ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 26 באפריל, 2011
ע"י הנסיך הקטן
ע"י הנסיך הקטן
הספר הוא תחקיר עיתונאי על איכות העבודה במסעדות ומלונות בפריז ועל תמיכת המדינה בהומלסים בלונדון (שנות ה-30 של המאה הקודמת).הספר הינו מסמך מזעזע על המצב בשתי המדינות,אך יש בו מספר פגמים:
הראשון הוא הנימה של הכותב.כל עיתונאי בן זמננו היה עושה מטעמים מהמצב המתואר,ואילו אצל ג'ורג' זה נשמע כמו קומדיה.
הבעיה השניה היא אמינות. אני מנסה לדמיין עיתונאי בן זמננו שע"מ לעשות תחקיר עיתונאי מוכן לרדת לשפל מדרגה כפי שמתואר בספר.לעבוד 18 שעות ביממה,לא להתקלח שבועות,לישון עם פשפשים,לספוג קללות ותלונות במשך רוב שעות היממה מכל העובדים סביבך,לרעוב ללחם ימים רבים,ללוות כסף הלוך וחזור מאנשים ועוד ועוד.
הבעיה השלישית זה השוואה של הכותב בין פריז ללונדון כשכמובן לונדון יוצאת וידה על העליונה.כי אין שם פשפשים ואנשים שם מתרחצים.אני לא בא לסנגר על הצרפתים (בעיקר בעניני רחצה) אבל ג'ורג' כנראה שכח שבפריז הוא עבד כמו כלב ולא היה לו ולשאר העובדים זמן לנשום לאכול ובודאי לא להתרחץ.לפיכך גם לפשפשים היה כר נרחב להופיע ,לעומת זאת בלונדון הוא עבר בין מוסדות של הממשלה שארחו נוודים ללילה.שם כמובן לא אפשרו את חוסר ההיגיינה שאנשים פרטיים מתירים לעצמם.לכן כל הנוודים אולצו להתרחץ וכמובן שהמקום היה נקי (יותר מאשר בצרפת).
הבעיה האחרונה היא אנטשמיות,הנה מספר הגגים של המחבר:
"כבר ספרתי לך,מון אמי,שבצבא הרוסי הישן זה נחשב לנוהג נפסד לירוק על יהודי ? כן,חשבנו שרוק של קצין רוסי יקר מכדי לבזבז אותו על יהודים...".
"תענוג היה למחוץ את אפו של היהודי הזה ,אילו רק יכולתי להרשות לעצמי לעשות זאת".
...
לסיכום ספר חביב על מה קורה במסעדות יוקרה ומלונות (בפריז) ומדריך מישלן למעונות נוודים בלונדון.מסמך עיתונאי רציני ,לא בספר זה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
