“אופנה חדשה צצה לה בעולם הספרות, המשכיות וחיקוי של סופרים מתים בז'אנר הבלש. ולמה דווקא בז'אנר הזה? כי רומנים עומדים בדרך כלל לעצמם, אלא אם כן מדובר בשני כרכים או בטרילוגיה, אבל לרוב רובם של סופרי המתח יש סדרות שבהן מככב אותו בלש או צוות חקירה. לפני כמה שבועות העליתי פה ביקורת על סופי האנה, שהקימה לתחייה את הרקול פוארו ויצרה תעלומה בסגנון אגת'ה כריסטי משודרג. בספר שלנו קם פיליפ מארלו לתחייה. נ”

“# אני אוהבת לחשוב על עצמי כעל מי שלומדת מנסיון, אבל לפעמים המציאות טופחת על פני, ומדגימה לי שאני קלה להתפתות לדברים שמנסיון הייתי צריכה לדעת שלא כדאי. קראתי כמה ספרים של ג'ון בנוויל, עד ש"האינסופים" שלו גרם לי להחליט שמספיק. בנג'מין בלאק - שם העט של בנוויל - חתום על סידרת המותחנים שלו – המתרחשים באירלנד של שנות החמישים של המאה הקודמת. הגיבור הוא רופא פתולוג, אלכוהוליסט עם רקע בעייתי (כמה מקורי!).”

“מי יסביר לי למה שסופר מפורסם ונחשב יכתוב ספר מצויין בשם עט? ואם כבר הוא החליט לכתוב בשם עט, איך זה שבדף הראשון של הספר כתוב שמו המלא? השם בנג'מין בלאק לא אמר לי דבר (ומסיבה טובה!) ורק כשהספר הגיע התברר לי שהסופר הוא ג'ון בנוויל, ששניים מספריו קראתי לאחרונה ואהבתי. אז מה דעתכם? אולי הוא מתבייש בספרו - אם כי לא נראה לי שלבנוויל בעל האגו הענק זה יקרה - אולי הוא חושב שלא ראוי לסופר מדרגתו לכתוב סיפור”

“אי ידיעת החוק - כך למדתי פעם - אינה פוטרת מעונשו. נזכרתי במשפט הזה, שודאי נאמר על ידי עורך דין כדי להזכיר לאזרחים מהשורה מה טוב להם, דהיינו להתייעץ בזמן עם בעל מקצוע, לא עם השכן מלמעלה, כשקראתי את הספר והתברר לי, בערך באמצע, שבנג'מין בלאק עשה את התרגיל המלוכלך הכה אופנתי היום, וכתב ספר על גיבור של סופר אחר, תוך ניסיון לחקות את סגנונו של האחרון כל הצטדקותי שלא ידעתי לא שווה את המסך בו נכתבה. בנג'מ”

“אופנה חדשה צצה לה בעולם הספרות, המשכיות וחיקוי של סופרים מתים בז'אנר הבלש. ולמה דווקא בז'אנר הזה? כי רומנים עומדים בדרך כלל לעצמם, אלא אם כן מדובר בשני כרכים או בטרילוגיה, אבל לרוב רובם של סופרי המתח יש סדרות שבהן מככב אותו בלש או צוות חקירה. לפני כמה שבועות העליתי פה ביקורת על סופי האנה, שהקימה לתחייה את הרקול פוארו ויצרה תעלומה בסגנון אגת'ה כריסטי משודרג. בספר שלנו קם פיליפ מארלו לתחייה. נ”

“# אני אוהבת לחשוב על עצמי כעל מי שלומדת מנסיון, אבל לפעמים המציאות טופחת על פני, ומדגימה לי שאני קלה להתפתות לדברים שמנסיון הייתי צריכה לדעת שלא כדאי. קראתי כמה ספרים של ג'ון בנוויל, עד ש"האינסופים" שלו גרם לי להחליט שמספיק. בנג'מין בלאק - שם העט של בנוויל - חתום על סידרת המותחנים שלו – המתרחשים באירלנד של שנות החמישים של המאה הקודמת. הגיבור הוא רופא פתולוג, אלכוהוליסט עם רקע בעייתי (כמה מקורי!).”

“מי יסביר לי למה שסופר מפורסם ונחשב יכתוב ספר מצויין בשם עט? ואם כבר הוא החליט לכתוב בשם עט, איך זה שבדף הראשון של הספר כתוב שמו המלא? השם בנג'מין בלאק לא אמר לי דבר (ומסיבה טובה!) ורק כשהספר הגיע התברר לי שהסופר הוא ג'ון בנוויל, ששניים מספריו קראתי לאחרונה ואהבתי. אז מה דעתכם? אולי הוא מתבייש בספרו - אם כי לא נראה לי שלבנוויל בעל האגו הענק זה יקרה - אולי הוא חושב שלא ראוי לסופר מדרגתו לכתוב סיפור”

“אי ידיעת החוק - כך למדתי פעם - אינה פוטרת מעונשו. נזכרתי במשפט הזה, שודאי נאמר על ידי עורך דין כדי להזכיר לאזרחים מהשורה מה טוב להם, דהיינו להתייעץ בזמן עם בעל מקצוע, לא עם השכן מלמעלה, כשקראתי את הספר והתברר לי, בערך באמצע, שבנג'מין בלאק עשה את התרגיל המלוכלך הכה אופנתי היום, וכתב ספר על גיבור של סופר אחר, תוך ניסיון לחקות את סגנונו של האחרון כל הצטדקותי שלא ידעתי לא שווה את המסך בו נכתבה. בנג'מ”