רוברט ואלזר (בגרמנית: Robert Walser; ‏15 באפריל 1878 - 25 בדצמבר 1956) היה סופר שווייצרי שכתב בשפה הגרמנית, ונחשב אחד הסופרים המודרניים החשובים ביותר של המאה העשרים.
ואלזר נולד בעיר ביל שבשווייץ, לאב מאפנצל שהיה סוחר במקצועו ולאם מאמנטל. והוא השביעי משמונה ילדים. עד שנתו הארבע עשרה למד בבית הספר ואחר כך התלמד בענף הבנקאות.
בהיותו בן שבע עשרה עזב את ביתו, גר בבזל, בהמשך מצא משרה בהוצאה לאור גרמנית. כעבור שנה עקר לציריך, עבד לפעמים בעסקי הביטוח, לפעמים בעסקי הבנקאות, וכתב שירים, ואת זאת, יש לומר, לא עשה כעיסוק צדדי, אלא בכל פעם דאג קודם כל להיות מחוסר משרה לשם כך, מעשה שנעשה ככל הנראה באמונה שהאמנות היא דבר גדול. במהלך חייו, זכו ספריו להצלחה שולית, אף שעם חסידיו נמנו פרנץ קפקא, רוברט מוסיל וולטר בנימין. כתביו זכו להתעניינות מחודשת רק בשנות השבעים.
ואלזר סבל מחרדות והזיות, ולאחר התמוטטות נפשית בשנת 1929, אושפז מרצונו בבית חולים פסיכיאטרי וחי שם 27 שנה, עד מותו מהתקף לב ב-25 בדצמבר 1956, בעת טיול בשלג.
יצירותיו שתורגמו לעברית:
עוזר לכל עת, (עם עובד, תרגמה והוסיפה אחרית דבר: אילנה המרמן). 1987.
יאקוב פון גונטן, (עם עובד, תרגמה והוסיפה אחרית דבר: אילנה המרמן). 1989.
איש שלא הבחין בשום דבר, (ספרית פועלים - סיפורת, מגרמנית: רן הכהן, ליקטה והוסיפה אחרית דבר: נגה אלבלך). 2010.
אפר, מחט, עיפרון וגפרור (עם עובד, תרגמה טלי קונס). 2013.
האחים טאנר (עם עובד, תרגם ארז וולק). 2016.

רוברט ואלזר (בגרמנית: Robert Walser; ‏15 באפריל 1878 - 25 בדצמבר 1956) היה סופר שווייצרי שכתב בשפה הגרמנית, ונחשב אחד הסופרים המודרניים החשובים ביותר של המאה העשרים.
ואלזר נולד בעיר ביל שבשווייץ, לאב מאפנצל שהיה סוחר במקצועו ולאם מאמנטל. והוא השביעי משמונה ילדים. עד שנתו הארבע עשרה למד בבית הספר ואחר כך התלמד בענף הבנקאות.
בהיותו בן שבע עשרה עזב את ביתו, גר בבזל, בהמשך מצא משרה בהוצאה לאור גרמנית. כעבור שנה עקר לציריך, עבד לפעמים בעסקי הביטוח, לפעמים בעסקי הבנקאות, וכתב שירים, ואת זאת, יש לומר, לא עשה כעיסוק צדדי, אלא בכל פעם דאג קודם כל להיות מחוסר משרה לשם כך, מעשה שנעשה ככל הנראה באמונה שהאמנות היא דבר גדול. במהלך חייו, זכו ספריו להצלחה שולית, אף שעם חסידיו נמנו פרנץ קפקא, רוברט מוסיל וולטר בנימין. כתביו זכו להתעניינות מחודשת רק בשנות השבעים.
ואלזר סבל מחרדות והזיות, ולאחר התמוטטות נפשית בשנת 1929, אושפז מרצונו בבית חולים פסיכיאטרי וחי שם 27 שנה, עד מותו מהתקף לב ב-25 בדצמבר 1956, בעת טיול בשלג.
יצירותיו שתורגמו לעברית:
עוזר לכל עת, (עם עובד, תרגמה והוסיפה אחרית דבר: אילנה המרמן). 1987.
יאקוב פון גונטן, (עם עובד, תרגמה והוסיפה אחרית דבר: אילנה המרמן). 1989.
איש שלא הבחין בשום דבר, (ספרית פועלים - סיפורת, מגרמנית: רן הכהן, ליקטה והוסיפה אחרית דבר: נגה אלבלך). 2010.
אפר, מחט, עיפרון וגפרור (עם עובד, תרגמה טלי קונס). 2013.
האחים טאנר (עם עובד, תרגם ארז וולק). 2016.