ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 בינואר, 2025
ע"י michal_84
ע"י michal_84
כבר תקופה מסויימת שהספרים של ליאן מוריארטי מהווים בשבילי מעין "מנוחה". אני מאוד אוהבת את הכבתיבה שלה, את הקלילות שבההיא כותבת והשעשוע, למרות שהנושאים לאו דווקא קלילים או משעשעים. היא גורמת לי להעביר את עצמי לפרברי סידני כבר מהמשפט הראשון. עם זאת, היא מדברת בעיקר על קשרי משפחה, מכל זווית אפשרית, ואני אוהבת את זה.
זהו ספרה הראשון של הסופרת, ולמרות שהרגשתי קצת בוסריות (זה עדיין ספר מעולה, פשוט ביחס לספרים היותר מאוחרים שלה) נהניתי מהעלילה. מסופר כאן על שלישיית אחיות: שתיים זהות ואחת לא. שיעשע אותי לקרוא על כך כי בשכבה של הבת שלי יש שלישיית בנים, שניים זהים ואחד לא וכשהם היו בכיתה א, בוקר אחד בתי ואני יצאנו מהבניין שלנו לכיוון בית הספר ופגשנו אותם בדרך. הזהים החזיקו ידיים ביניהם והלא זהה החזיק את היד של אמו. יש כאן הגיון טכני: לאמא יש רק 2 ידיים והמדרכות בשכונה שלנו צרות... אבל איכשהו זה קצת קיווצ'ץ לי את הלב- הייתכן שהלא זהה הוא קצת אאוטסיידר? טוב, אין לי מושג מה באמת המצב ביניהם ואני די בטוחה שהם שלושתם חברים ממש טובים, אבל הספר הזה גרם לי להזכר בתמונה הזאת מלפני כמה שנים. הספר מביא לנו את סיפורן של האחיות, לכל אחת חייה שלה, אבל בקשר ההדוק ביניהן כל אחת שומרת על אותו "התפקיד" מאז ילדותן. כך גם הוריהן הגרושים של האחיות- כל אחד במשפחה משחק תפקיד, ולא מצליחה להראות לאחרים משהו מעבר. הוא תקוע בתפקיד הזה. נגע בי בעיקר הסיפור של ג'מה, האחות הג'ינ'ית שלא דומה לשתיים האחרות (הבלונדיוניות). ג'מה נתפשת על ידי אחיותיה כמישהי קלת דעת, אולי אפילו קצת טיפשה, שלא באמת ניתן להתייחס אליה ברצינות, לסמוך עליה או להתחשב בדעותיה. הן אוהבות אותה אהבת נפש, אבל למרות זאת הן לא מודעות לסערה הנפשית שמתחוללת בתוכה (וגם לזה שהיא דווקא בחורה די מחושבת שדי מצליחה מבחינה כלכלית), שאולי אם היא היתה מצליחה להוציא את אותה הסערה ולחלוק אותה, החיים שלה היו נראים אחרת. וככה כל אחת מהאחיות, היא מתמודדת עם הפחדים של עצמה ועם הרצונות הכל כך עמוקים לנסות ולהשתנות- אבל הן לא יכולות כי יש את הרצון שלהן ויש את התבנית שנוצרה בתוך המשולש של האחיות כשכל אחת מהן ממלאת תפקיד מסויים. גרם לי לחשוב על תאי המשפחה הפרטיים שלי- בתור בת ואחות בכורה, ובתוך בת זוג ואם. אנחנו ממלאים תפקיד וזה ממש לא פשוט לחרוג מהתפקיד הזה.
שווה קריאה :)
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
michal_84
(לפני 7 חודשים)
תודה אוהבת לקרוא :)
כן, גם אני אהבתי את האחרים יותר. אני באמת חושבת שמרגישים בספר הזה שהוא הספר הראשון שלה, יש בו הרבה בוסריות. אבל נחמד בהחלט :)
|
|
|
אוהבת לקרוא
(לפני 7 חודשים)
בדיוק סיימתי אותו לאחרונה. אני יותר אהבתי ספרים אחרים שלה דווקא אבל בהחלט ספר נחמד
|
|
|
michal_84
(לפני 7 חודשים)
הי אפרתי
יכולה להבין שפחות התחברת דווקא לספר הזה (מבינה שקראת ספרים שחרים שלה), לוקח לו יותר זמ להתניע וכמו שכתבתי הוא באמת מרגיש בוסרי יותר. אבל הוא עדיין ממש חביב :)
|
|
|
אפרתי
(לפני 7 חודשים)
ליאן מוריארטי כותבת ספרים אמיתיים, מורי, גם אם נראה לך שלא. את הספר הזה התחלתי 3
פעמים ולא המשכתי.
|
|
|
michal_84
(לפני 7 חודשים)
דווקא לא מסכימה.
יש הבדל עצום בין קליל לשטחי. והכתיבה שלה קלילה וסוחפת ובנוסף יש שם המון מעבר.
|
|
|
מורי
(לפני 7 חודשים)
ספרות קלה עד קלילה, שבאה על חשבון ספרות אמיתית.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
