ביקורת ספרותית על מבחן קבלה מאת נאוה מקמל-עתיר
בזבוז של זמן

---

את הספר הזה קראתי לפני כמה שנים טובות וכבר אז שמתי לב שמשהו בספר הזה מסריח (לשנונים - לא, זה בסדר, לא קראתי אותו בשירותים למרות שהוא בהחלט ראוי לזה). מבדיקה קצרה באתר המחברת גיליתי שהספר מיועד לתלמידי חטיבות ביניים ותיכון - דבר שמאד הצחיק אותי כי אני בספק אם הוא ראוי אפילו לתלמידים ביסודי . נכון , תיאורטית הרעיון הכללי נורא נחמד על הדף (מטאפורית,מטאפורית.על הדף עצמו הרעיון בא לידי ביטוי בצורה מבישה) אבל ... יש הרגשה שהמחברת מזלזלת באינטיליגנציה של הקוראים (ואני כבר לא מדברת אפילו על הפרסומות המאוד לא סמויות של קוקה קולה על הכריכה)וזה אחד הדברים שיותר מרגיזים אותי אצל סופרי נוער - ההתנשאות המובנית הזאת , הרמת הגבה הטבעית , הם כאילו מנסים לכתוב בצורה כמה שיותר רדודה, בכוונה אפילו (ואם זה לא בכוונה זה עצוב אף יותר) ,כדי להתאים את הספר ל"אינטילנציה הנחותה" של הנוער.
זה שזה ספר נוער ,עדיין לא אומר שהדמויות צריכות להיות מאופיינות בתבניות כ"כ טיפשיות וצפויות של ה"פיה הטובה" ה"מכשפה " ו"האביר המושלם". זה כל כך אבסורדי ,ומתאים אולי לסרטים של דיסני. נתחיל בסול,הדמות הראשית, שתפקידה בעולם הוא להיות מין פיית שיניים (רק בלי השיניים) שרק מחפשת איך לגאול אנשים מייסוריהם וזה אחד הדברים שאני יותר שונאת , דמויות מושלמות . נניח שזה נותן דוגמא לנוער אבל עדיין... זה כל כך לא אמין . סול רוצה להיות שחקנית, כך גם חברתה הטובה דניאל. דניאל זוכה בתפקיד הראשי בהצגה. סול לא מדברת איתה בגלל זה כמה חודשים טובים. סול ודניאל בכיתה ט'. לא יודעת מה אתכם ,אבל אני ממש לא התנהגתי ככה כשהייתי בט'. שוב, חוסר האמון זועק מהספר.
דבר נוסף שהופיע בספר הוא חרם. המחברת כנראה ממש לא מבינה על מה היא כותבת. שוב, מי מתנהג ככה בכיתה ט' ? נכון, הרוע לא מתנדף לו פתאם בין החופש הגדול של ח' לט' אבל ... הדברים לא עד כדי כך שקופים. דוגמא נוספת לחוסר האמון בספר : סתם ילדה שסול ראתה ברחוב מבקשת ממנה שקל . לסול אין שקל אבל בגלל שהיא כל כך טובה ורחומה היא תלך עד לבייתה כדי להביא לאותה ילדה שקל (!) שוב , לא מכירה אדם שהיה נוהג ככה.אבסורדי.
לא יודעת מה אתכם, אבל אני רוצה ספרות שתאתגר אותי ולא תאכיל אותי בכפית - שזה,אגב,דבר נוסף שבולט בספר.אם אתם מחפשים ספר נוער (ולא רק) טוב - רוצו לקרוא את "מישהו לרוץ איתו" ו"אלכס לרנר דפי ואני" של גילה אלמגור.

» ביקורות נוספות של כלשהי
» ביקורות נוספות על מבחן קבלה