ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 19 באפריל, 2014
ע"י Primrose
ע"י Primrose
כשאנחנו קטנים מדברים איתנו על חייזרים. מספרים לנו שאלה יצורים מוזרים, שלא יודעים לדבר בשפה שלנו ונראים אחרת מאיתנו. עיניים אליפטיות שחורות, ראש ירוק וקירח, ענק ביחס לגוף הירוק הרזה.
מספרים לו שהחייזרים חיים בכוכבים אחרים, ושאף אחד לא יודע אם הם באמת קיימים.
אף ילד קטן בן ארבע ששומע את הסיפור לא מעלה בדעתו שיכול להיות שחייזרים נראים אחרת, שאולי הם בעצם נראים כמונו. אולי הם כן יודעים לדבר בשפה שלנו. שיכול להיות שיש חיים על כוכבים אחרים מעבר לאגדה על יצורים ירוקים, שכל ילד קטן יאמין בה, אבל לא לאורך זמן. ההגדרה של ילד קטן לחייזר היא 'יצור מוזר שחי רחוק מאוד מאוד מאיתנו'.
הספר מסופר מנקודת מבט של חייזר. לא חייזר ירוק עם עיניים שחורות. חייזר עם עור כמו שלנו, עיניים כמו שלנו, שיער בהיר. חייזר - לא חייזרי במיוחד - שנולד בכוכב בשם לוריאן, והגיע לכדור הארץ בגיל קטן מכדי לזכור באמת את הכוכב שבו נולד. בכדור הארץ רודפים אחריו ואחרי בני מינו הממוספרים עוד סוג של חייזרים, שכמה מפתיע - רוצים להשמיד אותם. הוא מספר ארבע, ומכיוון שעוד לא פגש מספרים אחרים, אפשר להרוג אותו רק אחרי שהלוריאנים הממוספרים באחת עד שלוש יהרגו.
אופס - הם כבר נהרגו. עכשיו מספר ארבע הוא הבא בתור. ואיך הוא יודע את זה? צלקות שמופיעות על הרגל שלו, ומשמשות לו אזהרות (הארי פוטר וג'יי קיי היו לוקחים קרדיט, פיטקוס לור).
אני חושבת שלספר יש פוטנציאל מעולה. גם די נהניתי מהקריאה, חוץ מהקטעים שבהם הכתיבה מאוד (מאוד מאוד) נמרחה. הרעיון נחמד, אבל הביצוע לא כל כך. הספר קיבל ממני שלושה וחצי כוכבים, שפה בסימניה הלא-מאפשרת-חצאי-כוכבים, ירדו לשלושה.
השם ג'ון סמית הוא שם נפוץ. מאוד. אבל הוא פשוט לא מתאים למספר ארבע היקר. גם בגלל שזה שם כל כך מובן מאליו בעוד שארבע הוא חייזר יוצא דופן, והשם ג'ון פשוט לא מתאים לו.
אה, והנער המבוגר והמסתורי בכריכה לא נראה בן חמש עשרה.
השם של הסדרה באנגלית הוא "מורשות לוריאן" - Lorien Legacies. בעברית הפכו את זה ל"בני לוריאן". אני שונאת שעושים כאלה שינויים בשמות של סדרות וספרים. מילא אם זה איכשהו מתאים, אבל "מורשות לוריאן" מתאים הרבה יותר.
שרה עצבנה אותי. מאוד. היא הבחורה היפייפה, שכמובן שגיבורנו היקר התאהב בה ממבט ראשון. ואז הם נעשו חברים ובלה בלה בלה. אבל היא לא עושה דבר אחד חשוב בספר הזה חוץ מלהציל את החיים של ג'ון פעם אחת. מישהו אחר בטח היה מציל אותו אם היא לא. כי הרי הגיבור לא יכול למות בספר הראשון, נכון?
--
ספר נחמד, אבל לא יותר מזה.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
