|
|
|
1.
|
|
אריק, בלש במשטרת לוד, חוזר אל נוף ילדותו ופוגש בדמויות שכמו לקוחות ממחזה מקאברי: זקנה האוספת ומקטלגת אבנים שמצאה ברחוב; אלטע זאכן רוסי שמעתיק בכתב ידו מילה במילה תרגום של ה”חטא וענשו”; אדם הממנה את עצמו לכותב-איגרות-תודה בשם פציינטים בבית חולים; ילד קטן שמיישר עם מספריים את הדשא בדרך לקבר של אביו; ואת עצמו בהווה ובעבר.
בשביל מה כל זה מתחזה לפרשייה בלשית סטנדרטית – על הגיבור מוטלת משימה: עליו למצוא מנקה רחובות כהה עור שנעדר זה כמה ימים. אך הוא הולך ומתגלגל לתוך שיטוט ממשי ונפשי שבמהלכו נפתחים ונסגרים צהרים אל תודעתו. דבר אחר דבר מסיט את מיקוד העדשה ואת מבטו של הקורא לפרטים, לדמויות ולסיפורים שהם לכאורה שקופים, אלא שכל אחד מהם מבקש לקנות לעצמו את מקומו בעזרת כוח יצירה פנימי יוצא דופן.
בדרך מקורית, הנטפלת לשולי ולזה שאין לו כל מובן אחר מאשר הוא עצמו, מצליח רמי מארק רום להמריא אל רגעי הומור וארוס נדירים ברעננותם ובו בזמן לתמלל את היגון העמוק ביותר.
רמי מארק רום, יליד 1983, עלה ארצה מברית המועצות בגיל שש והשתכן עם משפחתו בלוד. הוא נשוי לעינת ואב לשלושה: אוריה, אביגיל ואיתמר. סיפורים קצרים מפרי עטו התפרסמו בבמות שונות, בהן “מאזניים”, “המוסך”, “צריף” ועוד. זהו רומן הביכורים שלו.
...
|
|
2.
|
|
"הו כן! להם אין אלוהים, לנבלות המסריחים והבריאים, הכול הם רוצים לראות, הכול לדעת, ישר בפנים, בבקשה תסתכלו כאן, כאן, פרזיטים ארורים, אתם שמדי יום, מדי רגע, גונבים ממנו את כל החיוּת והבריאות בתנועות הזריזות שלכם, בנזלת הירוקה שלכם, אתם שהולכים בלי תמיכה, שתוכלו לאהוב נערה, לעשות סמים, לגלוש בים, אתם שמסתכלים ככה ישר בעיניים ורצים להתחבא מאחורי אמא ואבא כאילו ראיתם מפלצת, מקוללים תהיו, יש לעקור לכם את העיניים. לעקור וגמרנו".
אח מאבד את אחיו החולה, אב מאבד את בנו, אם מאבדת את בנה. לעתים הקורא מוצא כי הם בני אותה משפחה ולעתים הם סתם פרטים בודדים אשר נוהגים "להסתובב בין חפצים דוממים ולחפש בהם חום".
לעקור לכם את העיניים חומק מכל הגדרה. הוא אינו עוסק רק בחיים לצד אדם חולה ולא רק בהתמודדות עם אובדן. הסוגה הספרותית אף היא אינה אחת ואינה גלויה, אלא משלבת ריאליה ופנטזיה, זרם תודעה והבלחות של הומור פרוע לצד כאב.
רמי מארק רום מביט בעין רעננה על החולי הפיזי ואינו זונח את זה הנפשי, תוך שהוא חושף את האמת והזיוף, את משמעות הדברים החיים והמתים, וקורא תיגר על זכותנו לגוף ולנפש בריאים....
|
|
