ביקורת ספרותית על כמה טוב להיות פרח קיר מאת סטיבן צ'בוסקי
ספר טוב

---

"פיטר-פן הוא מלאך שהחזיק את הידיים של הילדים בדרך לגן עדן. כלומר, ארץ לעולם-לא. לכן הם לא גדלים. כל הילדים האלה בעצם מתים."

צ'ארלי הוא לא ילד מופנם רגיל. הוא ילד שמעדיף שלאחרים יהיה טוב, שאחרים ישמחו, והוא יעמוד בצד ויושיט להם כתף לבכות עליה ברגעים הקשים.
אני לא חושבת שהסיפור הוא רק סיפור של התבגרות, אלא גם סיפור על ילד שכמו שנכתב בתקציר, חומק מן החיים שוב ושוב. רואה את החיים עוברים מול העיניים כמו סרט, סרט שהוא מעדיף לא להשתתף בו. אם המשפט שכתבתי למעלה היה נכון, הוא היה יכול להיות מיוחס גם אליו. צ'ארלי התנהג כמו רוח רפאים, ילד מת.
הספר הזה הוא תהליך חזרה לחיים. כאילו פיטר-פן החזיק לצ'ארלי את היד, ממש כבר עמד לקחת אותו איתו, אבל ברגע האחרון הוא שלף אותה משלו, והחזיר אותו אל כדור הארץ.

"אי אפשר פשוט לשבת ולחשוב שהחיים של אנשים אחרים תמיד יותר חשובים מהחיים שלך, ושזאת נקראת אהבה. פשוט אי אפשר."

לא אהבתי את כל מה שהספר הראה.
צ'ארלי קצת "נהרס" במובנים שלי- התחיל לעשן (אני יודעת שאני היסטרית, אבל עשר סיגריות ביום? לא מוגזם?), סמים, אלכוהול. הבחור בכיתה ט'. הספר מציג את זה כדבר טוב, חלק מהתהליך שלו, כמו שאמרתי. אבל זה לא כל כך מצא חן בעיני, ואיכשהו הוא נשאר כל כך נאיבי, כאילו שזה בכלל לא משפיע עליו.
כן אהבתי את זה שלא הכול מושלם בספר, ולוקחים אותנו אל דמות ראשית רחוקה מאוד משלמות, שפוגשת חברים שגם הם רחוקים משלמות, אבל איכשהו בסופו של דבר צ'ארלי הוא לא היחיד שמחייך בסוף הספר.
צ'ארלי אמנם לומד דברים שאני פחות מעריכה, כמו שהזכרתי למעלה, אבל הוא גם מתאהב, ו"משתתף", ומתחבר. הוא נשאר כמו שהוא, אבל גם משתנה. זה יותר מצא חן בעיני, ואלה באמת החיים, גם אם אתה אוהב ולא אוהב אותם, ביחד.

"אז אלה החיים שלי. ואני רוצה שתדע שאני גם שמח וגם עצוב, ואני עדיין מנסה להבין איך זה יכול להיות"

אז כן אהבתי את הספר בסך הכל. הוא יפה, ומרגש, ומציאותי.
והתיאור של צ'ארלי- "פרח קיר", מקורי ומבריק בעיני. פרח שצומח על קירות, כל היום צופה, ואף אחד לא באמת מבחין בו.
אבל בסוף הספר צ'ארלי הוא כבר לא פרח קיר, ואולי השם של הספר הזה בעצם קצת ציני, כי למעשה לא כל כך טוב להיות פרח קיר, בטח שלא להניח לפיטר-פן שלמעלה לגרור אותך לארץ לעולם-לא. וצ'ארלי מבין את זה.

"ובאותו רגע, אני נשבע שהיינו אינסופיים"

אני לא חושבת שהספר הזה מתאים לכל אחד. אני אישית בכלל ראיתי קודם כל את הסרט, ואז החלטתי שגם אקרא את הספר (דבר שאני לא עושה בדרך כלל).
אבל זה סיפור יפהפייה, שלדעתי שווה את הזמן שתקדישו לו.
ואולי תחשבו שאני מוזרה, אבל אני באמת מאמינה שהוא מקסים, ושאני לא יודעת מה בדיוק לעשות עם עצמי כרגע.
מה שבטוח, הוא שאני לעולם לא אשפוט יותר ספר לפי הכריכה.

ושאם אני אראה שוב פעם פרח קיר, אני לא אסית ממנו את המבט כל כך מהר.

It's time to begin, isn't it?
I get a little bit bigger but then I'll admit
I'm just the same as I was
Now don't you understand?
I'm never changing who I am

-פיירי

» ביקורות נוספות של fairy tale
» ביקורות נוספות על כמה טוב להיות פרח קיר