ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שישי, 5 באוגוסט, 2016
ע"י מארק
ע"י מארק
אני אוהב סיפורים שבודקים את הגבולות של הקיום שלנו. ג'ורג' אורוול יורד לבדוק, אינני יודע עד כמה נסמך על הביוגרפיה האישית, את הקשיים וההתנסות ברעב אמתי נוודות ובעוני מחפיר, של שתי ערי אירופה בין שתי מלחמות העולם. אני חייב להודות שעד כה הכרתי כמו כולם את אורוול מ1984, שקראתי בתיכון וזכורה לי משם בעיקר הסצנה עם הזונה הזקנה ואני זוכר גם את "חוות החיות", שאמנם לא קראתי אך הסיפור הפך לידוע מאוד. כאן זו ספרות ריאליסטית כביכול של אורוול, שאת הצד הזה לא הכרתי אצלו, והכתיבה היא כמעט עיתונאית, מה שפוגם בה לעתים. לא הרגשתי "רעב" יחד עם גיבור הסיפור, כמו ב"רעב" של קנוט המסון המופתי, ולא הרגשתי "עני" כמו ב"ענבי זעם" של סטיינבק או זרוק ונודד כמו הגיבורים של רמארק אחרי מלחמת העולם הראשונה. חשתי לכל היותר כחלק מדיווח, אמנם קשה, של התרחשויות שקרו למישהו, בזמן כזה או אחר בעיתון.
http://ramimarkromm.blogspot.co.il
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
לא מניה ולא מקצתיה
(לפני 9 שנים)
הוא לא החל בתחתית
הוא רצה לחקור את העניין ועבר את ההרפתקאה מבחירה
וסיים אותה בתור ספר משם הוא גם קיבל את השחפת ולכן זה נקרא מסע אל תחתית החברה |
|
מארק
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
בפירוש לא השוויתי בין שני הספרים, לא מבחינת הנושא, הרקע, המקום, העלילה, סגנון וכו'. סך הכול אמרתי שדפוק וזרוק לא נתן לי את הרגשת העוני, וכדוגמה נתתי את העוני שאתה מרגיש אצל סטיינבק, כמו שלא חשתי בו את הנוודות או התלישות למשל..
וסלח לי, אבל לא רק בצורה הרדודה "בשניהם יש עוני", לא התיימרתי לרדד את היצירה כ"עוסקת בעוני" ולא לתת ניתוח מעמיק על היצירה, אלא סתם לזרוק את המחשבה הראשונה של חווית המשתמש שלי בספרו של אורוול, מבחינת רגשות הקורא. ועוד דבר, גם "מסע אל תחתית החברה" כפי שהגדרת אותו חוטא בהגדרה עם טעם של כריכה אחורית, לא? :) זה אינו מסע, כי הוא כבר החל בתחתית וממשיך לדשדש בה לאורך ולצדדים וללקט פירורים פה ושם. |
|
לא מניה ולא מקצתיה
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות לא קראת את ענבי זעם ואתה אומר שזה לא משהו?
|
|
לא מניה ולא מקצתיה
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
את הספר הזה קראתי לפני 16 שנה
ואני זוכר אותו לטובה כחביב אבל לא יותר מכך
להשוות אליו את ענבי זעם זו טעות נכון שבצורה הרדודה בשניהם יש עוני אבל זה כמו להשוות את מיץ פטל לגבעת ווטרשיפ גם בשניהם יש ארנבים זה מסע אל תחתית החברה וזה סיפורה של ארצות הברית אחרי המשבר הכלכלי ספר באמת נחמד אבל לא יותר מכך |
|
גל
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
אני מאוד מזדהה עם התחושות שתארת...
אבל סה"כ הספר זכור לי לחיוב ונהניתי לקרוא בו
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
אני מתנצל וטעיתי. את קדמת עדן לא סבלתי. את ענבי זעם לא קראתי. בכל מקרה, כמה
מהספרים הגדולים כבר קראתי וכבר קשה להרשים אותי.
|
|
מארק
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
לא קראתי את המאמר יעל.
מחשבות, ענבי זעם אחד הגדולים שיצא לי לקרוא, מציאה לא גדולה, מטורפת :) לגבי "דפוק וזרוק..."דווקא אותי הספר לא שיעמם ודווקא הצחיק לפרקים, הבעיה שלי איתו היא המרחק כביכול של המספר מההתרחשויות, כאילו זה לא ממש הוא חווה אותן. |
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
"קראת את "להרוג פיל" שלו?
מאמר נפלא המיטיב מאד לתאר את הלחץ החברתי ותוצאותיו. |
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
ספר משעמם במיוחד. לא ש-1984 מרתק במיוחד.
גם ענבי זעם לא מציאה גדולה.
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת