ביקורת ספרותית על בלשי הפרא - ספריה לעם #634 מאת רוברטו בולניו
ספר מעולה

---

בעוד שפה מפטפטים על חוק הסופרים -בעד ונגד- ועל דירוגים ועל קיטלוגים -סתם ספר טיסה, לכל היותר שלושה כוכבים- וחיים את הספרות כמו עניין של מה בכך, כמו עניין של אחרי הצהריים ושל שבתות, ועניין של שיחות סלון וכוסות קפה, כמו תחביב: בעוד אנו, הבורגנים, אוהבים את הספרות שלנו על השידה שליד המיטה, יש קהילה רחוקה -גם בזמן, גם במרחב- ברברית ואלימה ומחתרתית, קהילה שבשבילה הספרות היא החיים והיא המוות, היא סקס היא דם היא פשע היא כופר. קהילה כזו שגונבת ספרים, שמדברת על משוררים ומשתכרת ומתעלפת ומתעוררת וממשיכה לדבר על משוררים -גם חיים, גם מתים, אף פעם לא חסר על מי- וגוססת באיזו מחלה מפוקפקת וממשיכה לדבר עליהם. הספרות היא הכל בשבילם. היא העולם. אין מעבר. אין משפחה, אין עבודה, אין משכורת ואין רווחה. רק המילה הכתובה, איתה הכל מתחיל ונגמר. כבר כתבו על הספר מספיק, וגם אין זה מהספרים שממליצים עליו. הוא מגיע אליך בעצמו. דופק על הדלת, מבקש רק רצפה לישון עליה קצת, לשים את הראש, בנאדם, לעשן איזו סיגריה ואולי, אם תרצה, לדבר על מילים אל תוך הלילה. ואתה, בעל הבית המעונב, או שתתן לו להיכנס או שלא. בזה מסתכם הכל.

» ביקורות נוספות של zooey glass
» ביקורות נוספות על בלשי הפרא - ספריה לעם #634