולה

---

עלילה להטבי"ת מרגשת שמתרחשת בצפון איטליה. לי היא הזכירה את הספר "די כבר עם השקרים שלך" של פילפ בסון (אגב, ספר מצוין ומומלץ למי שעוד לא קרא).

"קרא לי בשמך" מגולל אינטימיות, עומק, רגש, כמיהה, אהבה עוצמתית, תשוקה ואי-ודאות. אהבתם של אליו ואוסקר טבועה בזיכרון, בחלומות ואפופה סודיות עד לקיהיון חושים.

זהו ספר לא קל ומלווה בתיאורים פורנוגרפיים, כך שאני לא בטוחה שהספר יתאים לכל אחד. מאידך גיסא, מי שיקרא את הספר יצלול לחוויית קריאה אינטימית, מרגשת, שכל משפט שנכתב בו כואב, מטלטל, ומהדהד.

הסרט המבוסס על הספר הוקרן בארץ לפני כשנה. ואם עסקינן בסרט התסריטאי והבמאי הצליחו בכלים הקולנועיים שעומדים לרשותם, לשים דגש על מימוש הקשר והאהבה עצמה, למרות זאת לדעתי הספר הרבה יותר טוב.

הסופר היהודי אנדרה אסימן נולד באלכסנדריה. הוא ממוצא מצרי יהודי שהיגר עם הוריו לארצות הברית. בספר עצמו תמצאו עדויות ביוגרפיות לקורות חייו.

וכך זה מתחיל: "נתראה":- זו הייתה המילה הראשונה והקול ששמע מאוליבר. זה קרה לפני כל כך הרבה שנים וזאת המילה שזכורה לאליו. מה הוא ראה? "רואים אותו יוצא מהמונית, חולצה כחולה מתנפנפת שצווארונה פתוח לגמרי, משקפי שמש, כובע קש... לפתע הוא לוחץ את ידי, מושיט לי את התיק שלו, מוציא את המזוודה מתא המטען של המוניות ושואל אם אבי בבית". (עמוד 7)

אירוח בחודשי הקיץ הייתה הדרך של משפחת פרלמן, לסייע לאקדמאים לשפץ את כתב ידם לפני פרסומם. אביו של אליו-פרופ' פרלמן היה היסטוריון של האומנות וארכיאולוג של התקופה הקלאסית, ותפקידו היה לסייע לאותם אקדמאים באי-ביתו. זה קרה בכל קיץ במשך שישה שבועות, ולכן באותה תקופה אליו פינה את חדרו והעביר את חפציו לחדר הקטן בבית.

מתי התחיל הרומן עם אוליבר הסטודנט-אסיסטנט בביתו של הפרופ'? האם במפגש הראשון כשמסר את מזוודתו? בארוחת צהריים שכולם נחו בבגדי ים? בחוף? במגרש הטניס? בטיול הראשון שנתבקש להכיר לו את הסביבה? מתי?

ההתחלה הייתה רכה... שני הנערים נתקלו זה בזה במרפסת המשותפת לשני החדרים ומה הם אמרו זה לזה? בוקר טוב, מזג האוויר נעים היום, וקשקושים נוספים של חייבים...

העלילה מפעפעת ומתקדמת לאט ולכן הקורא חודר לרבדי נפש הנערים בזהירות ובחמלה. הקצב הוא איטי, רך, אינטימי, בקווים עגולים מול תובנות צצות.

ממליצה בחום להיחשף ליצירה המיוחדת הזו של אנדרה אסימן.

בשורה התחתונה: "הלב שלנו והגוף שלנו נוצר רק פעם אחת" (מתוך הספר)


קריאה נעימה.

לי יניני

כנרת זמורה ביתן, פרוזה תרגום, תרגום: נעמה תורן, 240 עמודים, 2019

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על קרא לי בשמך - רומן