ביקורת ספרותית על מבחן קבלה מאת נאוה מקמל-עתיר
בזבוז של זמן

---

האמת, קראתי את הספר הזה רק בגלל עבודה בספרות, ולפי ביקורות אחרות שקראתי הרוב קראו אותו גם מהסיבה הזאת. וכצפוי, הוא ספר המתאים לעבודות ולא להנאה.
הרעיון חמוד אבל מוכר. יותר מדי מוכר. הדמות הראשית ,סול, גם טו מאץ' מושלמת-

שיער דבש עד אורך הכתפיים, עיניים חומות ( שאגב, הפיצו שמועות שהן סגולות. איך מחום הגעתם לסגול לעזאזל?)שחקנית מוכשרת וכישרון כתיבה נדיר שהפאנגירל הגדולה שבשמיים יודעת מאיפה היא הביאה אותו.לרגע קטן, הסופרת חשבה שאולי צריך לעשות אותה קצת פחות מושלמת, אז היא גורמת לה לקנא בחברה הכי טובה שלה בגלל שהיא דמות ראשית בהצגה, מה שעושה לה ייסורי מצפון רציניים. נו, בחיאת. אם את רוצה להפוך מישהו מושלם לאנושי, תמצאי מגרעות טובות יותר. זה טבעי לגמרי לקנא (אהמאניאהמ).

אבל טוב נו.

בואו נדבר על בועז. את בועז סול פוגשת בפארק משחקים כשהוא "מציל" אותה מהחברות שלה שירדו עליה. האביר הלבן כאילו. (אני אתאפק ולא אומר כלום). אחרי זה יש פיצוץ איפשהו, ואחיו נפצע. בגלל שבועז צריך לשמור על אחיו הקטן שאותו בתכלס גידל, סול עושה הסכם עם חברים שלו מהביתספר שבקצה השני של הגלובוס כדי שהיא תוכל להביא לו ש"ב. בואו רגע נזכיר שהיא פגשה אותו ל5-10 דקות פלוס מינוס, כן? בועז מתאהב בסול אחרי שהיא מביאה לו את הש"ב, מה שממש לא מובן. אם לי היה חבר כלשהו בכללי שיכול היה לי שיעורי בית, הוא לא היה קיים יותר. אבל בגלל שאין לי חבר כזה, אז זה לא משנה ^^ *מנודה*.

בקיצור, בועז עוזר לסול להיפטר מהייסורי מצפון שלה, ובנתיים עושים עליה חרם. בהתחלה היא מתעלמת, אבל אז זה משפיע. על זה אני לא יכולה לומר כלום, כי אני יודעת שחרם זה נוראי. מנסיון.

הבטטה שאירגנה תחרם גנבה לה סיפור שהיא כתבה על איזה אורלי אחת בת 11 ( משם לא עקבתי...) שהציתה בית של חברה כי היא עצבנה אותה. יש לה אומץ, לילדה. אני בגיל שלה לא רציתי להרביץ לאלה שהעליבו אותי כדי לא להעליב אותם >.< ( זה בהחלט השתנה..*למחוץלמחוץ*). הבטטה מנצחת עם הסיפור של סול, ואז מגלים את הבטטה, ומצדיקים את הקטנה ששרפה בית,שלומי ( האח של בועז שנפגע) מבריא בזכות כוחות הקסם הנסתרים של סול, וזהו^^
בקיצור, כוכב אחד
אני אחזור לי לשחק בבמבה הממלכה הקסומה _ במבה אסם זה החיים_

» ביקורות נוספות של הרמיוני
» ביקורות נוספות על מבחן קבלה