“#
העולם שלנו מציע לנו היום די הרבה, בהשוואה לדורות קודמים. ידע, המצאות טכנולוגיות שימושיות, מצב כלכלי משופר, מיקוד והבנה של צרכיו של היחיד, מציעים רווחה יחסית לאלה שיכולים להרשות זאת לעצמם. בעולם שהוא גם מנוכר יחסית, חלק מהאנשים מוצאים את עצמם במצב בו אין להם עם מי לדבר. בפועל. המצב הזה, ממנו נגזרים די הרבה קשיים, שאת חלקם ניתן לפתור על ידי "לדבר עם מישהו" (מטבע לשון דו-משמעי, המכיר בעובדה ש"אין עם מי לדבר" גורם מצוקה). לצד אנשי המקצוע שיש להם לגיטימצייה "לדבר" נמצאים עוד כמה מקצועות שהם איכשהו בונים את עצמם ומציעים "דיבור" פחות מחייב (הדורש גם הכשרה פחות מחייבת): מגשרים, מאמנים, מהפנטים (שלא להזכיר אסטרולוגים וקוראים בקפה)
מוריארטי, שמצליחה לרוב לאפיין מצבים חברתיים מוכרים באופן לא בנאלי, כתבה פה סיפור אמין המורכב ממצבים חברתיים אותם אנחנו מכירים, ומשאיפות ידועות. הגיבורה שלה היא אלן – אישה בת שלושים וחמש, מהפנטת מקצועית ואדם נחמד, שמערכות זוגיות שניהלה בעבר הגיעו אל קיצן באכזבה. היא מכירה בן-זוג חדש באתר היכרויות, ומתחילה להתאהב. הגבר הוא אלמן, אב לבן בגיל בית ספר, נראה שמתאהב בה אבל... יש לו סטוקרית.
מוריארטי היא סופרת אוסטרלית, שכותבת על החיים שאנחנו מכירים (מסתבר שאוסטרליה לא כל כך רחוקה מישראל, אחרי הכל). היא כותבת באמינות, נמנעת מלגלוש לקיטש שנראה מובנה בנושאים עליהם היא כותבת. למרות השמות המוזרים של ספריה ולעתים גם הכריכות שלהם, הם לא ספרים רומנטיים או, לפחות לא רק. סיפוריה מעורבלים היטב עם המציאות, היא אינה עוסקת בתיאורים חיצוניים של דמויותיה, הדמויות עצמן אינן שחור/לבן, העלילות מורכבות וכך גם המסקנות. היא נותנת מקום לספקנות, לשאלות קשות, לתכונות לא מושכות ולסופים סבירים, לא בהכרח טובים, שמשתלבים היטב בסיפור.
הסיפור מעלה שאלות מהותיות לגבי יחסים זוגיים, הורות, אֶבֶל וחבֵרוּת. הוא גם מעלה שאלות לגבי אהבה וגבולות, שאלות שכמובן אין עליהן מענה. למעשה במחשבה שנייה העובדה שהגיבורה מהפנטת אינה מהותית לצורכי הסיפור. היא יכלה מבחינת הסיפור להיות מגשרת, מתקשרת, אסטרולוגית או קואצ'רית. היותה מהפנטת מאפשר למוריארטי לפרוס לפני הקורא נושא מסקרן ותחקיר ראוי. מוריארטי מתייחסת ברצינות ובכבוד לדילמות העולות בזמן שאנחנו, ובכן, חיים ומתאמצים להתאים את תמונת המציאות לתמונה שיש לנו במוח, שאולי בכלל שייכת לסיפור אחר.”