ביקורת ספרותית על הזוג מהבית השכן מאת שרי לפניה
ספר בסדר

---

בסדר. הספר הזה היה בסדר. נראה לי שפשוט נמאס לי מספרי מתח על זוגות עשירים עם סודות אפלים שמסתכמים לרוב בבעל שלא מסתדר עם ההורים של אשתו. *צמרמורת*. או... ילדים, תסתמו אוזניים ותעצמו עיניים, אני לא רוצה שהשינה שלכם תהיה על אחריותי... דיכאון. אני יודע, מזעזע, אבל הזהרתי.
אבל זאת לא הבעיה האמיתית של הספר, אלא הבינוניות שלו. לרגע לא הייתי במתח, לא באמת, והכתיבה פשוט... איכס, בואו פשוט נתעלם. מהכתיבה. ורק, נגיד!? שהיא... הייתה/ קצת.. מוזרה?,"? ולא!!!! זורמת. ובניית. המשפטים; גרמה לי- לרצות (לירות. ( במי.ש.הו. (א?)
אבל ברצינות, היא הייתה כל-כך תמציתית ולא מספקת. במקום לגרום לקורא לפרש את רוח הדברים בעצמו, בכל פעם שדמות מדברת הסופר/ת דואג/ת לעדכן אותנו ש- "מרקו נסער וכועס." "אן מבוהלת." "ריצ'רד עייף".
הדמויות, כמו תמיד עם ספרים על לבנים עשירים שמאבדים מישהו יקר להם (ראו- 'נעלמת'), פשוט בלתי נסבלות. הן מפונקות, מלאות בהערכה עצמית ובריחה אובססיבית מאחריות.
גם כאן, כמו בנעלמת שהזכרתי ממש לפני שנייה, הכסף לא נעשה על ידי הזוג שלנו, אלא על ידי ההורים. גם כאן, כמו בנעלמת שהזכרתי ממש לפני שנייה, הקריירה של הזוג שלנו נמצאת במצב לא ממש טוב. צירוף מקרים? כנראה. בכל אופן, זה גורם לדמויות שלנו להיכנס לקונפליקט זול ומכאיב שכולל את המחשבה החוזרת; "אבל אם אני אלווה מההורים זה יהיה ניצול וזה ישים אותי באור לוזרי. מה עכשיו?".
אז רגע, בעצם, על מה הספר מלבד זוג עשיר והו-כה-מסכן?
תינוקת נעלמת. כולם נכנסים לפאניקה. סודות אפלים מתחילים לצוץ, והעלילה נעשית יותר ויותר הזויה. לא הייתי קורא לה מופרכת, כי איכשהו לקראת-בסופו-של-דבר (על הסוף ממש אדבר בהמשך) היא מצליחה להחזיק את עצמה. המניעים לא תמיד עובדים, ובשלב מסוים אתה כבר לא באמת מופתע, כי אחרי עוד טוויסט ועוד טוויסט שהורס את הדמויות שאתה בכל מקרה לא אוהב, הקריאה שלך מתחילה להיעשות פאסיבית.
בנוסף לכל אלה, יש כאן שימוש מתסכל ומוגזם באירוניה דרמטית. (מי אמר ששיעורי ספרות לא תורמים בכלום?). בכנות, אין דבר שמוציא ממני יותר אנחות משועממות מאירוניה דרמטית. זה מתסכל ויוצר סיטואציות כל-כך דביליות וילדותיות.
(בנוגע לקודם, שיעורי ספרות באמת באמת לא תורמים בכלום. אבל זה כבר דיון אחר.)
טוב, עכשיו בואו נדבר על הסוף וכמה דבילי הוא היה. כל-כך, כל-כך, דבילי.
טוב, סיימנו עם הסוף. מה עוד נשאר לומר?
לא הרבה, האמת. זה הספר- לא גרוע, לא טוב. סבבה כזה. מה שכן, הוא איכשהו גורם לך להתקדם בו, למרות שהוא לא ממש מותח ולא באמת אכפת לך ממנו.
האם אמליץ עליו?
אהה, אולי כספר מתח ראשון, או כשאין לכם כוח לספר רציני. אבל לא סתם ככה.

» ביקורות נוספות של אור
» ביקורות נוספות על הזוג מהבית השכן