ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 ביולי, 2015
ע"י michal_84
ע"י michal_84
7 חודשים. 7 חודשים לקח לי לקרוא את הספר הזה...
לא, לדעתי הוא אינו יצירת מופת. זה לא שהוא לא ספר מעניין, דווקא כן. ליזל ממינגר היא דמות שובת לב- אבל יצירת מופת?!
כן, זו זווית ראייה מעניינת, הסיפור מסופר דרך עיניו של המוות, שהסופר ממש עושה סלטות באוויר כדי להציגו כ"אנושי". וכל ההאנשה הזו של המוות גרמה לספר להמרח. אבל ממש. כן, אוקי, הבנתי. המוות הוא כל יודע, הוא יכול לקפוץ קדימה בעלילה וכביכול להשאיר אותי, הקוראת, ממש מסוקרנת לגבי העתיד לבוא- אבל זה לא היה ככה. הקפיצות האילו גרמו לי לאבד את החוט המקשר של העלילה כל פעם מחדש. חוץ מזה, הציטוטים האילו שנמצאו בכל עמוד שלישי בערך, הרגישו לי קצת כמו זלזול באינטיליגנציה של הקוראים: רגע סופר יקר, תן לנו להשאב פנימה! לא צריך להסביר הכל...
אז שוב, ליזל ממינגר היא באמת דמות מקסימה, אבל הסיפור שלה רחוק מלהיות שלם, לדעתי, כי כמו שכבר כתבתי: הסופר עסק יותר בהאנשה של המוות מאשר בעלילה עצמה. יש בספר הזה המון סצנות של רגישות עדינה שמכווצת את הלב. חבל שהסופר לא השקיע יותר בזה מאשר ברקע הנמרח.
אה כן, פה ושם היו בעיות דקדוקיות בתרגום, שאיך אני אגיד את זה? לא תרמו לחווית הקריאה. לדוגמא: "שתי סעיפים"- נו באמת! אני לא מתיימרת להיות מומחית ללשון העברית, אבל יש לי ידע בסיסי בזכר ונקבה. וזו ממש לא הדוגמא היחידה.
בקצרה: התאכזבתי!
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
