ביקורת ספרותית על רעה מאת איי. וי אולוקיטה
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 29 בדצמבר, 2016
ע"י מזי


אני יושבת כבר כמה שעות כדי לכתוב את הסקירה הזאת. זו פעם שלישית שאני מוחקת וכותבת מחדש. האמת היא שכל מי שמכירה אותי יודעת שדברים להגיד זה לא הצד החלש שלי, בעולם שלי תמיד היו מספיק לכל רגע, אפילו לפעם ההיא בכיתה אלף כשאיבדתי את הקול וסבתא ניחמה והסבירה בצחוק שלפחות לא איבדתי את הכל.
אבל הפעם הם כמעט כולם נעלמו. באמת. ואני מתאמצת למצוא, בחיי, כבר שבוע. הספר הזה מנקר לי על קליפת המוח ולא מרפה, מבקש ממני למצוא מילים עבורו, שילטפו או ינזפו בו. ואני, מה לעשות?
איבדתי אותן מול ספר דק וקטן כל כך.
כן הספר רעה מכיל לא יותר מ160 עמודים. הוא נקרא מהר ואחר כך את חושבת על זה וקוראת שוב עד שכל הסודות והמוקשים שיש בו מתגלים והדברים מסתדרים לך בראש. אז את מסתכלת בראי בבוקר או בלילה שאחרי ופתאום את מבינה שכלום בעצם לא הסתדר, אז את קוראת שוב.
בקריאה ראשונה את מגלה שיש בו דילוגים בין זמן לזמן והוא כתוב באופן ממש שונה. בקריאה נוספת את מבינה שהוא באמת אחר מכל מה שקראת עד כה, כך שאפילו אחרי שבוע שנתתי לעצמי למחשבה נותרתי ריקה ממילים וחסרת יכולת לנער אותו ממני.
ובכל זאת אני רוצה להוציא שמץ של סקירה, אז בלי לפגוע בתוכן הסיפור אנסה.
קבלו את זה - ג'ון אוהב לנצל נערות צעירות ולקיים איתן יחסי מין. באנגליה זה כנראה תופס כי הבחור מסתובב חופשי במשך כל הסיפור. את אלסה בת ה14 הוא פוגש בזמן התרחשותה של רעידת אדמה איומה. הוא מחלץ אותה מהריסות בית חולים לחולי נפש והופך לגיבור בעיני עצמו ובעיניה. במהלך החילוץ הוא פוגש גם זוג זקנים מעניינים שמתערה בחיו ובעיקר בחיי הנערה המחולצת. זמן מה לאחר מכן אביה של הנערה מופיע. וואלה, הבחור שרד את הרעידה הגדולה והוא מחפש אחריה.
סוף טוב הכל טוב?
איך סבתא היתה אומרת?
איבכי עלקי בקי.
בחלומות שלך כפרה.
מכאן הספר הופך למופע אימה עבור רכיכות שכמותי. בכל שורה, בכל דף יש גילוי חדש, התרחשות שהופכת את כל הסיפור וטורפת את הקלפים ואת הבטן. לא תשימי לב, לא תתרכזי - אבוד לך. אלסה המסכנה וג'ון האכזר או אלסה האכזרית וג'ון המסכן. האבא מפלצת או שהאבא קורבן. והכלבים בסיפור והמוות והרומנטיקה והאכזריות והחמלה וה....
אלוהים איך יוצאים מזה בלי להשתגע?
שאלה מצויינת אם זו בכלל שאלה...
עד המשפט האחרון בספר אתן רק תנחשו. עזבו. אתן לא תצליחו, פשוט תתמסרו לספר הזה, תנו לו לקחת אתכן לשעתיים וחצי בעולם אחר עם הכתיבה יוצאת הדופן של אולוקיטה.
ועוד מילה אחת לפני סיום, אם אין לך סבלנות להפעיל את הראש אל תתחילי לקרוא. לא זה לא ארוטי ולא רומן, גם לא מותחן. זה לא יכול לעבוד ברקע. זה משהו אחר. לא יודעת מה בדיוק, כשאמצא לספר הזה סיווג אשתף אתכן.
בקיצור, מומלץ לנשים כמוני שמחפשות רגע אחד בחיים שהמילים פשוט יעלמו להן ככה פתאום.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
וואו כמה יפה ניסית לנגוע בתחושה. .בסוף היו מילים והן יצאו נפלא.
פֶּפֶּר (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
הסופר הוא ישראלי, ואפילו חבר סימניה.
כרמלה (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
יופי של סקירה. תודה.
מעניין - הסופר הוא ישראלי וכנראה כותב בשם בדוי.
מזי (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
תודה ספר בהחלט מעורר מחשבות
אפרתי (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
כותבת נהדר, תמיד.
בת-יה (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
מזי, כתבת ביקורת מצויינת! והספר, כנראה, כמו החיים - אין שחור ולבן, אפילו לא אפור, הכל פשוט מערבולת של כל הצבעים שבעולם.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ