ביקורת ספרותית על מאד ויין מאת טרין פישר
ספר מעולה

---

אני מעשנת. הנה אמרתי את זה.
אם יש פרט מידע בחי שאני משתדלת לחסוך מאחרים שאינם מכירים אותי הרי הוא זה, שאני מעשנת.

האמת היא שלא באמת אכפת לי אם ידעו כולם.
לא, זה שקר.
האמת היא שממש אכפת לי.

העישון הזה הוא לא משהו שאת רצה לספר. אין בו משהו לגאווה. ואף שהתחלתי לעשן בגיל צעיר יחסית, מעולם לא ניסיתי גמילה של ממש, תמיד רק כישלונות מוכנים מראש.
ככה זה כשהנפש חלשה מהמוח.
בגלל הכישלונות האלו התביישתי בעצמי עוד יותר והמצאתי סיבות שיהיו לי להסביר למכרי כשישאלו. והיום, אפילו שאני כבר אישה מבוגרת, למרות שאני לא בודדה בצרה הזאת, העשן הזה שבוקע מריאותי, זה שאינני מצליחה לכבות את תשוקתי אליו, הוא הבושה הפרטית שלי. זו שהפכה כבר מזמן לסוד האפל של חי, לדבר שככל הנראה גם יהרוג אותי בבוא היום.

לכולנו יש עשן פרטי כזה. תירוצים וכישלונות וסודות שאנחנו לא אוהבים שאחרים יראו. זה העשן השחור שלנו, המגירה הכמוסה והשמורה ביותר בנפש. המקום בו אנו מאפסנים את מה שיהרוג אותנו.

בספר מאד ויין של טרין פישר מצאתי את המפתח אל המגירה הזאת של סנה, גיבורת הספר, בעקבותיה החלטתי לפתוח גם את שלי.

מאד ויין הוא סיפורה המטלטל והמוזר של סנה. בוקר אחד היא מתעוררת במקום זר ללא הקשר חומרי אל חייה הקודמים. כל רכושה נעלם ובמקומו פריטים חדשים מונחים לפניה. אבל לא רק פריטים, יש גם גבר (לא סימונה! גברים הם לא פריטים) והוא לא זר כפי שזר מוחלט אמור להיות. לשניהם אין מושג למה או איך, אבל הם שם, בלב בקתה נעולה היטב שהיציאה ממנה תלויה רק בסנה עצמה ובחיפוש הפנימי שתעשה במגירה האפלה שהיא שמרה נעולה בתוך עצמה כל חייה.

הסיפור הזה של סנה ואריק מתרחש כולו בספר הזה שנקרא מאד ויין, רומן מתח פסיכולוגי מעניין ומקורי.

זהו ספר מתח ממעלה ראשונה אף כי יש בו גם נגיעות של... אין בו רגע אחד שאפשר להגיד עליו שהוא טפל או חסר משמעות, כל פרט בסיפור חשוב להבנתו. קריאתו עניינה אותי מאוד אף כי אינני מורגלת בספרים או גיבורים מהסוג הזה.

בקיצור, מומלץ לאנשים כמוני שצריכים קצת יותר מדפיקה על הדלת כדי לקפוץ בבהלה.

» ביקורות נוספות של מזי
» ביקורות נוספות על מאד ויין