“הם חייבים להיות בודדים, הבלשים האלה. הרי לא יכול להיות שבשישי בערב הם ישבו אצל אמא של האשה שלהם, עם כל האחים שלה והנשים שלהם והילדים ויספרו על המקרה שלפתחם ויחד עם כל הג'מאעה יעברו חשוד חשוד ויזכו או ירשיעו אותו. יכול להיות שזה יהיה הרבה יותר יעיל מהעבודה הסיזיפית של היום, ואולי גם יחסוך קצת מכות פה ושם, כי החברה של הבן של אסתר יוכלו לבוא איתו לכמה מקומות,  אבל זה יהרוס את כל הכיף (וגם לא ישאיר הר”

“אופנה חדשה צצה לה בעולם הספרות, המשכיות וחיקוי של סופרים מתים בז'אנר הבלש. ולמה דווקא בז'אנר הזה? כי רומנים עומדים בדרך כלל לעצמם, אלא אם כן מדובר בשני כרכים או בטרילוגיה, אבל לרוב רובם של סופרי המתח יש סדרות שבהן מככב אותו בלש או צוות חקירה. לפני כמה שבועות העליתי פה ביקורת על סופי האנה, שהקימה לתחייה את הרקול פוארו ויצרה תעלומה בסגנון אגת'ה כריסטי משודרג. בספר שלנו קם פיליפ מארלו לתחייה. נ”

“# אני אוהבת לחשוב על עצמי כעל מי שלומדת מנסיון, אבל לפעמים המציאות טופחת על פני, ומדגימה לי שאני קלה להתפתות לדברים שמנסיון הייתי צריכה לדעת שלא כדאי. קראתי כמה ספרים של ג'ון בנוויל, עד ש"האינסופים" שלו גרם לי להחליט שמספיק. בנג'מין בלאק - שם העט של בנוויל - חתום על סידרת המותחנים שלו – המתרחשים באירלנד של שנות החמישים של המאה הקודמת. הגיבור הוא רופא פתולוג, אלכוהוליסט עם רקע בעייתי (כמה מקורי!).”

“מי יסביר לי למה שסופר מפורסם ונחשב יכתוב ספר מצויין בשם עט? ואם כבר הוא החליט לכתוב בשם עט, איך זה שבדף הראשון של הספר כתוב שמו המלא? השם בנג'מין בלאק לא אמר לי דבר (ומסיבה טובה!) ורק כשהספר הגיע התברר לי שהסופר הוא ג'ון בנוויל, ששניים מספריו קראתי לאחרונה ואהבתי. אז מה דעתכם? אולי הוא מתבייש בספרו - אם כי לא נראה לי שלבנוויל בעל האגו הענק זה יקרה - אולי הוא חושב שלא ראוי לסופר מדרגתו לכתוב סיפור”

“הם חייבים להיות בודדים, הבלשים האלה. הרי לא יכול להיות שבשישי בערב הם ישבו אצל אמא של האשה שלהם, עם כל האחים שלה והנשים שלהם והילדים ויספרו על המקרה שלפתחם ויחד עם כל הג'מאעה יעברו חשוד חשוד ויזכו או ירשיעו אותו. יכול להיות שזה יהיה הרבה יותר יעיל מהעבודה הסיזיפית של היום, ואולי גם יחסוך קצת מכות פה ושם, כי החברה של הבן של אסתר יוכלו לבוא איתו לכמה מקומות,  אבל זה יהרוס את כל הכיף (וגם לא ישאיר הר”

“אופנה חדשה צצה לה בעולם הספרות, המשכיות וחיקוי של סופרים מתים בז'אנר הבלש. ולמה דווקא בז'אנר הזה? כי רומנים עומדים בדרך כלל לעצמם, אלא אם כן מדובר בשני כרכים או בטרילוגיה, אבל לרוב רובם של סופרי המתח יש סדרות שבהן מככב אותו בלש או צוות חקירה. לפני כמה שבועות העליתי פה ביקורת על סופי האנה, שהקימה לתחייה את הרקול פוארו ויצרה תעלומה בסגנון אגת'ה כריסטי משודרג. בספר שלנו קם פיליפ מארלו לתחייה. נ”

“# אני אוהבת לחשוב על עצמי כעל מי שלומדת מנסיון, אבל לפעמים המציאות טופחת על פני, ומדגימה לי שאני קלה להתפתות לדברים שמנסיון הייתי צריכה לדעת שלא כדאי. קראתי כמה ספרים של ג'ון בנוויל, עד ש"האינסופים" שלו גרם לי להחליט שמספיק. בנג'מין בלאק - שם העט של בנוויל - חתום על סידרת המותחנים שלו – המתרחשים באירלנד של שנות החמישים של המאה הקודמת. הגיבור הוא רופא פתולוג, אלכוהוליסט עם רקע בעייתי (כמה מקורי!).”

“מי יסביר לי למה שסופר מפורסם ונחשב יכתוב ספר מצויין בשם עט? ואם כבר הוא החליט לכתוב בשם עט, איך זה שבדף הראשון של הספר כתוב שמו המלא? השם בנג'מין בלאק לא אמר לי דבר (ומסיבה טובה!) ורק כשהספר הגיע התברר לי שהסופר הוא ג'ון בנוויל, ששניים מספריו קראתי לאחרונה ואהבתי. אז מה דעתכם? אולי הוא מתבייש בספרו - אם כי לא נראה לי שלבנוויל בעל האגו הענק זה יקרה - אולי הוא חושב שלא ראוי לסופר מדרגתו לכתוב סיפור”