ביקורת ספרותית על מבחן קבלה מאת נאוה מקמל-עתיר
ספר בסדר

---

אוף. לא הספר הזה ולא הקוראים בסימניה לא עשו לי חיים קלים.
אחרי קריאה של הביקורות (שרובן לא מפרגנות משהו) הגעתי למסקנה שאין לי ממש מושג איך לדרג את הספר הזה.
אז לפחות בינתיים הוא "בסדר", מבחינתי. שלושה כוכבים.

ניגשתי אל הביקורות בחשיבה שהספר הזה דיי טוב אחרי הכל, אבל הביקורות פקחו את עיניי.
בעצם, יש לי משהו לומר.
נכון לעכשיו אני בכיתה ח'. אני לא מקובלת בחברה או משהו בסגנון. אף פעם לא הייתי חלק מרכילות כיתתית, ריכלו עליי, אבל זה נושא לא קשור.
יש לי שתיי חברות, כמו שסיפרתי עליהן באחת הביקורות הקודמות שלי - היימיטץ' ואפי. אני חותרת לכיוון של אפי.
אפי היא ילדה לא מקובלת. בכיתה ו' בבית ספר הקודם שלה לא היינו באותו בית ספר. אז כל הסיפור מסופר מנקודת המבט של היימיטץ' ואפי, אבל לפי מה שסופר היה חרם על אפי.
ולאן אני מנסה לחתור עם זה?
היום אנחנו בכיתה ח', שנתיים אחרי המקרה. ולא הרבה השתנה.
כן, ילדים מדברים איתה. אבל מאחורי הגב הם מלכלכים עלייה ויורקים את שמה בתיעוב. ואני יודעת את כל זה כי טרחו לספר לי.
קראו לה "זונה", קראו לה "כלבה", קראו לה גם בשמות הרבה יותר גרועים שאני חוששת להעלות על הכתב. אפילו בטלפון כמה ילדים הציקו לה בהודעות סמס מעוותות ומטומטמות.
כיתה ח' לא רחוקה בכלל מכיתה ט'. ושאני מסתכלת על נערים מכיתה ט' ורואה איך הם מדברים, ואיך הם מתנהגים, אני מבינה שהם (או חלקם הגדול) אפילו גרועים יותר מההתנהגות שלנו.
מה מונע מילדים בכיתה ט' לעשות חרם? כן, זה ילדותי. כן, זה מטומטם. כן, זה מרושע מאוד.
אבל אנחנו כבר הפסקנו להתבגר עם השנים, אנחנו רק הופכים גרועים יותר, ואתם יודעים? ההצקות זה עניין הרבה יותר קשה מהחרם. כולם נגדך. אתה מדבר עם בן אדם והוא חבר שלך, אבל אתה לא יכול לדעת אם הוא ילכלך עליך מאחורי הגב או לא. אתם יודעים כמה זה קשה?
שמתעלמים ממך לפחות אפשר לדעת מי נגדך ומי לא.
אני בכיתה ח', והרוע של הילדים כלפי החברה שלי כל כך גדול. אולי הוא יקטן עד כיתה ט', וזה ייתן להם להחרים אותם, המעט שיוכלו לעשות בשבילה זה לא לקחת לה את האמון באנושות.
הספר הזה לא הראה חצי מהמציאות שמתרחשת במציאות, אבל אתם יודעים? לדעתי היה עדיף זה מאשר שהוא יטיח בפרצוף שלנו את כל האלימות הרוע והטמטום ששוכן בבני נוער, או ברובם, כיום. זה פשוט היה יכול להיות סטירה איומה.

נכון, כמו שרובכם אמרתם, הספר מוצף בעלילות. במקרים, בדברים שקורים ולא קורים. אני דווקא אוהבת את כל זה. שהספר מעמיס במידע, בדברים. הוא שילב דברים בצורה שאני אוהבת.
לא אומר לכם שזה שהוא הכיר לי ילדים וציפה שאני ארחם עליהם אחרי שנייה קרץ לי. אבל התמודדתי עם הקיים, ירד על זה כוכב, אבל עדיין דיי אהבתי את הספר אחרי הכל.

אני יכולה לחפור, ולספר על חרם ועל מבחן קבלה, וכמה מזעזע שסול ניתקה קשר בגלל קנאה. רק בגלל קנאה. אבל אתם לא תבינו את הפואנטה. לדעתי זה ספר טוב. אפילו מאוד. אבל הסופרת... קצת הגזימה. לא יודעת. משהו פשוט לא קרץ לי בספר.

אז הספר קיבל "בסדר", אולי מגיע לו יותר, אולי פחות. אתם מוזמנים להגיב אם אתם חולקים על דעתי (:

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על מבחן קבלה