ביקורת ספרותית על כמה טוב להיות פרח קיר מאת סטיבן צ'בוסקי
ספר בסדר

---

אוקיי אז היי אנשים זאת הביקורת הראשונה שאני כותבת ואני מקווה שזה סבבה ^^

"אני פשוט צריך לדעת שאיפשהו יש מישהו שמקשיב ושמבין ושלא מנסה להשכיב אנשים אפילו אם הוא יכול.אני צריך לדעת שאנשים כאלה קיימים"
אני יודעת שהרבה מהביקורות על הספר הזה נפתחו או הסתיימו במילים האלה אבל פשוט המשפט הזה נגע בי אישית שהייתי חייבת לשים אותו בהתחלה של הביקורת שלי כי ממש התחברתי אליו.
אני לא חושבת שמכל הספרים שקראתי הייתה דמות שהתחברתי אליה כמו אל צ'ארלי אני חושבת שזאת הדמות שהכי מזכירה אותי במובנים מסוימים מכל הספרים שקראתי היו קטעים מסוימים בספר שממש הזכירו לי את עצמי והרגשתי שצארלי הוא כמוני היו דברים שהוא עשה שהייתי בטוחה שאני היחידה בעולם שעושה דברים כאלה וגיליתי שגם הוא וזה רק גרם לי לאהוב אותו יותר אני חושבת שצארלי זאת דמות שאי אפשר שלא להתאהב בה הוא כזה מקסים ויש לו אופי ועומק ורגשות בניגוד לדמויות בספרים אחרים ששם האופי שלהם לא מודגש ולא נראה בשום דף של הספר לפעמים אני ממש מתאמצת למצוא אופי של דמות והדבר היחיד שאני מוצאת זה תיאור של האופי שלה ותו לא. פה האופי שלו שופע ויש לו קשת כזאת רחבה של רגשות ויכולת הבעה מטורפת הוא יודע להביע את הרגשות שלו בכתיבה בצורה כזאת מעוררת השראה שאני אומרת לעצמי הלוואי והייתי יודעת להביע את הרגשות שלי כמו שהוא כותב ויש משפט מהספר שאני חושבת שמתאר את צ'ארלי בצורה ממש מדויקת "אז אלה החיים שלי. ואני רוצה שתדע שאני גם שמח וגם עצוב ואני עדיין מנסה להבין איך זה יכול להיות"-זה משפט כזה יפה ואין אחד שלא יכול להזדהות עם המשפט הזה.
צ'ארלי הוא פרח קיר שזה אומר שהוא חווה את החוויות של אנשים אחרים שסובבים אותו כמו צופה מהצד אבל דרך העיניים שלהם במקום לספר את הסיפור שלו הוא מספר את סיפורם של אחרים, הרבה יותר נוח לו לשים את הרצונות והרגשות שלו במקום שני. צורת המבט שלו על החיים שונה משל אחרים וככה גם סגנון הכתיבה שלו הוא לא כותב בצורה טיפוסית כמו שמצפים מנער בגיל שלו שכותב יומן,וזה מה שהופך אותו לכזה מיוחד כי מעטים האנשים היום שלא ידברו על עצמם ביומן אישי שלהם. אני מודה בהתחלה שגיליתי לראשונה על הספר הזה חשבתי שהוא עוסק בקשיים חברתיים כנראה שלא הבנתי לעומק את המשמעות האמיתית של פרח קיר. בקטעים שצארלי היה לבד ובלי חברים ציפיתי שיותר ידברו על הקשיים שלו ואיך הוא מתמודד עם התקופה שחברים שלו לא נמצאים איתו אבל בכללי צ'ארלי הוא ממש בר מזל וגם ממש אמיץ אני חושבת שהוא ממש זכה בסם ופטריק והלוואי והיו משכפלים סם ופטריק והיו מפזרים אותם בבתי ספר תמיד השמות שלהם מזכירים לי את בובספוג ופטריק ^^ קצת קשה לי להאמין שזה היה קורה במציאות כי אין הרבה סיכויים שמישהו מכיתה יב היה מתחבר עם חמשוש מכיתה ט במיוחד ששמינסטים רגילים לצחוק על כאלה שקטנים מהם.וחוץ מזה איך זה הגיוני שלכולם יש טעם טוב במוסיקה אני באמת לא הצלחתי להבין את זה אם לי היו כזה הרבה חברים שיש להם טעם טוב במוסיקה הייתי שומרת אותם חזק ולא עוזבת^^
היה מדהים לראות את האהבה הגדולה שלו למשפחה ולחברים שלו ולאנשים שקרובים אליו הוא מסוג האנשים שמוכן לעשות הכל בשביל אנשים שהוא אוהב וזה מקסים לראות את זה.ספויילר**
הכי ריגש אותי הקטע שבסוף שנה ביל המורה שלו לספרות אנגלית הזמין אותו אליו הביתה כי הוא רצה להכיר לו את החברה שלו ואז הוא שאל אותו אם הוא יודע למה הוא הביא לו ספרים כל השנה*הלוואי ולי היה מורה שמביא לי ספרים לקרוא* וצארלי לא ידע מה לענות אז ביל אמר לו שהוא הבנאדם הכי מוכשר שהוא פגש ושהוא מיוחד וזה ממש ריגש אותי הרגשתי כאילו הוא מדבר אליי וגם אהבתי את הכנות שלו אפילו שהיה לו קשה הוא אמר למרי אליזבת את האמת והכי מדהים זה היחס שלו למשפחה שלו כמה הוא מעריך אותם ואיך שהוא אוהב אותם ותמיד הוא דואג להם שיהיה להם הכי טוב ונמצא בשבילם ברגעים הקשים שלהם והחברות שלו עם סם ופטריק גרמה לו לעבור שינוי עצום הוא ממש התפתח במשך החברות איתם לטובה ולרעה ממש אהבתי את הדמות של פטריק הוא היה ממש מצחיק ברמה שצחקתי מהספר וזה לא קורה לי הרבה גם היה מדהים לראות את המסירות שלהם לצארלי וזה הרגיש שהיה ביניהם קשר הרבה יותר עמוק מחברים אפילו יותר מאחים כימיה שאין אותה עם הרבה אנשים הקטע שהכי אהבתי מהספר הוא:" כשיצאנו מהמנהרה סם צרחה צריחה של הנאה גדולה ואז הגענו.מרכז העיר.אורות מבנינים וכל מה שגורם לך לתהות סם התיישבה והתחילה לצחוק פטריק התחיל לצחוק.אני התחלתי לצחוק. ובאותו רגע אני נשבע שהיינו אינסופיים"
ממליצה בחום ספר מהמם ✨

» ביקורות נוספות של ✨Avishag
» ביקורות נוספות על כמה טוב להיות פרח קיר