"לעולם אין לדעת מה קורה מסביבנו. כלומר, מישהו יכול להחריב לנו את כדור הארץ. מישהו יכול לפוצץ לנו את הידיים בדינמיט. מישהו יכול לסובב אותנו על האצבע הקטנה שלו, ולהצטער על זה שנייה אחרי זה. האם זה בסדר? האם זה תקין? שנייה, שעתיים, חמש שעות או שישים שנה, זה הזמן הדרוש לכל אחד מאיתנו להצטער על התקרית שגרמנו לזה. אבל למה מילת סליחה מספקת אותנו כל הזמן? מילה קטנה יכולה להועיל במשהו? אז מישהו אכל את כל העוגיות בצלחת, עניין גדול. למה 'סליחה' מכפרת על זה? לעולם איננו יכולים לדעת מה קורה בצד השני של העולם, אבל אנחנו יודעים שהעולם הזה שייך לכולנו, והוא לאט לאט מתפורר, מרוב השטויות המצויות שלנו שלא נפסקות. התנצלות מועילה לנפש, לנשמה הנקייה שלנו, לטיפול בייסורי המצפון. אולי כדאי שנעזוב את חשבון הנפש, ונתחיל לרפא את העולם".(חברה טובה שלי כתבה את זה)