גאולת העצמות היבשות
לקראת החגים האחרונים, הרצאתי על סמלים סודיים בבתי כנסת עתיקים. אחד מהסמלים מעוררי העניין שעדיין משמעותו נותרה שנויה במחלוקות, היא הימצאותו של גלגל המזלות ובמרכזו הליוס, אל השמש ומרכבתו, במספר פסיפסים בבתי כנסת עתיקים. ממצא המעלה שאלה, מה לעבודה זרה, או עבודת כוכבים, האסורה במקרא, בבתי כנסת עתיקים? אחד ההסברים, הוא הצגת לוח שנה על עונותיו, שבמרכזו הליוס, כאלגוריה לאל הכל יכול, המקנה סדר וחוקיות שבבסיסם מחזוריות השנה, כיסוד לוודאות אותה אנו מבקשים לעצמנו.
אולגה ט'וקרצ'וק, בספרה על עצמות המתים, מעלה שאלה דומה, באמצעות גיבורת ספרה, ינינה, אשה מבוגרת, המתגוררת בכפר נידח בפולין, שעיסוקה המרכזי הוא אסטרולוגיה, (תחום ידע פסבדו מדעי, המבוסס על גלגל המזלות, המבקש לחזות את העתיד) באמצעותו ינינה, מחפשת משמעות לעולם.
שמה של גיבורת העלילה ינינה, (Inanna) הוא כשם אלה שומרית מלכת השמיים. ינינה העוסקת בכוכבים, רואה את עצמה, ככוהנת מקדשים פגאניים, העוסקת בהשפעת גרמי השמים על האדם והאנושות, שהוגדרה על ידי הכנסייה כמכשפה שנרדפה על ידה בעבר. האם לתופעה הקדומה יש משמעות כעת?
לכך נוסיף את תיאורה החיצוני של ינינה, ציפורניה שחורות, ובנוסף לכול, היא אוספת עצמות חיות מתות, אותן הרגו ציידים, מתוך אמונה שיום אחד המדע יוכל לשבט את הגנים שלהם, ובכך להחזיר אותם לתחייה. גרסה מודרנית של חזון העצמות היבשות של יחזקאל. תיאור באמצעותו, ט'וקרצ'וק, גרמה לנו באופן מידי, לתייג את ינינה, כסוג של מכשפה זקנה ומטורפת, אדם לא נורמטיבי ואיזוטרי, שעדיין מאמין בעולם בו קיים כישוף.
אבל ט'וקרצ'וק, לא עושה לנו חיים קלים, באופן שבו אנו מבקשים לתייג את ינינה. באמצעות רמזים על עברה, מתפענחת בהדרגה אישיותה המורכבת, כמו העובדה שהייתה גאון מתמטי ומהנדסת גשרים, שיצאה לתכנן גשרים בסוריה הרחוקה. בעיסוקה האחרון היא למדה ילדים, אך פוטרה מעבודתה. היא נוהגת בטנדר יפאני ישן, אותו היא מכנה בחיבה סמוראי. היא מתרגמת שירה אנגלית קלאסית, ויש לה מחשב נייד, דרכו היא מתקשרת עם העולם, ומעל הכול באמצעות תוכנות מיוחדות היא עורכת חישובים אסטרולוגים מורכבים, אך היא גם מסוגלת לערוך חישובים באמצעות אלמנך גרמי השמיים (טבלאות חישוב אסטרונומיות), או גם אצטרולב, (כלי למדידת זווית גרמי השמים). שני כלים ששימשו את המגלים הראשונים והנווטים גיבורי העידן המודרני.
ט'וקרצ'וק, אפילו מעניקה לנו רמז מטרים, על הזוגיות הקודמת של ינינה, זה היה לפני העידן שהפכה לחולה, במחלה שאף אחד לא הבין את מקורה (רמז למחלה פסיכוסומטית). היה לה בן זוג, מהנדס כבישים, פרוטסטנטי. כשהוא נחשף לסבלה, הוא תיאר את מצבה באמצעות ציטוט של לותר- מי שסובל, רואה את צידו האחורי של אלוהים–את התחת שלו, מבארת ינינה, בהתייחסותה האירונית לבן זוגה לשעבר ולממסד הדתי. באמצעות האזכור הקטן הזה, ט'וקרצ'וק, עורכת אתנו דיון, על משמעותו הסבל בעולם, ועל מבט האמת שהוא מעניק.
ינינה, בעלת יכולות לחוות טבע ראשוני: "השמיים תלויים כאן מעלינו קודרים ונמוכים, כמו מסך מלוכלך שעליו מתגוששים העננים במלחמה אין סופית", מקום בו קיימות, חיות המבקשות לשרוד, כמו השועלים, להם מייחסת ינינה, תכונות אציליות של יופי, לעומתם בני האדם, הופכים ל"חייתים", בהצדיקם הרג חיות כשעשוע, פריבילגיה, שבני האדם טוענים שהוענקה להם על ידי האלוהים.
ינינה, היא אישה דעתנית, שלא מפחדת לומר את דעתה, נגד הסדרים חברתיים והארגונים ממסדיים, כמו הממסד הדתי, המתאפיין בהעמדת פנים, ובשמירת כוחו והאינטרסים שלו במחיר רמיסת מי שלא הולך בתלם. ינינה, האישה הלא אסטטית, חושפת אותנו למחשבות על יופי, והרמוניה. היא זורקת אותנו לתובנה מפתיעה, שהגדרת היופי, במהותה, היא הגדרה ממסדית שנקבעת על ידי סוכני היופי השונים, כמו שבועוני אופנה ושבועוני נשיים, היוצרים נורמות ליופי, הגורמות לנשים תחושה של תיעוב עצמי, המניעה תעשיה שלמה של שקר, באמצעותה אנחנו מבקשים להשיג שלמות דמיונית ולא אפשרית.
על העצמות, הוא ספר יפיפה, בשפתו בתיאוריו ובאופן שהוא מחייב אותנו, לשאול את עצמנו שאלה כבדת משקל, מהו האדם, איך צריך להביט לעולם, ומהו תפקידו בעולם? שאלה שסופרים והוגי דעות התחבטו בה רבות, אך ט'וקרצ'וק, באמצעות דמותה של ינינה, פילוסופית עממית, יצרה נקודת מבט מרהיבה וייחודית לשאלה הזאת.
