(אנחה) אז כנראה זה מה שאני עושה כשאני חולה, כותב ביקורות בסימניה... יש לי רעיונות להרבה ביקורות בראש, אבל אף פעם אין לי כוח לכתוב אותן.. טוב, לפחות עכשיו אין לי כוח לשום דבר אחר, אז... כן, הספר.
האמת היא שקראתי את הספר הזה לפני הרבה זמן, הרבה יותר מדי זמן בשביל לזכור את רוב העלילה או צורת הכתיבה שלו, אבל לא מזמן חשבתי עליו, ועלתה בי מחשבה מעניינת שהסופר כנראה חשב בכתיבת הספר.
הספר מספר על שני גזעים של חייזרים, הלוריאנים והמוגדוריאנים.
לפני הרבה שנים, המוגדוריאנים הרסו את כוכב הבית שלהם, פלשו לכוכב המדהים של הלוריאנים, והרסו אותו.
אבל הלוריאנים הצליחו להבריח כמה ילדים מהכוכב שלהם, לוריאן, לכוכב אחר, כדור הארץ.
מכאן מתחילה העלילה, שאני לא מספיק זוכר בשביל לכתוב כאן.
אני זוכר אותה לטובה, הרבה מתח, אקשן, והרבה הרבה יותר מדי אהבה.
ספרי ההמשך מצויינים גם, לא קראתי את כולם...
אבל הנה מחשבה נחמדה, מחשבה על העתיד של כדור הארץ.
בספר, המוגדוריאנים הרסו את הכוכב שלהם, והם נודדים בגלקסייה בשביל למצוא כוכבים אחרים שהם יוכלו להתיישב בהם, ולהרוס גם אותם.
הם מונהגים על ידי ממשל חזק ומושחת שלא מהסס להקריב חיי אדם.
אבל הלוריאנים הצליחו לטפל בכוכב שלהם, הצמיחו בו יערות מרהיבים, והתפתחו טכנולוגית בלי לפגוע בו, הלוריאנים מצליחים להגיע למצב בו כל אחד מהם, משתמש ביכולות הייחודיות לו, בשביל לעזור לאחרים, לחברה, ולארץ.
זה מובן מאליו לאיזה חייזר אנחנו רוצים להידמות, נכון?
בעוד שספרים אחרים מראים לנו עתיד קשה ואכזר, כאן יש לנו זכות בחירה.
בואו נקווה שננצל אותה טוב.
