“#
הספר הזה מצליח לאבחן עבורי את ההבדל בין סופרים אמריקאים לצרפתים. סופר אמריקאי יקח את הרעיון ויתקדם איתו באופן ישיר. ברצינות גמורה. יבנה דילמות מעצם המצב הבלתי אפשרי בו נתונות דמויותיו. יעמיס על הסיפור מתח, לפעמים מלאכותי, ויימנע מלדון בחלק המטריד של הרעיון שלו (אולי כדי לא לעצבן קוראים). איך אני יודעת? ראיתי כמה פרקים בסידרה אמריקאית שנעשתה, כנראה, על בסיס הספר הזה. הם לקחו את החלק הקל לעיכול, יחסית, של הרעיון והתקדמו איתו בתוספת דרמות ומתח. הם לא ניסו להתמודד לעומק עם משמעותו של הרעיון, מה שלה טאלייה מנסה לעשות באומץ ולפעמים מצליח. נקודה נוספת לזכותו היא ההומור והאירונייה בהם משופע הספר, במיוחד כשמדובר בהתנהלות האמריקאית.

האנומליה היא מה שמעניין את לה טאלייה, לאו דווקא ההסבר הרציונלי (הלא קיים) שלה. הוא בונה את הסיפור שלו, שהוא רעיון פילוסופי מיסודו (כמו שמתאים לסופר צרפתי...) ואינו חותר להגיע לפיתרון סגור וסדור. טיסה טראנס אטלנטית מפאריז לארה"ב נקלעת למזג אוויר קיצוני שלא נחווה קודם. אחרי מספר דקות המטוס נחלץ ממלכוד מזג האוויר וחוזר לטיסה רגילה במזג אוויר רגיל. אלא ש... מזג האוויר הרגיל הוא שלושה חודשים אחרי אותו אירוע, והמטוס הזה נוחת בעקבות אותו מטוס, שנחת כבר שלושה חודשים לפניו. יותר ממאתיים נוסעים על המטוס, שכבר נחתו לפני שלושה חודשים והמשיכו בחייהם.

לה טאלייה עוסק בעיקר בחלק העיוני של העובדות הבלתי-אפשריות שהוא מתאר. מה קורה כשאדם פוגש את עצמו (לא מול המראה, שכמו שידוע לכולנו אינה משקפת את הדמות האמיתית של המתבונן בה, גם אם היא או הוא מתגלח או מתאפרת מולה יום יום). האם האדם אוהב את עצמו היושב מולו? איך יחלוק אדם עם עצמו שבחים בעקבות יצירה שכתב לדעתו לבד, מה יעשה עם הביקורת של בן דמותו התנהלותו. איך יתמודד עם התלבטויות כאשר אינן בינו לבינו אלא בינו לבין אדם שנראה כמוהו, חולק איתו את רוב הזכרונות ופתאום הוא יריבו?

הרעיון, כאמור מרתק מאד. הביצוע – פחות. לה טאלייה מתקשה לאחוז גם בסיפור וגם בהתייחסות לרעיונות המופשטים שהוא מבטא, והסיפור מפסיד. מצאתי שאני מתקשה להבין על מי מהדמויות הרבות שהוא מנסה לבנות הוא מדבר, איזה מהסיפורים קשור לנושא ואיזה מהם נבנה רק לצורך דרמה, אינו מקדם את הסיפור והוא סתם חומר מילוי.
אם אפשר היה לחלק את הכוכבים, הייתי נותנת לרעיון 5 כוכבים ולביצוע 3 (כי שלא כמו שמשתמע אולי מדברי, הספר והשיטוט במוחו של לה טאלייה מעניינים בהחלט) עשיתי ממוצע בין דברים שאינם ניתנים, כנראה, למיצוע ו-4 כוכבים הוא קיבל ללא פקטור.”

“פרוטוקול 42 הוא מסמך בן 1500 עמודים המאגד בתוכו סוגי תרחישים אפשריים בתחום תעבורה אווירית ואזרחית, פרוגנוזה של משבר, וקבלת החלטות זריזות אשר אמורות להביא לפתרון הבעיה, מה שלא תהיה, כשהמטוס בין שמיים וארץ. זה מסמך שנכתב בעיקר למצבי קיצון חריגים.
או כשהטיסה נקלעת למצב אנומליה.
אנומליה לפי מילוג: חורג מהנורמה, סוטה מהמקובל.

כמו שקרה עם טיסת AF006 של חברת אייר פראנס העושה דרכה מפריז לניו יורק. כשהקברניט יוצר קשר עם מגדל הפיקוח ומבקש קוד לנחיתת חירום עקב מצב סחרור שהמטוס נקלע אליו כתוצאה ממזג אויר סוער. אלא שמגדל הפיקוח מסרב לבקשה, שֶׁכֵּן, 106 ימים קודם לכן, אותה טיסה עם אותו קברניט, ובדיוק אותה רשימת הנוסעים נחתה באותו שדה תעופה. יש משהו לא תקין בבקשה הזו, ובכל הסיטואציה.

מעולם לא היתה לי חווית קריאה כמו עם הספר הזה. אני לא יכולה להגיד שאהבתי אותו באותה מידה שלא אוכל להגיד שלא אהבתי אותו.
מה שמביא אותנו למצב win win.

הרעיון אדיר. הפרקים הראשונים בהם לה טלייה מציג לקורא את הדמויות כתובים נהדר. הדמויות עגולות, בעלות נוכחות ומעוררות בקורא סקרנות לבאות, גם כי לה טלייה בנה להם סיפורי מסגרת טובים.

הספר הזה לקח אותי בנסיקה לגבהים, ואחרי מספר עמודים בצלילה חדה לתהומות ייאוש ושעמום, וזה בקטעים בהם התחילה איזו אפשרות של בירור התעלומה, ואז לה טלייה לוקח את הקורא אל עולמות ההסתברות, סטטיסטיקה ופיזיקה - ושם באמת איבד אותי, והרגשתי כמו אותו המטוס המשייט במרחב בחוסר תכלית.

ומצד שני,
הסקרנות כן בערה בי ולא נתנה לי מנוח, וכל רגע פנוי כן חיפשתי את הספר.

לה טלייה חוץ מהיותו סופר הוא גם מתמטיקאי ובלשן, וזה ניכר בכתיבה שלו. אפשר להרגיש את האהבה שלו למילה הכתובה ולספרים. הציטוטים ואזכורי יצירות כתובות וקולנועיות פזורות לכל אורכו של הסיפור, ובנדיבות. הוא הביא לסיפור הזה את כל עולמות התוכן שלו, והגודש הזה הזכיר לי את המסעדות האלו שתמצא אצלן בתפריט הכל מהכל. איטלקי לצד שווארמה, ואם חשקה נפשך ברול סושי - גם את זה תמצא כאן, ואת הארוחה תוכל לקנח בכנאפה נוטפת רוטב סמיך ומתוק.
הזגזוג הזה בין כמה ז'אנרים, ולא חודר לעומקו של אף לא אחד מהם: פרוזה לצד מד"ב, והרבה פילוסופיה שעוטפת את הכל. מה שמותיר את הקורא עם סיפור שעדיין קריא, אבל לא מהודק מספיק.

גם החיבור בין הדמויות בסופו של דבר רופף, כמו הדבקה בדבק פג תוקף.

אז למי כן?

לבעלי אורך רוח שמוכנים לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהתמסר לסיפור גם אם לא הכל נהיר. כי בסופו של דבר כן יש פה חווית קריאה. שונה, אבל קיימת.

למי לא?
אם אתם מאלו שאוהבים לרוץ עם הספר שלכם, ובמקרה הזה לטוס, אז הטיסה הזו לא בשבילכם.”

“מה זה אדם? מה זה "אני" בשביל עצמי? מה הקשר שלי למגוון ההתנסויות שעברתי בחיי? האם אהיה קיים כשיקחו אותן ממני? האם אהיה אחר אם אקח התנסויות של אדם אחר? השאלות הפילוסופיות האלה הציקו להרבה אנשים, וגם להרבה כותבים, ואפשר למצוא מגוון יצירות ספרותיות שעוסקות בשאלה הזאת. כמובן שכדי לבודד משתנים ולנטרל חלק מהדברים שבאים מבחינתנו יד ביד צריך ליצור מציאות חלופית, בידיונית, שבה הטבע מתנהג לא בדיוק כמו שאנחנו רגילים. כך למשל רקח יואב בלום משקה מיוחד שמאפשר להעביר חוויות והתנסויות מאדם לאדם. אתה יכול לשתות תמצית מסויימת, וגם אם לא טיפסת על פסגות האלפים, לא חווית את המאמץ הפיזי, לא ראית את הנופים המפעימים, מכל בחינת זיכרון שלך תרגיש כאילו כן עשית את כל זה. החוויה תהפוך לחלק ממך.

אז בספר שלפנינו יום אחד קורה משהו, לא משנה בדיוק מה, למרות שרמז נמצא על עטיפת הספר, אבל קורית אנומליה במציאות, ובערך מאתיים איש בגילים שונים, ממקומות שונים, בעלי עיסוקים שונים, פוגשים את עצמם מלפני שלושה חודשים. לא תמונה, לא סרטון, אדם חי בשר ודם שהוא בדיוק הם עצמם, חוץ מזה שהוא לא מכיר את השלושה חודשים האחרונים. חוץ מזה - הכל. אותם זכרונות ילדות, אותם מחוות, אותן נטיות אישיות, אותו מקצוע הכל זהה. ומעכשיו והלאה שניהם, אתה והעותק הכמעט זהה שלך, צריכים לחיות על אותה פלנטה.

כדי להמחיש את מכלולל האפשרויות והגישות השונות מחבר אותנו ארוה לה טלייה עם כמה מתוך אותם מאתיים ומשהו איש. אחד מהם הוא סופר ומתרגם בעל הצלחה בינונית שהספיק לכתוב ספר בשם אנומליה. אדם חולה בסרטן סופני, זוג מאוהב בעל פער גילים גדול, ילדה קטנה שסובלת התעללות מאבא שלה, ראפר אפריקאי מצליח, ורוצח שכיר שחי חיים כפולים - הוא איש משפחה ושף, ובהזמנות מיוחדות רוצח אנשים לפי הזמנה.

על כריכת הספר יש את הההמלצה המתבקשת של הניו יורק טיימס "כשבידור מעולה פוגש ספרות רצינית". זה אכן ההרגשה כאן, כי הספר לא החליט מה הוא עושה, האם הוא רוצה לתת לנו הקוראים בידור, או מקור למחשבה מעמיקה. הוא מנסה לעשות גם וגם, להביא מדענים, פילוסופים ואנשי דת לדון בגישות השונות לכפילות כזאת ומה זה אומר "זהות", וכמו שאמרתי הוא מביא דמויות שונות להראות את הגישות השונות - מישהו התאבד בינתיים, מישהי נכנסה להריון, אחרת נפרדה מבן הזוג שלה, מישהו הגיע למצב סופני ואשתו אמנם שמחה לראות את הכפיל שלו בריא מול עיניה אבל אומרת בכנות שהיא לא תעמוד באובדן כפול. יש מי שחווים משבר, ומי שמקבלים את הדברים כפי שהם ומוציאים מהמציאות ההזויה את המיטב.

ומכל האוסף המרוכז הזה של הדברים, הבידור קצת הולך לאיבוד. יש, הוא קיים, אבל הספר דק, הדמויות מרובות (מאוד) ומצריכות מהקורא להחזיק ראש בכפילות. הסוף - כבר אמרתי יואב בלום? - מאוד מתחמק ובעצם פורם את הבעיה המקורית, והתחושה בסופו של דבר קצת מבלבלת. לכן אין לי דרך לדרג. קראתי? כן. נהניתי? כן. יצאתי עם נקודות למחשבה? גם כן. אבל יצאתי גם עם תחושת מערבולת כזאת של מה קראתי כאן בעצם. את הספר קיבלתי בהשאלה מהבת שלי, היא ממש קנתה אותו בחנות במחיר מלא, מה שאני לא חושבת שמומלץ לעשות, אבל יש לפעמים אילוצים כמו ערב חג-שבת כשנמצאים לבד בבית שלושה ימים ברציפות שמהווים נקודה מקלה. אני לא חושבת שכדאי לרכוש אותו, אבל אם יוצא לכם לקחת אותו בהשאלה - לכו על זה.”

“נהניתי מאוד לקרוא את הספר המבריק אנומליה. הפירוש של המילה אנומליה הוא סטייה, חריגה מהנורמלי.
הספר הזה הוא מורכב, מותח והוא ברמה גבוהה. יש ברומן הרבה דמויות כאשר כל דמות היא מורכבת ומתפתחת ככל שהעלילה מתקדמת.
האירוע המרכזי בספר שמניע את כל העלילה הוא אירוע מסתורי ולא מוסבר המתרחש בטיסה מפריז לניו-יורק. אותו אירוע מבלבל את העולם וגורם למהומה גדולה.
ועכשיו לדמויות בספר: סופר כותב שני ספרים ומתפרנס מתרגום ספרים כותב ספר הנקרא אנומליה. לאחר כתיבת הספר קורה משהו יוצא דופן לאותו סופר והספר שכתב מצליח ומתפרסם בכל העולם.
זמר פופ ניגרי מפורסם מחליט לצאת מהארון בפומבי במדינה בה סוקלים הומואים באבנים והורגים אותם. אותו זמר הופך לעשיר בזכות קולו ובעברו יש טראומה שטלטלה את כל עולמו.
רוצח שכיר המופיע כבר בעמודים הראשונים של הרומן מתאר את עבודות כרוצח ואת חייו הכפולים כאיש בעל משפחה ושף מצליח. דמות זו עוברת בספר מהפך ומשתנה ולמעשה כל הדמויות ברומן ניצבות בפני דילמות קשות שאין להן פתרון.
אישה העובדת בתעשיית הספרים אוהבת מין אך מתוסכלת מחייה ומערכות היחסים הדלות שלה עם גברים.
עורכת דין בעלת אופי משונה סובלת משינויי מצב רוח לעתים היא קשה עם עצמה ועם אחרים קשוחה מאוד, אך בהמשך היא מתפתחת לאישה נורמלית שיש לה גם חולשות.
דמויות נוספות בספר: משפחה אמריקאית מטורללת כאשר הגבר הוא חייל אמריקאי הנלחם באפגניסטן וכאשר הוא מגיע לחופשות למשפחתו הוא הופך לאיש קשה המתנהג בצורה אכזרית למשפחתו כל זאת כאשר הוא נזכר בטראומות שעבר באפגניסטן אותם הבזקי זיכרון של חבריו המתים חולפים במוחו בלי הרף וגורמים לו להשתגע.
גבר ואישה בני זוג פיזיקאים גאונים וצעירים עובדים בפרויקט בטחוני בפנטגון האמריקאי.
כל הדמויות בספר הן של בני אדם הסובלים מחולשות אך הם נהנים מהחיים ומתמודדים עם בעיות לעתים מוזרות לעתים לא מובנות.
הסופר הצרפתי ארוה לה טלייה, יליד 1957 הוא סופר שכתב כבר 30 ספרים ספר זה יצא בצרפת בשנת 2020 זכה בפרס גונקור הפרס הצרפתי היוקרתי ביותר.
את הספר תרגמה מצרפתית באופן מושלם: רמה איילון.
הספר יצא בספריית פועלים הקיבוץ המאוחד.
הספר מכיל 294 עמודים. ספר חדש בישראל יצא במאי 2022.
זה הוא אחד הספרים הטובים שקראתי בחיי הוא מותח, מענג, מורכב והוא חגיגה אמתית של ספרות.
אני ממליץ על הספר לכולם לכל מי שאוהב לקרוא ספרות מתורגמת עדכנית אשר מגרה את הדמיון ואת המחשבה.”