“פנטזיה בשחור לבן
את קסם דרום אפריקה, המלווה בתחושת אלימות, הציג לי לראשונה דיוויד, חבר שרצתי אתו יחד בוקר-בוקר. הוא שיתף בסיפור חייו בארץ המרתקת הזו, ובסיפור ילדות רעייתו בחווה מבודדת, מקום שהיה רחוק מכל יישוב. דיוויד, המחיש את ריחוק החווה, בספור על תאונה שאירעה בדרך צדדית, שבמהלכה נאלצו בני המשפחה לחכות שעות רבות עד שמישהו יחלץ אותם.
הוא עלה לארץ, עם תנועת נוער ציונית, שרוב חבריה נפוצו ברחב”
קרא ביקורת מלאה ←