ביקורת ספרותית על איתנו זה נגמר מאת קולין הובר
ספר טוב

---

לא קראתי אף ספר של קולין הובר, אבל פתאום היה כל כך הרבה באז סביב הספר הזה. הוא יצא בכריכה חדשה, ואז שוב בכירכת הסרט... אז יאללה החלטתי לקרוא (דווקא עם גירסת הכריכה הכי מוקדמת שיצאה בעברית כי הוא היה הראשון שהיה זמין בספרייה הדיגיטלית).

הביקורת עלולה להכיל ספויילרים...

ובכן, הספר עוסק בנושא מאוד חשוב, ולדעתי ממש לא מדובר מספיק. אלימות במשפחה, אלימות בין בני זוג. יש כאן תיאור של איזושהי אובססיה בין לילי לרייל, שאגב הולכת לשני הכיוונים. לילי מנסה למצוא את מקומה בחיים ורייל הוא מנתח מוח מוכשר ובעל עוצמה. מערכת היחסים שלהם מתקדמת במהירות עם המון עוצמה ותשוקה עד שפתאום רייל מכה את לילי. לילי בטוחה שהיא מדמיינת ושהיא לא מפרשת נכון את הסיטואציה- הרי היא יודעת איך נראית אישה מוכה, אמא שלה סבלה מאלימות כל חייה. אבל לילי אוהבת את רייל ולא מצליחה להתנתק ממנו באמת. היא נכנסת לתוך מעגל של אלימות והאשמה עצמית.

הספר הזה הוא קול חשוב. ולמרות כל הקושי בסיפור, הוא הרגיש לי קצת "קל מדי". הסופרת מנסה להראות כמה קשה לגיבורת הסיפור, לילי, להתנתק מרייל שהוא מושא אהבתה וגם המקור לאלימות, אבל היא גם מציגה את היציאה שלה מהמעגל בצורה "קלה" מדי. כולם מאמינים ללילי, אםילו המשפחה של רייל עומדת לצידה, רייל עוזב בקלות יחסית, משלם מזונות- חוץ מהאלמנט הפיזי כמעט ואין כאן עימות. לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה ככה, אבל זה נראה שללילי היה מזל.
בסוף הספר, קולין הובר מספרת על חייה שלה, על אמה שלה שברחה מבעל מתעלל ועל הילדות שלה עם אמא שרק מנסה לשרוד.

כשהייתי ילדה היו שתי ילדות בשכונה שבה גדלתי שסיפרו לי בסוד על אלימות במשפחה (בין ההורים). כל אחת בתורה השביעה אותי לא לספר. באמת שלא ידעתי מה לעשות עם זה כשהייתי ילדה. זמן קצר לאחר מכן אחת המשפחות חזרה בתשובה ועברה דירה. במשפחה האחרת ההורים התגרשו והאמא עברה עם הילדים כמה רחובות מאיתנו (היום בתור אישה בוגרת אני מבינה את העוצמות שהיו בה לקום וללכת). הלוואי שהייתי אומרת משהו למישהו, אז בתור ילדה, אבל הילדות ההן השביעו אותי וזה היה אחד הדברים היותר מושתקים שהיו בסביבה שלנו.
אז אגיד זאת שוב, למרות שהספר הזה לוקה בחסר הוא מעלה נושא חשוב מאוד לסדר היום והלוואי שיהפוך להיות חלק גדול יותר מהשיח הציבורי, אולי ככה נוכל למנוע אלימות, בושה ואולי אפילו עוד מקרה של מוות מיותר.

» ביקורות נוספות של michal_84
» ביקורות נוספות על איתנו זה נגמר