ביקורת ספרותית על ספר הקיץ מאת טוּבֶה יַנְסוֹן (יאנסון)
ספר מעולה

---

הקיץ של "ספר הקיץ" הוא לא הקיץ שאנחנו, הים תיכוניים, רגילים אליו. פה מדובר בקיץ פינלנדי. הוא לעולם לא חם מדי ומדי פעם סערות וקור שוברים את שגרת החיים הנעימה והשקטה. אבל עכשיו עלה לי הרעיון שגם עבור דמויות הספר עצמן, לכל אחת קיץ משל עצמה.
סופיה בת השש איבדה את אמה, ואת חודשי הקיץ של ילדותה היא מעבירה על אי קטן במפרץ הפינלנדי יחד עם אביה העסוק תמיד וסבתה, שמניין שנותיה מעל שמונים. הסבתא היא סבתא אמנית ועל כן היא יצירתית מאוד ונערית לפעמים אבל גם חסרת סבלנות ונוטה למלנכוליה. סופיה, לעומתה, עדיין מפתחת לעצמה אופי אבל לעיתים קרובות נדמה שהיא הולכת ונהיית דומה לסבתה ובדיוק בגלל זה לא מעטות ההתנגשויות ביניהן.
הספר בנוי מאפיזודות קצרות מחודשי הקיץ על האי שכמעט עומדות בזכות עצמן כסיפורים קצרים עצמאיים עם אותן דמויות. מי שמכיר את כתיבתה של ינסון (ינסון היא תמיד ינסון) לא יצפה ליותר מאשר התרחשויות קטנות המתוארות במשיחות אלגנטיות של אירוניה ועצבות. בספר הזה אהבתי במיוחד את הפסיעה האטית של הדמויות: הדמויות מתפתחות בתוך הסיפורים עצמם אבל מדובר במיקרו-התפתחויות שכמעט קשה להבחין בהן. ובכל זאת, מסיפור אחד אל משנהו, מצטברת תנועה ומשהו קורה.
באחרית הדבר מתארת המתרגמת מה הוא אותו אירוע סודי שמתרחש בספר וכה קל לפספס: בזמן שסופיה הולכת והופכת לאדם סבתה הולכת וקמלה ונפרדת מן העולם. בטבע, כמו בספר, השינויים קורים כה לאט שבלתי אפשרי להבחין בהן, אבל בסופו של דבר קשה שלא לשים לב אליהם: פה הזרע הפך לעץ, כאן יבש האגם. ובאמת הספר כה מלא בתיאורי טבע שצעידתן הבוטחת של סופי וסבתה לאורך המסלול הביולוגי שנקבע להן אולי נטמעת במחזוריות הכללית של הגאות והשפל, הפריחה והנבילה, תחילת הקיץ וסופו.
מה הוא אם כן הקיץ של "ספר הקיץ"? הקיץ הבראשיתי, הקסום, של סופיה, שמגלה לראשונה את העולם? או שמא הקיץ העצוב והמאוס לפעמים של הסבתא, שכפי שהיא מצהירה יותר מפעם אחת תמות בקרוב? גם זה וגם זה, וגם מכאן הקסם.

» ביקורות נוספות של zooey glass
» ביקורות נוספות על ספר הקיץ